במושבים קיבלו תיאבון גדול לנחלות

כמה תהיו מוכנים לשלם עבור נחלה פנויה במושב בני ציון, בשכנות לשרי אריסון, לנועם לניר ולליאורה עופר? ואם אם מתלבטים דעו שמדובר בסך-הכול בשלושים דונמים, 12 מהם סביב הבית שמאפשרים לבנות אחוזה מוגנת. לניר שילם ב-2005 כ-4 מיליון דולרים. היום תשלמו לא פחות מ-7-8 מיליון דולרים. וכמה תהיו מוכנים לשלם עבור נחלה פנויה ברשפון? 10 מיליון דולרים? ועבור נחלה נדירה הצופה על הים בבית ינאי? 12 מיליון דולרים?

במושבים בישראל יש כ-4,000 נחלות פנויות, הקרויות נחלות לא מאוישות, שמעולם לא הוקצו למתיישב לצורכי חקלאות. הכוונה היא למושב שיש בו תקן נחלות היסטורי, אולם לא כל הנחלות התקניות הוקצו. למשל, מושב כפר ויתקין מתוכנן ל-190 נחלות, אבל בפועל יש בו 150 נחלות מאוישות, כך שיש בו ארבעים נחלות לא מאוישות שניתן, תיאורטית, לשווקן. אמצעי הייצור - אדמה, מים, מכסות ועובדים - נמסרים למושבים לפי נתוני תקן הנחלות ולא לפי איושן בפועל. במשך עשרות שנים נמנעו המושבים מלעודד שיווק של נחלות לא מאוישות, משום שבעלי הנחלות חילקו ביניהם את אמצעי הייצור שהוקצו על-פי התקן. למשל, בנהלל יש תקן של 150 נחלות, אבל בפועל יש 75 נחלות פעילות, שלכל אחת אמצעי ייצור כפולים.

בשנים האחרונות, עם הירידה בחקלאות והעלייה המסחררת במחירי הנדל"ן, דורש משרד החקלאות לאפשר למושבים לחלק את הנחלות הלא מאוישות על-פי שיקול דעתן של האגודות, ללא תמורה כספית, וזאת בטענה שהנחלות יימסרו לבני המושב. אבל במינהל מקרקעי ישראל טוענים שמלבד הקצאת נחלות ללא תמורה בפריפריה, עם ביטחונות שמקבל הנחלה מתכוון באמת לעסוק בחקלאות, מדובר בעסקות נדל"ן, בעיקר במרכז הארץ. המינהל עומד על כך ששיווק הנחלות במרכז הארץ יתבצע, אם בכלל, דרך מכרזים פומביים. במינהל יש טראומה מסיפורי השחיתות והתשלומים הבלתי חוקיים שנגבים מרוכשי מגרשים בני חצי דונם בהרחבות הקהילתיות במושבים ובקיבוצים, והחשש הוא שבעסקות מכירה של נחלות תגיע השחיתות לשיאים חדשים.

ומה עמדת מבקר המדינה? הוא החליט לא להביע אותה בוויכוח בין המינהל למשרד החקלאות, ועומד לדרוש מהם להביא את הנושא לדיון בממשלה, אצל שר החקלאות שלום שמחון ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס.