לבוכריס יש לאן ללכת

למנכ"ל החדש של משרד הביטחון יש היסטוריה צבאית ושאיפות וכישרון עסקיים

מי שלקח על עצמו להוביל את הליכי ההתייעלות במערכת הביטחון, בצבא ובמשרד הביטחון, הוא המנכ"ל פנחס בוכריס. הכוח המניע, המוביל, דוחף, משכנע, לוחץ, מתמקח, מפתה, מבין ומעביר. הוא בא בשביל זה. ואת זה הוא עושה. לא נכנס לאינטריגות שחוגגות בלשכת שר הביטחון.

הוא עסוק בהעברת הצבא לנגב; בהסכם עם נכי צה"ל שנחתם לאחרונה אחרי שנים ארוכות; בתעשיות הביטחוניות הדורכות זו על זו; עם תע"ש שחודשים ארוכים לא מצליחה לשלם משכורות; עם "כיפת ברזל"; עם הפרשה המביכה של משלחת מנופחת ובתי מלון מפוארים בסלון האווירי בפאריס; בדו"ח מבקר המדינה הקטלני; בהסכם שנראה לחלוטין בלתי אפשרי, שנמשך שנים, לקצץ 350 משרות במשרד הביטחון (שלוש שנות עבודה, בקושי 200 פרשו בפועל); ומקדיש הרבה זמן לענייני ההתייעלות של מערכת הביטחון.

הבעיה היא שעם כניסתו לתפקיד, בראשית מאי 2007, הודיע בוכריס כי הוא בא לשלוש שנים. אלו מסתיימות בסוף אפריל 2010.

יש לו לאן ללכת

בוכריס הגיע למשרד הביטחון מאיפקס, שם היה שותף עצמאי, וגם שימש נציגו בישראל של המיליארדר הבריטי פויו זבלדוביץ'. הוא היה שותף בצוות המצומצם שהוביל את ההשקעה בבזק, הוא זה שהעביר את הרכישה תוך שיתוף פעולה עם העובדים, מה שאפשר לבזק לעבור את השנים האחרונות בלי זעזועים ובלי שביתות, וברווחיות עצומה שהתבטאה בתשואה שרשמו לעצמם איפקס וחיים סבן כשמכרו את החברה לאחרונה. לבוכריס יש לאן ללכת ויש לו גם עניין בפעילות עסקית.

גורמים לא מעטים, שוחרי השמירה על הקיים, במשרד הביטחון וגם בצבא, מחכים לשנה הבאה. הם מקווים שבוכריס יילך ויפסיק לעשות. הם מצפים להחזיר את "השקט" המדושן למסדרונות. מאידך, יש עליו לחץ להישאר, עוד שנה לפחות, כדי להביא ליישום אמיתי, בשטח, של ההתייעלות, באירועים ומעשים שלא יהיה מהם דרך חזרה.

הוא מונה על ידי עמיר פרץ, באחת משתי ההחלטות הטובות שלו. מינוי גבי אשכנזי, שהיה מנכ"ל משרד הביטחון, לרמטכ"ל של ימי פרץ כשר ביטחון ומינוי בוכריס. כתב המינוי הלא רשמי שיצא מלשכת פרץ שכשנכנס לתפקיד היה: "מבוכריס מצופה לטפל בשומנים ובביורוקרטיה שמאפיינים את אחד המשרדים הגדולים במדינה". שנתיים אחרי כן, בכנס תל אביב הראשון לניהול וכלכלת ביטחון, בהתבטאות פומבית נדירה שלו, אמר בוכריס כי "אין פרות קדושות במהפכת ההתייעלות שעוברת מערכת הביטחון. מהפכת התייעלות מכאיבה ולא פשוטה".

התחפש לאידי אמין

תת אלוף במיל בוכריס, בן 53, היה לוחם סיירת מטכ"ל, החייל הצעיר ביותר, זה שהתחפש לאידי אמין, השליט האוגנדי האכזר, בפשיטה על שדה התעופה באנטבה במבצע יהונתן.

ב-1982 הוא השתחרר מהצבא, סיים תואר שני בטכניון ולימים סיים את תוכנית הניהול המתקדמת בהארוורד. עד שנקרא על ידי מפקד הסיירת דאז, משה בוגי יעלון, לשוב לשירות קבע ולשמש כסגנו ביחידה. משם עבר לתפקידים בכירים ביחידות הטכנולוגיות במודיעין, קיבל פרס ביטחון ישראל, וב-1997 התמנה למפקד 8200, יחידת האיסוף המרכזית, ופיקד עליה עד שהשתחרר ב-2002.

בוכריס היה בדרך לממש את הצלחתו הצבאית גם בעסקים, עד שפרץ ואשכנזי לחצו עליו לחזור לביטחון. הוא ויתר וחזר אבל נשאר "רעב" להצלחה אישית עסקית. מצד שני נראה לשר הביטחון, אהוד ברק, ולראש הממשלה, בנימין נתניהו, שעם שכנוע אישי מלווה במניעים "ציוניים" אפשר יהיה ללחוץ עליו להישאר ולו רק עוד שנה.