הנורמלי החדש

אלה אלקלעי היא סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI

לפני המשבר עמד מחיר האשלג על כ-200 דולרים לטון, ב-2008 המחיר עלה ל-800 דולר לטון וכיום הוא כ-400 דולר לטון. מה היא הוא מחירו הנכון, "הנורמלי"? מחיר הנפט עלה מעשרים דולר לחבית ל-120 וירד בחזרה ל-80. מחיר מניית בנק הפועלים צלל מ-22 שקלים למניה לכ-8 שקלים למניה, ועלה חזרה ל-14. מהו לפיכך המחיר "הנכון"?

בשנים שקדמו למשבר, היה קו מגמה ברור ומתמשך, קו שניתן היה להיאחז בו ולמתוח אותו - במובנים רבים הקו הזה, קו המגמה, השתבש. רכבת ההרים שעברה על השווקים הפיננסים בשנתיים החולפות, שיבשה את קו המגמה ואת היכולת לקבוע תמחור "הגיוני".

האם הנפט היום זול או יקר? האם ההשקעה באורמת , אינטל , טבע שעלו בכ- 30%-20% מתחילת השנה נכונה(נסדא"ק עלה בכ-36%)? בפרספקטיבה של שנים, הערך שמניות אלו נתנו למשקיע תלוי מאוד בנקודת הכניסה: 3 שנים, 4 שנים, 5 שנים, השיאו תוצאות בפער משמעותי.

צים - האם אמנם קיים עודף אדיר באוניות או שעם התאוששות הכלכלה הגלובלית נחזור מהר מאוד לראות עלייה במחירי ההובלה הימית ושימוש בחלק ניכר מהאוניות המושבתות כיום?

בהרצאה שנשא ג'ו מקדייויט בכנס קיסריה, הוא לא ממש נתן תשובה לשאלה "היכן הנורמאלי החדש", אבל הציע אסטרטגיית השקעות שגם אנחנו הזכרנו בעבר. ההבדל בינינו הוא שמקדייויט עיטר אותה בכותרת יפה "אל תשקיעו במדינות, תשקיעו במקום שהמדינות משקיעות".

אל תשקיעו במדינות, מכיוון שהגירעון המסחרי של מדינות רבות עשוי לגרום למשקיעים באג"ח שלהן הפסדים משמעותיים. תשקיעו במקום שהמדינות משקיעות. כך לדוגמא בעקבות מענקי הסיוע הנדיבים של הממשל האמריקני וממשלים אחרים, נרשמה התאוששות מהירה הן במניות הבנקים והן במניות יצרניות הרכב שניצלו מתהום הנשייה.

השקעות מדינת ישראל

היכן משקיעה מדינת ישראל? לכאורה התשובה די פשוטה: היא משקיעה בביטחון, תחום שבו מרבית החברות או שאינן ציבוריות או בדומה לאלביט מערכות , או שהן תלויות הרבה יותר בממשלת ארה"ב מאשר בממשלת ישראל. כך שלמרות שהתשובה פשוטה, אסטרטגיית ההשקעה מורכבת.

אחת המשימות הלאומית המשמעותית ביותר העומדת בפתחה של הממשלה הנוכחית (אחרי שלום ובטחון) היא חיבור הפריפריה למרכז. בשלב זה של החיים הכלכליים קשה מאוד לתרגם אמירה זו להמלצות פעולה בשוק ההון. אפשר אולי להשקיע בדרך ארץ או בדניה סיבוס מלר"ג או בשיכון ובינוי (סולל בונה) ולקחת בחשבון בראש ובראשונה את אלמנט הזמן - יש פרויקטים בישראל שנמצאים בעבודה יותר מעשר שנים, כמו למשל: הרכבת לירושלים, רכבת קלה בת"א, מנהרת הכרמל.

כדאי לקחת בחשבון גם את הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל והפעילות המשמעותית שיש לחברות כמו דניה ושיכון ובינוי בחו"ל, שאמנם נהנות מתקציבים שממשלות אחרות מקצות לתשתיות, אך מתגלם בהם סיכון הנובע מאזורי פעילותן הנוספים.

אם רוצים לעקוב אחר השקעות הממשלה, אולי הכי פשוט להקשיב לראש הממשלה שמדבר על להחזיר לישראל את מעמדה כאור לגויים ומכריז כי מציון תצא התשובה לבעיות הנפט של העולם.

גם הצהרה זו די קשה לתרגם להשקעה, כשהאלטרנטיבה הסחירה היחידה במשבצת זו היא אולי ההשקעה באמצעות החברה לישראל בבטרפלייס.

אבל אם ביבי החליט לקדם את תחום האנרגיה, אז אולי בין מבוא חמה לעין פשחה יימצאו מעינות גיאותרמיים רלוונטים לאורמת, או שאולי המדינה תיתן עידוד דרמטי לאבוג'ן שיקדם את פיתוח גידולי הג'נטרופה בשדות הנגב לשימוש בביופיול, או שאולי יצליחו סוף סוף לשחרר את החסמים המונעים התקנת מערכות סולריות בינוניות וגדולות בארץ שבה שמש הוא אחד המשאבים היחידים שאין בו מחסור.