מחזיקי אג"ח ט' דורשים לזמן את לבייב לביהמ"ש למסירת עדות

"ב-36 השעות האחרונות הגיעו לידיעת נציגות אג"ח ט' פרטי מידע חדשים" ■ עוד מכה ללבייב: בג"ץ ביטל את הפרטת בתי-הסוהר - תוביל לפגיעה בלתי חוקתית בזכויות האדם של אסירים לחירות אישית ולכבוד

מחזיקי אג"ח ט' של אפריקה ישראל ממשיכים להיאבק: נציגות הסדרה עם המח"מ הקצר ביותר פנתה היום (ה') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה למסירת מידע ולזימון של בעל השליטה בחברה, לב לבייב, למתן עדות.

נימוקי הבקשה: "ב-36 השעות האחרונות הגיעו לידיעת נציגות אג"ח ט' פרטי מידע חדשים, התומכים באופן ברור בטענת הנציגות כי המוטיבציה העיקרית שעמדה ועומדת מאחורי יוזמת החברה להציע למחזיקי האג"ח 'ארגון מחדש' של ההתחייבויות כלפיהם - נעוצה בראש ובראשונה באינטרסים של בעל השליטה ושל הבנקים, שהעמידו לו מימון באופן פרטי כנגד שיעבוד מניות השליטה בחברה".

מוקדם יותר היום פרסמה אפריקה ישראל חוות-דעת משפטית, לפיה ניתן לאשר את הסדר החוב באסיפת מחזיקי אג"ח משותפת לכל 13 סדרות האג"ח של אפריקה ישראל - ולא בנפרד לכל הסדרות כפי שרוצים מחזיקי אג"ח ט' והסדרות הבינוניות.

במסמך ארוך מסבירים עורכי הדין, ד"ר דוד האן ועו"ד גדעון פרחומובסקי, כי הדין הישראלי הקיים תומך בעמדה שניתן לאשר הסדר המיועד להתגבש בין החברה לבין כלל מחזיקי אגרות החוב שלה ויובא לאישורו של בית המשפט במסגרת סעיף 350 לחוק החברות באסיפה כללית אחת של כל מחזיקי אגרות החוב, במיוחד אם התנאים שיוצעו בהסדר לכלל מחזיקי אגרות החוב יהיו תנאים שוויוניים (pro rata).

האן ופרחומובסקי מציינים כי בכדי לגבש תוכנית הבראה יש צורך לצמצם את מספר האסיפות המצביעות, במיוחד אם החלופה להיעדר אישור כללי הוא סיכול התוכנית המוצעת - וכתוצאה מכך הרעה כללית למצבם של כל בעלי המניות.

לטענתם, גם גישת הפסיקה בישראל לסוגיית סיווג הנושים תומכת בעמדתם, ואפילו נושים מובטחים - הנבדלים האחד מזולתו בזכויותיהם המשפטיות, בבטוחותיהם ובעדיפויותיהם - מסווגים יחד כאסיפה אחת. "העובדה שיש סדרות שונות עם מועדי פירעון שונים - אין בה כשלעצמה כדי לחייב את החברה לכנס אסיפה נפרדת לכל סדרה וסדרה", טוענים האן ופרחומובסקי .

היקף החוב של אפריקה ישראל למחזיקי האג"ח עומד על 7.5 מיליארד שקל, והיקף החוב לבנקים עומד על 680 מיליון שקל: התחייבויות "און קול" של 425 מיליון שקל וערבויות של 255 מיליון שקל.

ב-30.10 חתמה אפריקה ישראל על מתווה להסדר חוב עם מחזיקי האג"ח, וב-9.11 פנתה לבית המשפט לקבלת אישור לכינוס מחזיקי האג"ח לצורך הצבעה על אישור ההסדר.

בפניייה לבית המשפט צורפה גם חוות-הדעת של פרופ' אמיר ברנע, ששימש יועץ כלכלי של אפריקה ישראל. ברנע מבהיר מצד אחד כי אין בהסדר המוצע "תספורת", אך מנגד מסביר כי "בהחלט ייתכן כי שווי השוק של חבילת הפיצוי פוסט-הסדר יהיה נמוך משווי הפארי של אגרות החוב. ניסיון לקבוע אומדן לערך השוק לכל מרכיב בחבילה הוא ספקולטיבי".

על-פי ההסדר, חוב של 7.4 מיליארד שקל ערך נקוב יצטמצם לכ-4.4 מיליארד שקל ערך נקוב, בתמורה לשורה של הטבות למחזיקי האג"ח, כולל אחזקה של 36.84% מהחברה.

לבייב יזרים לחברה 300 מיליון שקל במסגרת הנפקת זכויות של 400 מיליון שקל, ויירד מאחזקה של 75% ל-47.24%. בהמשך ניתנה ללבייב אופציה להזרים עוד 450 מיליון שקל בתוך 4 שנים ולעלות ל-52.83%. 13 סדרות של מחזיקי האג"ח יקבלו 550 מיליון שקל במזומן, מיליארד שקל יונפקו כאג"ח לטווח קצר של שנתיים, ו-3.4 מיליארד שקל יונפקו כאג"ח לטווח ארוך של 16 שנה.

מחזיקי האג"ח יקבלו מניות בחברות-הבנות בשווי של 1.2 מיליארד שקל ומניות של אפריקה ישראל בשווי של 1.4 מיליארד שקל, לפי שווי חברה של 2 מיליארד שקל לאפריקה ישראל. אם ההסדר יאושר, צפוי לחברה הון עצמי בסדר גודל של כ-4.8 על חוב בסך של כ-3.5מיליארד שקל - יחסים המאפיינים חברות בדירוג A.

לגבי המניות של החברות-הבת "אפי פיתוח" ו"אפי נכסים" מזהיר ברנע את המשקיעים: "תנאי ההמרה של אג"ח למניות החברה על-פי שווי חברה של 2 מיליארד שקל, הנמוך בכ- 25%משווי החברה בבורסה, תורמים בירידת שווי המניות".

לגבי אג"ח ט' מסביר ברנע כי הודעת החברה לגבי אי-ודאות ביחס ליכולתה לפרוע חובות במועד מציבה את כל מחזיקי אג"ח של החברה ב"פול" אחד.

לגבי השאלה האם ההסדר טוב ללבייב ולבנק הפועלים, שלו משועבדות מרבית מניות לבייב, לברנע תשובה חד-משמעית: "מבחינת בעלי המניות, אין ספק כי ההסדר המוצע עדיף על פירוק או הפעלה באמצעות צווי בית משפט. בפירוק, ערך השקעות בעלי המניות הוא אפס".

עו"ד גיא גיסין, המייצג את מחזיקי האג"ח, מציין כי "דומה כי ההתנהלות של בעל השליטה עד כה בעניין של אג"ח ט' אינה עומדת בסטנדרט הנדרש של חובת ההגינות והאמון".

מחזיקי אג"ח ט' דורשים לזמן את לבייב, המשמש גם בתפקיד יו"ר החברה, לעדות וחקירה פומבית בבית המשפט, באופן שיאפשר לקבל מידע מלא לבירור הנסיבות שהובילו את החברה לבקש "ארגון מחדש" של חובותיה למחזיקי האג"ח, והאם העניין קשור אך ורק לשאלת יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה.