איך הפכתי לקלף מיקוח בסכסוך בין ההתאחדות וצ'רלטון

קרה לכם פעם שמצאתם את עצמכם בליבו של סכסוך משפטי? לא מאלו שבהם אתם תובעים או נתבעים, אלא ממש בליבה של מחלוקת בין שני צדדים אחרים? זה בדיוק מה שקרה לי לפני כמה ימים, בעת שעיינתי בתכתובת המשפטית שמלווה את הסכסוך בין ההתאחדות לכדורגל וחברת צ'רלטון. מיד אגיע אל "חלקי" בפרשה, אבל קודם כל לעובדות.

במאי 2007 נחתם בין ההתאחדות לכדורגל וחברת צ'רלטון הסכם שמסדיר את שידור משחקי ליגת העל בכדורגל למשך 5 שנים (עד 2012). לא סתם הסכם, אלא אחד מההסכמים הגדולים שנחתמו בספורט הישראלי בשנים האחרונות: 130 מיליון שקל ב-20 תשלומים עבור המשחקים המשניים ("משחקים 2-6").

בדרך כלל, גם בסכסוכים משפטיים סבוכים, מצליחים הצדדים להסכים על העובדות. במקרה הזה אפילו המשפט הראשון הוא עילה לוויכוח: בצ'רלטון (באמצעות משרד עו"ד פישר בכר חן, וול, אוריון ושות') טוענים שמעולם לא חתמו על ההסכם, ושהמסמך המצוי בידי ההתאחדות ושמוצג על-ידה כהסכם אינו אלא טיוטה שכבר מהרגע הראשון טענה לגביה צ'רלטון, כי כדי להופכה להסכם יש להכניס בה כמה תיקונים - ומאחר שלא נעשה כן, הרי שאין היא מחויבת לתוכנה.

מנגד טוענת ההתאחדות (באמצעות עוה"ד ברוך כצמן, שותף במשרד הרצוג, פוקס, נאמן ושות') שאי-החתימה על החוזה השלם היא שיטת התנהלות אופיינית לאלי עזור, מבעלי צ'רלטון. בכל מקרה, טוענת ההתאחדות, מאחר שצ'רלטון לא חתמה על החוזה מולה הרי שהיא מחויבת לאותו נספח חתום המחייב את שני הצדדים.

העד הבא: הגיג מהעיתון

לשני הצדדים טענות על הפרת ההסכמים במהלך כל תקופת ההתקשרות, אבל שלב חדש במאבק התרחש ב-14 בדצמבר 2008: צ'רלטון, אחרי שלראשונה לא העבירה תשלום שהיתה אמורה להעביר ב-5 בנובמבר, הודיעה להתאחדות לכדורגל כי היא "מצרה על כך שככל הנראה ההתאחדות טרם הפנימה את דבר קיומו של משבר כלכלי חריף ואת הצורך הנגזר ממנו להתאים ולהגמיש את תנאי ההתקשרות בין שני הצדדים, על-מנת שצ'רלטון תהיה מסוגלת להמשיך ולקיימו". בהמשך לאותו מכתב, מציעה צ'רלטון להשיב לידי ההתאחדות את זכויות השידור. לא צריך להיות פרשן משפטי כדי להבין שהבקשה "להתאמה והגמשה" אינה טיעון משפטי.

כאן היתה יכולה לבוא הפרשה לקיצה, אלמלא ביקשה צ'רלטון להתנער כליל מההסכם בטענה לפיו כלל לא נחתם... ובהמשך העלתה טענות שונות נגד ההתאחדות לכדורגל. כאן גם הגיע "חלקי" בפרשה, או ליתר דיוק חלקה של העיתונות. מתברר שעיתונאי הספורט שמשרבטים את הגיגיהם מדי יום - על מצב הליגות, מצב הכדורגל וכו' - הופכים בצוק העיתים ל"נכסים" משפטיים. בכתב ההגנה שהגישה צ'רלטון מצאתי ציטוטים מתוך העיתונות (חלקם שאני כתבתי) על הרעיון להרחבת הליגה מ-12 ל-16 קבוצות. ציטוט אחר נוגע לביקורת בעיתונות כנגד רמת המתקנים, וציטוט שלישי נגע לטור שבו נערכה השוואה בין הפיינל-פור בכדורסל לבין ערב חצאי-הגמר בגביע המדינה בכדורגל. כל הציטוטים הם מתוך רשימות שהתפרסמו במדורי הספורט במהלך 2008-2009.

דווקא כמי שביקר בחריפות את התנהלותה של ההתאחדות לכדורגל, אין לי אלא לקבוע כי לפחות במקרה של הציטוטים בהם השתמשה צ'רלטון - יותר משהיא מבקשת למצוא עילה חוזית לביטול ההסכם (שלא נחתם מעולם לטענתה...), מנסה ליצור אווירת אנטי נגד ההתאחדות לכדורגל, באופן שאולי ישפיע על תהליך הבוררות. ואם נלך על התמונה הרחבה יותר: לכולם ברור שאותן פרשנויות במדורי הספורט ממילא לא יכולות לשמש אסמכתא משפטית.

צ'רלטון: כאן הסתיימו שידורינו

אבל בואו נתייחס לרגע ל"אמירות המשפטיות" של צ'רלטון: מצב מתקני הספורט בישראל, ובכלל זה מגרשי הכדורגל, הוא אכן מצער מאוד. אבל אין זאת אשמת ההתאחדות. השלטון המקומי ובעלי הקבוצות (בסיוע הטוטו-ווינר) הם שאחראים לשיפור התשתיות. אבל אפילו נניח שלהתאחדות יש יד במצב: האם ב-2007, בעת שנחתם "ההסכם שלא נחתם", שיחקו את משחקי ליגת העל בקאמפ נואו, או בוומבלי? למיטב זכרוני, גם ב-2003, בעת שהחלה צ'רלטון לשדר את משחקי ליגת העל, שוחקו אלו ב"אורווה" וב"קופסא".

גם באשר להגדלת ליגת העל ל-16 קבוצות, מה הקשר לצ'רלטון? יש לה את הזכות לבחור לשידור שלושה משחקים בכל שבוע. כלומר היא יכולה להמשיך ולשדר את מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ושתי התל-אביביות, גם בליגה שבה משחקות קבוצות אטרקטיביות פחות.

הלאה. השאלה הבאה היא מי עוד אחראי להרס הכדורגל? אולי צ'רלטון בעצמה. כי לפני שצ'רלטון רצה לזרוק בוץ על ההתאחדות, שתבדוק כמה היא דואגת למוצרים שהיא משדרת ועד כמה היא אחראית להרס הכדורגל. לא אחת דובר על האופן הרדוד והעלוב בו מעבירה צ'רלטון את משחקי ליגת העל והפרמיירליג, במיוחד בהשוואה לשידורים בערוצי הספורט (ספורט 5 לסוגיו). בדרך כלל זה מסתכם ברמה עלובה של שדרים ושידורים, והיעדרו של "פרה-גיים" ו"פוסט-גיים". אותם שידורים עלובים הם בסופו של דבר חלון הראווה של ההתאחדות והליגה.

בכתב ההגנה שלה נדרשת צ'רלטון לדימוי מתחום הנדל"ן ומשווה את ההתאחדות למי "שהשכירו משרדים ופעלו להריסתם". האמת? גם לי מתחשק להמשיך בקו הזה: בהתנהלותה דומה צ'רלטון למי שרכשה דירה מקבלן, אך אחרי שהתמקמה בה, גילתה שבגלל הפשע הגואה מסביב, צנח ערכה, ועתה היא תובעת מהקבלן להעניק לה הנחה רטרואקטיבית...

כי בינינו, זה כל הסיפור: בצ'רלטון ראו איך ערוץ 10 קיבל בעונה שעברה הנחה מההתאחדות ורצו להשתתף גם הם במכירת סוף העונה. משלא ניתן להם הדבר, החליטו לשבור את הכלים.

מצבו של הכדורגל הישראלי הוא בכי רע, אבל הוא היה כזה גם לפני שנתיים וחצי. הבעיות הכבירות שיש למשחק האהוב הזה הן כולן מעניינה של ההתאחדות, אבל רק חלק מהן הן גם באשמתה. והירידה בערך המוצר - כפי שצ'רלטון טוענת - גם היא אינה עילה לביטול ההסכם.