עצרת האו"ם אימצה ברוב גדול את דו"ח גולדסטון

כצפוי, אימצה הלילה (ה') עצרת האו"ם החלטה שמביעה תמיכה בדו"ח גולדסטון ושמורה למזכיר הכללי להעביר את המסמך לטיפולה של מועצת הביטחון. להחלטה יש משמעות סמלית בלבד מפני שלעצרת אין סמכות להטיל צעדי ענישה נגד מדינות. אבל מבחינה של יחסי ציבור, היא נחשבת כמכה לישראל בגלל הפוטנציאל שלה לפגוע בדימויה בדעת הקהל המערבית. ישראל גינתה את ההחלטה ואמרה שהיא "שמה ללעג המציאות של מדינות דמוקרטיות כישראל".

בהצבעה, 114 מדינות תמכו בהחלטה, 18 התנגדו ו-44 נמנעו. חלק מהנמנעות הן מדינות אירופיות, שבחרו באופציה זו לאחר שנכשל ניסיון להגיע לנוסח פשרה במאמץ לגייס את תמיכת האירופים.

המדינות שהצביעו נגד ההחלטה הן ישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, איטליה, גרמניה, הולנד, צ'כיה, הונגריה, פולין, אוקראינה, מקדוניה, סלובקיה, פנמה, איי מרשל, מיקרונזיה, נאורו ופאלאו. בין הנמנעות: רוסיה, צרפת, בריטניה, שוודיה, נורווגיה, דנמרק, אוסטריה, ספרד, אתיופיה, יפן וקוריאה הדרומית.

ההחלטה מציבה תאריך יעד לישראל ולחמאס: פיתחו בחקירה בתוך שלושה חדשים. אבל ההחלטה מאופיינת בחד-צדדיות בוטה נגד ישראל. החלק האופרטיבי שלה מתייחס ל"צד הפלסטיני", לא לחמאס, תוך סטיה מהנוסח של דו"ח גולדסטון.

שגרירת ישראל באו"ם, פרופ' גבריאלה שלו, החרימה את הליך ההצבעה. היא אמרה, כי מדובר ב"הצגה שאת סופה אנו יודעים מראש, ולא אכבד הצבעה שמכורה מראש נגד ישראל". את ישראל ייצג בדיון סגן ראש המשלחת, דני כרמון. גם שגרירת ארה"ב באו"ם, סוזן רייס, נעדרה מההצבעה, במחווה של מחאה, ואת ארה"ב ייצג בהצבעה סגנה, השגריר אלכס וולף.

בחלק האופרטיבי המתייחס לתביעה שישראל תפתח בחקירת מהלכיה במלחמה בעזה נאמר: "המועצה קוראת לממשלת ישראל לנקוט את כל הצעדים המתאימים, בתוך תקופה של שלושה חדשים, להשקת חקירות של ההפרות החמורות של החוקים הבינלאומיים להגנה על זכויות האדם, כמפורט בדו"ח גולדסטון. חקירות אלה צריכות להיות עצמאיות, אמינות ותואמות את הסטנדרטים הבינלאומיים".

בחלק האופרטיבי שמתייחס לתביעה דומה מחמאס נאמר: "הוועדה מדרבנת את הצד הפלסטיני לפתוח בחקירות של ההפרות החמורות של החוקים הבינלאומיים להגנה על זכויות האדם, כמפורט בדו"ח גולדסטון. חקירות אלה צריכות להיות עצמאיות, אמינות ותואמות את הסטנדרטים הבינלאומיים".

ההחלטה אף "ממליצה" לממשלת שווייץ לנקוט בהקדם האפשרי פעולות לכינוסם מחדש של הצדדים החתומים על אמנת ז'נווה כדי לדון על צעדים לאכיפת האמנה על "השטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים".

כאמור, דורשת ההחלטה מהמזכיר הכללי של או"ם להעביר את דו"ח גולדסטון לידי מועצת הביטחון ולדווח לעצרת בתוך שלושה חדשים על יישום ההחלטה.

בדיון שקדם להצבעה קטע השגריר כרמון את רצף הנאומים ותבע מהנשיא התורן, נציג לוב, לספק הבהרה לגבי צמד המילים "הצד הפלסטיני" שמופיע בנוסח ההחלטה: "מי בדיוק חייב לתת דין וחשבון ב'צד הפלסטיני' שאמור להיות אחראי לעריכת חקירות עצמאיות, אמינות ומתישבות עם סטנדרטים בינלאומיים? האם תהיה זו הרשות הפלסטינית שגורשה מעזה בהפיכה אלימה ולמעשה כלל אינה נצאת שם, או שמא הכוונה לארגון הטרור חמאס, שמפר בכל פעם מחדש כל סטנדרט בינלאומי, מעודד טרור, אינו מכיר בישראל ומחבל בתהליך השלום"?

כרמון אמר, כי יום אחד בלבד לאחר חשיפת הספינה פרנקופ, שהיתה עמוסה במאות טונות של טילים ותחמושת... עומדת לפנינו החלטה ששמה ללעג את המציאות שניצבת לפני מדינות דמוקרטיות כישראל, מדינות שנאלצות להתמודד עם איומי טרור משוללי רחמים".

"החלטת העצרת מאשרת ומעניקה לגיטימציה לדו"ח שגוי, פגום, חד-צדדי ומוטה מיסודו של מועצת זכויות האדם, גוף שהוא עצמו מכופף עובדות וחוקים", אמר כרמון. "ההחלטה מבטלת את זכותה הטבעית של ישראל להגן על אזרחיה מפני התקפות טרור חוזרות ונשנות ומספקת אמת לא נוספת להשתלח בישראל מעל בימת או"ם".

אתמול, בנאום בעצרת, אמר פרופ' שלו כי דו"ח גולדסטון "נולד בחטא וגובש בשנאה". לדבריה, השופט גולדסטון עצמו הודה לא מכבר שצוות החקירה שבראשותו העדיף במכוון להתמקד במקרים ספיציפיים שהקלו, מנקודת המבט של הצוות, על הדילמה המורכבת של התמודדות עם איומים מתוך אוכלוסיה אזרחית.

שלו אמרה, כי הדו"ח מתעלם מהמציאות בשטח של פעולות טרור ומהמורכבות של אתגר לחימה בטרוריסטים בשטחים בנויים. הוא אף מתעלם מהראיות הברורות שחמאס פעל בכוונה תחילה באזורים צפופי אוכלוסין, מתוך בתי"ח, מסגדים ומבנים ממולכדים.

"הדו"ח דוחה את מערכת המשפטית העצמאית של ישראל, שעליה אני עצמי נמנית", אמרה פרופ' שלו. "הוא מבטל את תהליך החקירות הפליליות המקיפות שעשתה ישראל לבדיקת ההאשמות נגדה. בכך מערער הדו"ח כל מהלך של חקירה פנימית של רוב המדינות הדמוקרטיות".

הנציג הפלסטיני, ריאד מנסור, טען שלמעט יוצא מהכלל אחד, העובדות מוכיחות שלא היו שום מטרות צבאיות שעשויות להצדיק את התקפות צה"ל ברצועה.

קודם להצבעה על ההחלטה, הגישה פרופ' שלו למזכ"ל או"ם ולנשיא מועצת הביטחון תלונה חריפה על איראן בגין משלוח כמויות גדולות של חומרי לחימה באוניה פרנקופ לסוריה. "מטען הספינה ומסלולה, שכלל את ביירות, מהווים הפרה חמורה ובוטה של החלטת מוצעתץ הביטחון 1747, ומעלים חשדות כבדים שמדובר בהפרות נוספות של החלטות מועצת הביטחון 1701 ו-1373", נאמר בתלונה.

ישראל דורשת ממועצת הביטחון לנקוט פעולות מיידיות לאור ההפרות הנמשכות של החלטות המועצה", נאמר בתלונה.