דרוש אשכנזי דביל

"דו"ח אונו 2009" שהתפרסם אתמול מגלה, בפעם המי יודע כמה, שממש לא כדאי להיות אתיופי או חרדי, ובטח שלא ערבי. עולם העבודה מעדיף אותנו אשכנזים, חילונים, רצוי גברים, עם יתרון לתושבי המרכז.

הפליא לנסח זאת בדו"ח מעסיק פוטנציאלי, פרסומאי שנון שאמר: "החרדי, הערבי והאתיופי צריכים עוד הרבה דברים כדי להיות כמו אשכנזי נורמלי". כנראה שהפרסומאי הזה לא רק אשכנזי חשוך, אלא גם דביל. הוא לא מבין שהם לא צריכים כלום, רק להיוולד אשכנזים.

שואלים מה חדש? אין חדש.

גם בישראל 2009 שחור זה לא גליק גדול, בין אם זה צבע העור או רק הבגדים. עם זאת, הדו"ח מפנה זרקור אל אחת הסוגיות המהותיות בניהול קריירה: כישרון כמנוף לקידום והצלחה. באופן די מטריד גם דו"ח זה מוכיח, שכישרון לא בהכרח עוזר בחיים המקצועיים. נמצא שפוטנציאל הקידום של "שחורים" משכילים שהצליחו בכל זאת לחדור לשוק קלושים. מעסיקים נרתעים לקדם אותם למרות כישוריהם.

אני בטוחה שקוראים שאינם נמנים על קבוצת "השחורים" שבחן הדו"ח משחררים אנחת רווחה וממשיכים להאמין שאצלם "הלבנים" זה לא ככה. אצלם הכישרון הוא המפתח להצלחה. אז זהו, שלא. כל אחד מאתנו נבחן קודם כל עפ"י פרמטרים חיצוניים תדמיתיים ורק אחר-כך עפ"י כישוריו האישיים.

אחרת, איך אפשר להסביר מעסיקים המעדיפים מראש בוגרי אוניברסיטאות? מה, כל בוגרי האוניברסיטאות מוכשרים יותר מבוגרי המכללות? או למה מעסיקים מעדיפים לגייס עובדים מתוך שוק העבודה? הייתכן שכל המובטלים מוכשרים פחות מכל אלה שכרגע עובדים? סביר להניח שלא, אבל אם מישהו עדיין משלם להם כנראה שהם שווים יותר. או מדוע מעסיקים מעדיפים עובדים מחברות גדולות וממותגות? האם כל עובדי

פרטנר/שטראוס/אינטל מוכשרים יותר מכל עובדי החברות הפחות מוכרות? כנראה שלא, אבל אם פרטנר/שטראוס/אינטל מוכנים לשלם להם כנראה שהם יודעים מה הם עושים. אז למה לא ללכת על בטוח?

אלה הן רק דוגמאות ספורות למשתנים חיצוניים שמשפיעים על פוטנציאל ההצלחה בקריירה. ישנם עוד רבים אחרים שלא קשורים כלל לכישרון אך השפעתם על סיכויי ההצלחה גדולים. אומנם עדיף להיות מוכשר, אבל ממש לא כדאי לבנות על זה.

מדי יום אני נתקלת במנהלים ועובדים מתוסכלים שלא מבינים איך השוק מחמיץ אותם. איך למרות הצבע הנכון והכישורים יוצאי הדופן הם לא מקבלים את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל. ברוב המקרים התשובה יושבת באחד משני הקצוות: או שהם ברוכי כישרון אך לוקים בכישורי ניהול קריירה; או שהם לקחו החלטות קריירה שגויות שחוסמות בפניהם את הדרך להתקדם.

כלומר, מדובר באנשים שכשלו כך או אחרת במיתוג העצמי שלהם וביכולת לבנות לעצמם יתרון יחסי לאורך זמן. בחלק מהמקרים זה הפיך, באחרים פחות. תלוי במטרות, בתחום העיסוק, בשלב בקריירה, בגיל וכו'.

המשמעות של הדברים מורכבת. זה אומר שכל צעד בקריירה צריך שייעשה בכובד ראש וייבחן קודם כל מנקודת מבט חיצונית של שוק העבודה, דהיינו בחינה שיווקית-תדמיתית. גם החלטות קריירה מוקדמות כמו בחירת מוסד ההשכלה עשויות להכתיב את התפתחותה בהמשך. אי-אפשרי להגדיר "מסלול החלטות אולטימטיבי" שיתאים לכולם, אבל כלל אצבע אחד אפשר לנסח: "יותר קשה, יותר שווה". קרי, ככל שיותר קשה להשיג מטרה (להתקבל למוסד השכלה, לארגון, לתפקיד וכו') ערך השוק גבוה יותר. ולהיפך. מטרה שמושגת בקלות, סיכוי סביר שהיא אינה תורמת לתדמית המקצועית.

ולשחורים שבנינו, ממש לא כדאי להרים ידיים. כל זמן שהגזענות חוגגת זה הולך להיות קשה יותר, ארוך יותר ומורכב יותר, אבל אפשרי. אם לא תרפו, תמיד יש את הסיכוי שתיתקלו במעסיק שיתעלה על דעות קדומות, שיבחין בכישרון שלכם ויעדיף אתכם על פני "אשכנזים נורמלים" ומנומנמים.

• אורנה רודי היא יועצת לניהול קריירה.
• לקשר במייל orna@rudi-cm.com