ניגוד אינטרסים בין היו"ר והמנכ"ל

1. אם יש משהו שחלק ניכר ממנכ"לי החברות הישראליות שנסחרות בשוק ההון האמריקני אוהבים - זה לכהן הן כמנכ"ל והן כיו"ר, ולעזאזל הביקורת של הגופים המוסדיים המובילים בארה"ב לתופעה. גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט, שבתאי אדלסברג, מנכ"ל אודיוקודס, גדעון מנטל, מנכ"ל קומטאץ', ועוד רבים וטובים מסרבים להיפרד מתפקיד היו"ר, ו"מתכחשים" לניגוד האינטרסים שיוצר התפקיד הכפול שבו הם מחזיקים.

מטרתו העיקרית של הדירקטוריון, למי ששכח, היא להגן על זכויות בעלי המניות בכך שהוא מפקח באופן אובייקטיבי על הנהלת החברה, ובראשה המנכ"ל. כשאותו נושא משרה מחזיק בשני התפקידים יחדיו, היכולת שלו לפקח על עצמו היא פחותה, וכך (לפחות באופן תיאורטי) עשוי להיגרם נזק לחברה, וכפועל יוצא - לבעלי מניותיה.

לאורך השנים - ולמרות פריחת האקטיביזם המוסדי בארה"ב - לא נתקלנו בהרבה מנכ"לים ישראליים אמיצים שהקשיבו לרחשי הלב של ציבור המשקיעים ונפרדו מאחד מהתפקידים. בארי שקד, מנכ"ל ריטליקס לשעבר, היה הראשון והיחיד שעשה זאת, עוד הרבה לפני שקרן פימי נכנסה להשקעה בחברה וישי דוידי מונה ליו"ר החברה.

שקד לא גרם לעמיתיו הישראליים לחקות את צעדיו, אך אולי טום וויילר, בעל השליטה באופטיבייס, יעשה זאת. וויילר, שהפך לאחרונה את אופטיבייס לחברת נדל"ן, נפרד לפני כשבוע ימים מתפקידו כיו"ר ונותר לכהן כמנכ"ל החברה, שמונה שנים לאחר שהשתלט על אופטיבייס והחל לכהן בשני התפקידים.

המהלך של וויילר מגיע אולי באיחור קל, אך אין ספק שהוא יוצא לפועל בעיתוי נכון. אופטיבייס החלה לאחרונה להשקיע בנדל"ן מניב, לאחר שמכרה את עיקר פעילותה לעמיתה הישראלית סקופוס ונותרה עם קופת מזומנים נדיבה. וויילר, שמגדיר עצמו כבעל ניסיון בהשקעות נדל"ן, צפוי להוביל את החברה בדרכה החדשה, ולכן ראוי ונבון (במיוחד כשלוקחים בחשבון שהוא גם בעל השליטה) מצידו להיפרד מתפקיד היו"ר ולאפשר לדירקטוריון לבצע את תפקידו נאמנה, ולפקח על החלטות ההנהלה באופן אובייקטיבי.

2. בניגוד לוויילר, יהודה זיסאפל, מבעלי המניות של רדוור ואביו של מנכ"ל החברה, רועי זיסאפל, בחר לבצע מהלך שגוי. זיסאפל חזר בשבוע שעבר לכהן כיו"ר החברה לאחר שלוש שנות הפסקה. רדוור לא ציינה בהודעתה את המניע למינויו מחדש של זיסאפל, אך יהיה אשר יהיה המניע - חזרתו של זיסאפל לתפקיד היו"ר עלולה להתברר כטעות.

זיסאפל, כאמור, הוא אביו של מנכ"ל רדוור, וככזה יכולתו לפקח על עבודת האחרון (חלק מתפקיד היו"ר) עלולה להיות לוקה בחסר. לאב ובן, שמוגדרים גם כמייסדי החברה, ומחזיקים בשני התפקידים החשובים ביותר ברדוור, אין ולא תהיה אובייקטיביות מלאה בבואם לקבל החלטות הקשורות לעתיד החברה.

לפיכך, נכון היה מצד זיסאפל לוותר על תפקיד היו"ר, ולאפשר לדירקטוריון החברה למנות מועמד חיצוני לתפקיד. רדוור עשתה זאת בעבר, ואין סיבה שלא תעשה זאת שוב. *