שינויים בהרגלי המרגל העסקי

מינואר 2010 יידעו אלפי עובדים בביטוח לאומי ורשות המסים מה שקורה אצלך בעסק

בצל המאבק המתוקשר במאגר הביומטרי נותר איום לא פחות משמעותי על חופש הפרט וזכותו לפרטיות מחוץ לאור הזרקורים.

בעוד פחות מחודשיים, ב-1 בינואר 2010, תצא לדרך "רפורמת החשבוניות המקוונות", שבמסגרתה יחויבו מאות אלפי עסקים בישראל להעביר את דיווחיהם למע"מ באופן מקוון. כתוצאה מרפורמה זו יוקם מאגר מידע שיאפשר למאות ואלפי פקידים ברשות המסים ובביטוח לאומי לדעת, בלחיצת כפתור, כל מה שקורה בכל עסק.

המאגר יכלול מידע מקיף על כל הרכישות של כל עסק: כגון ממי נרכש מוצר או שירות, מתי ובאיזה מחיר. אותו מידע יישמר גם לגבי עסקאות מכירה של העסק לעסקים אחרים. המידע המקיף הזה צפוי להיות נגיש בלחיצת כפתור.

עד היום, רק פקיד שביצע ביקורת בעסק נחשף לכול מה שמתבצע בו, כעת המידע הרגיש יהיה נגיש לאלפי אנשים. אין צורך בדמיון מפותח במיוחד כדי לדמיין תסריט שבו מידע זולג לידי גורמים שיעשו בו שימוש לצרכים מסחריים.

את המאגר קל יהיה לנצל לצורכי ריגול עסקי והשגת יתרון תחרותי בדרכים לא כשרות. לדוגמה, אדם שמקים חברה חדשה יוכל לברר, באמצעות המאגר, למי מוכרים המתחרים שלו ובאיזה מחיר. מידע זה יאפשר לו, בין היתר, לפנות לאותם לקוחות ולהגיש להם הצעת מחיר אטרקטיבית יותר. יש להניח כי יימצאו אנשי עסקים שיסכימו לשלם כסף טוב עבור מידע מסוג זה, וכשיש מי שמוכן לשלם נמצא בדרך כלל מי שמוכן למכור.

דוגמה נוספת: זוג נמצא בהליכי גירושים, ובת-הזוג ועורך דינה סבורים כי הבעל מסתיר מאשתו מידע על היקף העסקים שלו. המאגר יספק להם מידע ותשובות.

אלה רק שתי דוגמאות לאופן שבו מאגר המידע החדש עשוי להפוך מכרה זהב לצורכי ריגול עסקי, סחיטה ושאר מטרות לא כשרות. את המלחמה נגד החשבוניות הפיקטיביות אפשר לנהל גם בלי לפגוע פגיעה קשה בפרטיות של כל אחד מאיתנו.

היסטוריה מיותרת

מטרתה המוצהרת של הרפורמה היא להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, שעולה לקופת המסים מיליארדי שקלים בשנה. המטרה מבורכת, ולכאורה - גם האמצעי. הרי אנחנו כבר בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, וראוי שרשויות המס ישתמשו בטכנולוגיות החדשניות ביותר, על מנת לבצע את עבודתן ביעילות.

אם רשות המסים מתעקשת על הקמת המאגר, שתגביל את הנגישות לנתונים על כל עסק רק לעובדים הספציפיים שזקוקים למידע על אותו עסק, במקום לאלפי אנשים שהמידע הזה כלל אינו מעניינם. לא פחות חשוב: על-פי החוק החדש, המאגר יכלול נתונים על העסק 5 שנים אחורה.

אם המאגר אכן נועד לסייע במלחמה בחשבוניות הפיקטיביות ולא למטרות אחרות, ניתן להסתפק בנתונים על העסק שנה לאחור לכל היותר. הגבלת הנגישות למידע והגבלת המידע שיופיע במאגר יאפשרו לרשות המסים להשיג את המטרות המוצהרות של הרפורמה, תוך מזעור הפגיעה בפרטיות.

את "האח הגדול", חבריי במשרד האוצר, ראוי שתשאירו לתוכניות טלוויזיה ומחוץ למשרדי השלטון. עוד לא מאוחר לעשות זאת.

עו"ד מוטי אילון, מנהל המכס והמע"מ לשעבר, הוא שותף ומנהל מחלקת מסים עקיפים בפירמת ראיית החשבון והייעוץ Deloitte בריטמן אלמגור זהר, וירצה על נושא החשבוניות הפיקטיביות בכנס של הפירמה לרגל סוף שנת המס, שיתקיים ב-30 בחודש.