איתותי שלום מקוונים

מה באמת מתחולל בציר ירושלים-דמשק? התשובה תלויה בערוץ שדרכו צורכים חדשות

ביום רביעי האחרון בערב נכבשו אתרי החדשות באינטרנט של שלושת העיתונים הגדולים בכותרות ראשיות על דבריו של נתניהו בפגישתו בפריז עם סרקוזי. רה"מ אמר לנשיא הצרפתי כי הוא "ישמח לכל הזדמנות למו"מ עם סוריה ללא תנאים מוקדמים". כשעתיים לאחר מכן צוטט שר הביטחון ברק באומרו כי "אפשרי וחשוב בעיתוי נכון להיכנס גם למו"מ עם סוריה".

בהמשך ציטטו ynet, nrg והארץ אונליין את הדיווח מרשת "אל ערבייה", לפיו בפגישה עם סרקוזי העביר נתניהו לאסד הצעה, המתואמת עם האמריקנים, לחידוש המו"מ על בסיס העיקרון של נסיגה מהגולן.

הצורך לדווח על חדשות אונליין ולהשיג, ולו בשניות, את האתרים המתחרים מביאים את אתרי החדשות לדווח במהירות על כל מה שנאמר וזז בזירה, בכפוף לשיקולי עריכה מינמליים.

די שהדברים ייאמרו על-ידי דמות פוליטית בכירה כדי שיזכו לכותרת ראשית, מה שמקנה אוטומטית חשיבות ומשקל לידיעה, גם אם מדובר בספין ובדברים שאין כל תוכן מעשי מאחוריהם.

כך יוצא שמי שבוחר לצרוך את החדשות שלו רק באינטרנט, שמע ביום רביעי בלילה את פעמי השלום, והגיע למסקנה כי הצמד ביבי-ברק תומך בחידוש המו"מ עם סוריהובנסיגה מהגולן, וכי ייתכן שמאחורי הקלעים כבר נרקם מהלך מדיני פורץ דרך. ואולם, מי שציפה להסבר למתקפת השלום הישראלית בעיתונות הכתובה בבוקר שלמחרת, היה צריך לרכוש את כל העיתונים כדי לנסות להבין מה קורה בציר ירושלים-דמשק.

בניגוד לאתרים, הטיפול בנושא בעיתונות הכתובה נגזר ישירות, מסתבר, ממידת הפרגון שרוצה העורך להעניק לכוונות השלום של ביבי. ב"ישראל היום", כצפוי, זכו דבריו של רה"מ לכותרת ראשית, אך בשלושת העיתונים הגדולים דברי רה"מ בנושא הסורי לא זכו לכל אזכור בעמוד הראשי.

"מעריב" אמנם דיווח בעמוד 6 על הדברים, ורמז כי ייתכן שנרקם מהלך מדיני מול הסורים; ואולם, "הארץ" הסתפק בדיווח לאקוני בעמוד 4, שלווה בהכחשה של רה"מ ביום שישי; ו"ידיעות אחרונות" הגדיל לעשות כשהתעלם לחלוטין מהנושא. האזכור היחיד לסוריה בעיתון נגע לעימות הצפוי בין בראד פיט לאנג'לינה ג'ולי על רקע רצונה של האחרונה לאמץ תינוקת סורית. עיתוני סוף השבוע לא תרמו להבנת המתרחש.

אז מה באמת קורה בין ישראל לסוריה? יתרונה של העיתונות הכתובה על העיתונות המקוונת ועתידה מצויים בדיוק ביכולת לספק פרשנות רחבה לקורא עבור אירועים חדשותיים שוטפים, שמועלים לרשת מיד עם התרחשותם ללא הקונטקסט הרחב שלהם.

האם ייתכן, למשל, שתרועות השלום קשורות בכלל לח"כ דניאל בן סימון. בכנס מורדי העבודה לפני שבוע הכריז בן סימון כי יצטרף למורדים ויאפשר בכך את פילוג הסיעה, רק אם יראה שבחודשיים הקרובים אין התקדמות מדינית. אולי, ביבי, שרצה לסייע לחברו הטוב ברק, שלח איתותי שלום מדומים לאסד, מתוך תקווה שבדרך לדמשק הם ייקלטו אצל בן סימון. בעיתונות הכתובה לא סייעו לנו להבין.