כל האמת מאחורי "צריכת הדלק הממוצעת"

"צריכת הדלק הממוצעת", שאותה מחוייבים משווקי הרכב בארץ לפרסם החל מהשבוע שעבר, היא לא יותר ממדד כללי ואחיד להשוואה בין כלי רכב - וגם זה לא תמיד

בשבוע שעבר התבשרנו חגיגית כי החלה "מיני מהפכה ירוקה", לפיה מחויבים כל יבואני וסוחרי הרכב לפרסם בגלוי נתונים על אודות צריכת הדלק הממוצעת של הרכב ודרגת הפליטה שלהם.

הצעד, כך הובטח לנו, "יתרום לשקיפות ויעניק לרוכשים כלים צרכניים יעילים". צריך לברך על כל יוזמה ירוקה, אפילו אם היא מתבצעת באיחור, אבל מן הראוי היה שמי שקורא את אותם נתונים, שמופיעים על ה"סטריפ" שבתחתית מודעות הרכב, ידע גם מה משמעותם.

אחד הנתונים המופיעים שם הוא "תצרוכת הדלק הממוצעת המוצהרת", שבד"כ חשוב ללקוח הממוצע הרבה יותר מהפליטה. אבל מי שיצפה לקבל נתונים כאלה או אפילו קרובים אליהם בחיים האמיתיים, עתיד להתאכזב קשות. נתוני צריכת הדלק המוצהרים מבוססים על מבחנים עתיקים, שכמעט לא השתנו מאז נוסדו בשנות ה70.

מבחני צריכת הדלק הרשמיים סטריליים; הם מתבצעים במעבדה סגורה על "משטח מתגלגל", שמדמה נסיעה בכביש מישורי עם טמפרטורה חיצונית מבוקרת שנעה בין 20 ל-30 מעלות צלזיוס, ללא רוח חיצונית וללא הפעלת מזגן אוויר, מגבים או אורות חזית. גם כלי הרכב הנבחנים הם במצב אופטימלי, אחרי כ-3,000 קילומטר של הרצה.

המבחן כולל שני מחזורים: "מחזור עירוני", שאמור לדמות נסיעה בעיר וכולל כ-4 ק"מ של נסיעה במהירות ממוצעת של 19 קמ"ש, מהירות מרבית של עד 50 קמ"ש, מספר האצות, מספר האטות וכמה דקות פעולה ב"ניוטרל"; ומחזור "בינעירוני" שכולל 7 ק"מ ומורכב בעיקר משיוט במהירות של עד 120 קמ"ש, ומהירות ממוצעת של 67 קמ"ש.

לא כמו בעולם האמיתי

כמובן, שהתנאים הללו אפילו לא מתקרבים לתנאי הנהיגה בעולם האמיתי, במיוחד בישראל.

הם לא לוקחים בחשבון שיפועים ועליות, שיש להם השפעה קריטית על צריכת הדלק; לא מזג אוויר קיצוני, שדורש הפעלת מזגן שלבדו יכול להגדיל בעשרות אחוזים את צריכת הדלק; לא רוחות, כביש רטוב או את העובדה ש"נסיעה בינעירונית" ב-09' אינה שונה בהרבה מזחילה בפקקים; לא את סגנון הנהיגה של נהגים שונים; וגם לא את למצבו התחזוקתי של הרכב - צמיגים, פחחות וכדומה - שיש לו השפעה על הצריכה.

במילים אחרות, החשיבות המעשית היחידה של נתוני הצריכה המוצהרים שמפרסמים המשווקים, היא כנקודת ייחוס אחידה להשוואה בין כלי רכב שונים.

אבל האמת היא, שאפילו זה לא נכון. צריכת הדלק הממוצעת של כלי רכב חדשים, שמיוצרים בארה"ב בתקן האמריקני (שמוכר בישראל), נמדדת בסדרה שונה מאוד של מבחני מעבדה מזו האירופאית, עם מהירויות שונות בתכלית, מרחקי נסיעה ותנאי סביבה שונים.

לפיכך, ניסיון להשוות בין נתוני צריכת הדלק המוצהרים של רכב אמריקנים ואירופאים היא כמו השוואה בין תפוחים למחשבים ניידים.

כל זה לא מפריע, כמובן, ליצרנים ולמשווקי הרכב להשתמש בנתוני הצריכה המוצהרים ככלי שיווקי ממדרגה ראשונה ולהתגאות בצריכת דלק "רשמית" מזערית. ואגב, אותם מבחנים ממש משמשים את היצרנים גם לחישוב הפליטה. חומר למחשבה.