למסירה מיועמ"ש, בהזדמנות: פרקטיקה משגשגת

היועץ המיועד במירוץ נגד הזמן: עם מינויו ייאלץ יהודה וינשטיין לחסל את משרד עוה"ד המצליח שממותג על המוניטין האישי שלו ■ את לקוחות הצמרת הוא ינסה להעביר לאחד הקולגות, לפי הערכות, תמורת כמה מאות אלפי דולרים

החלה הספירה לאחור בהליך בחירת היועץ המשפטי לממשלה: תוך שבוע ימים יידרשו שרי הממשלה להודיע האם יהיה זה עו"ד יהודה וינשטיין, מבכירי הסנגורים בתחום הצווארון הלבן, שיחליף את מני מזוז בסוף ינואר 2010. ההערכות הן, ככל שלא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, שהמינוי יאושר ביום א' הבא.

המינוי העתידי מעורר לא מעט גלים בימים האחרונים. רבים שואלים האם וינשטיין יוכל להפריד בין פעילותו הענפה כסנגור צמרת וכמי שהקדיש את הקריירה שלו לחילוצם של בכירים במשק ובממשל, נבחרי ציבור ואנשי עסקים כאחד, מאימת הדין הפלילי, לבין תפקידו המיועד כשומר הסף של שלטון החוק ולוחם השחיתות הראשי במדינה.

וינשטיין מקבל תמיכה רבה, גם מהממסד (פרקליט המדינה, משה לדור, בירך על המינוי בימים האחרונים) וגם מהקהילה המשפטית. מכריו אומרים שוינשטיין - אדם בעל יושרה פנימית, ראייה רחבה ושכל ישר - ימלא את התפקיד נאמנה ויקבל החלטות ללא דופי. ובכל זאת, נדמה שייקח זמן עד שהסערה סביב העניין תשכך.

בזמן שכולם עסוקים בניגודי העניינים שעלולים להיווצר כשיידרש היועמ"ש החדש, לו יאושר מינויו, לטפל בתיק ש"אולי" הייתה לו נגיעה ישירה-עקיפה-מזערית-אפסית בו בעבר, ישנם 4 עורכי-דין שכירים במשרדו ועוד כמה לקוחות - מוכרים יותר או פחות - שכוססים ציפורניים בדאגה ושואלים את עצמם "מה יעלה בגורלנו".

וינשטיין מסרב כבר כמה ימים לשוחח עם עיתונאים. מקורביו אומרים, כי טרם החליט מה יעלה בגורל המשרד. "להיפך", אומר חבר קרוב של וינשטיין, "הוא החליט החלטה מודעת שלא לחשוב על העניין הזה עד שבוע הבא. הוא לא רוצה להתעסק עם זה בכלל".

זה נשמע מעט מוזר עבור מי שעומד קרוב כל-כך לקו הגמר, סנטימטרים ספורים בלבד מסרט המשי האדום שיאשר סופית את מינויו, אך וינשטיין פשוט זהיר, ובצדק. מבחינתו, עד שלא יאושר המינוי אין לו סיבה לצאת בהצהרות על גורל המשרד, עובדיו ולקוחותיו. בינתיים, הוא שותק.

אבל גם אם וינשטיין לא מדבר, לקולגות יש מה לומר. "המשרד של וינשטיין תמיד היה 'One Man Show', וכשה-Man הולך הצידה, אז אין יותר Show", מסביר עו"ד בכיר בתחום הצווארון הלבן.

אין דור המשך

מרגע מינויו ליועץ משפטי לממשלה, משרד עוה"ד יהודה וינשטיין, מעריכים בכירי הסנגורים, יחדל להתקיים. הסיבה לכך, היא הזהות המוחלטת בין המשרד לאדם. "משרד שכולו מבוסס על התחום הפלילי, במיוחד בתחום הצווארון הלבן, בנוי על אישיות של אדם שנחשב לכישרון ולאיש האמון שמושך את הלקוחות אליו. הכול תלוי בו. אם הוא נעלם, למשרד אין שום כוח משיכה. במציאות זה די קיצוני. זה חסר פשרות", אומר פליליסט מוכר.

האופציות העומדות בפני וינשטיין בנוגע לעתידו של המשרד אינן רבות. אופציה ראשונה שקיימת היא סגירת המשרד, תוך פיטורי העובדים והעברת הלקוחות לידי עו"ד אחר. אופציה נוספת היא מיזוג המשרד אל תוך משרד קיים תוך קבלת תמורה עבור תיק לקוחותיו, שמוערכת במאות אלפי דולרים.

האופציה השלישית היא מציאת "בן ממשיך", או במקרה של וינשטיין "בת ממשיכה" (בתו של וינשטיין, קארין, עו"ד במקצועה), שימשיכו את השושלת. היורש לא חייב להיות בן משפחה. במשרד עוה"ד חיים צדוק למשל הועבר שרביט ניהול המשרד לידי עו"ד אילן שביט, שבינו לבין שר המשפטים המנוח צדוק לא היה שום קשר משפחתי.

השאלה שעולה כעת היא האם כל האופציות הללו פתוחות בפני וינשטיין? כנראה שלא. במשרדי צווארון לבן לא נהוג להכשיר דור המשך. ראש המשרד הוא המשרד. יש לכך חריג: במשרד שינמן-נגב הכשיר עו"ד דן שינמן את עו"ד נוית נגב לממשיכת מורשתו לעת הצורך. אך מדובר בחריג שבחריגים. הכשרה מהסוג הזה נמשכת עשרות שנים, וקשה למצוא דוגמא נוספת לה בקרב המשרדים הפליליים.

אצל וינשטיין אין בן ממשיך. "לוינשטיין אין דור המשך במשרד. הבת שלו לא עובדת איתו במשרד והוא לא הכשיר אף עו"ד במשרד שייטול את המושכות מידיו במידה שיפרוש, או, כפי שקורה היום, ימונה לתפקיד ציבורי", אומר מקורב לוינשטיין.

בנסיבות הללו, העברת מלאכת ניהול המשרד לבתו של וינשטיין לא תהווה תחליף שווה ערך לאב. לכך מתווספת גם העובדה שעוה"ד במשרד, כך מתברר היום, אינם מסוגלים לקחת על עצמם את התיקים המורכבים שניהל. "המשרד בנוי על וינשטיין. מרבית עורכי-הדין שעובדים איתו (וינשטיין מעסיק כיום 4 עורכי-דין שכירים במשרד, א' ל"ו) הם עורכי-דין צעירים ולא מוכרים, שצריך לבחון את השאלה האם הם יכולים להמשיך את התיקים הקטנים יותר שניהל. אבל בתיקי צווארון לבן גדולים, שהם תיקים של אנשים שחרב עליהם עולמם בין לילה, והם פנו אל וינשטיין, ודווקא אליו, כיוון שראו בו איש אמון, הלקוח לא יסכים שיעבירו את התיק שלו לכל אחד", מסביר אותו מקורב.

מנגד, אומרים גורמים שמכירים את וינשטיין, אין כל-כך הרבה לקוחות שוינשטיין צריך למצוא להם פתרון.

"באופן עקרוני משרד צווארון לבן בנוי על קליינטים. משרד מהסוג הזה קשה להעביר על קרביו וכרעיו, אם כי בוודאי עושים ניסיון כזה", אומר פליליסט בכיר. "בעל המשרד אמור להמליץ ללקוחותיו על עו"ד, והלקוח שוקל את זה במיטב השיקולים שלו. יכול להיות שעורכי-הדין שעבדו במשרד יתמזגו אל תוך משרד אחר, ואז הקליינטים עשויים לקבל ברצון ראש אחר במשרד החדש, כיוון שיש להם את עורכי-הדין הצעירים, אנשים שהם מכירים אותם, עבדו איתם והם מרגישים איתם טוב. זה נורא אינדיבידואלי ונוגע לכל לקוח ולקוח".

חבילת הלקוחות תימכר

עו"ד ותיק מעריך שוינשטיין ינהג באותו אופן שפעל עו"ד חנן מלצר עם מינויו לשופט ביהמ"ש העליון ב-2007: "וינשטיין ימכור את חבילת הלקוחות שלו למשרד אחר כעסק חי ופועל. הוא יקבל סכום של כמה מאות אלפי דולרים עבור חבילת הלקוחות ומיזוג עורכי-הדין אל המשרד החדש".

וינשטיין לא יוכל לבחור סתם משרד. "הוא יצטרך להציע את המיזוג הזה למשרד בסדר גודל של המשרד של עו"ד דוד ליבאי. הוא חייב לפנות למשרד בעל מוניטין, לכריש לא לדג רקק, כדי שהלקוחות ישתכנעו שכדאי להם להמשיך לפי ההמלצה".

אך מה בדיוק יש לוינשטיין להציע ל"כריש" הזה, תמורת מאות אלפי דולרים, אם מרבית לקוחותיו הגדולים - בהם אולמרט - עלולים להמשיך עם הצוותים שכבר מייצגים אותם וחלק אחר מלקוחותיו עומד לפני הכרעה סופית בעניינו, כדוגמת ד"ר ג'ק סרוב? האם משרדו הוא עסק חי ופועל גם אחרי עזיבתו? מסתבר שיותר מכך.

"נכון שהמוניטין של המשרד נשחק מעצם עזיבתו, אך למשרד כזה יש את ההילה והשם שלו, וחשוב מכך, יש לו מעגל חוזר של לקוחות, שאותם ייצג לאורך השנים. עצם ההמשכיות שלו באמצעות משרד אחר, זה גם דבר בעל ערך. זה דבר מזין דבר. קיומו של מחזור לקוחות כשלעצמו יוצר כוח משרדי והכוח הזה יוצר מוניטין מחודש, היכרויות חדשות ומעגלים חדשים ומורחבים של לקוחות.

"אם וינשטיין יפנה אליהם ויאמר 'דאגתי לכם ועשיתי חפיפה עם משרד ליבאי. יש לכם גיבוי. אני ממליץ לכולכם לפנות אליו', יש להניח ש-80% מהם יפנו בפעם הבאה לליבאי. ייתכן שחלקם ממילא היו פונים לליבאי, אך זה נותן לו פור משמעותי על פני אחרים. כך עורכי-דין מוכרים את משרדם", מסביר עוה"ד המנוסה.

אלא שלדבריו, לוינטשיין אין עוד הרבה זמן לפעול. "יום אחרי המינוי וינשטיין לא יוכל להתעסק יותר עם ענייני המשרד, ובטח לא לקבל תקבולים מתיקים. הוא יהיה מנוטרל, לכן כדאי לו להקדים את הטיפול בעניין. ככל שיחלוף הזמן כוח המיקוח שלו יורד, כי כולם יודעים שהוא חייב למכור. שלא יעשה טעות ויחכה יותר מדי זמן".

וינשטיין יכול לקחת את כל הזמן הנחוץ לו - אבל רק עד יום ראשון. אחר-כך יצטרך לקבל החלטה. לו יאושר מינוי, תוך פחות מחודשיים ימצא עצמו ממלא את אחד התפקידים החזקים ביותר בעולם המשפט הישראלי.

בין אם וינשטיין ייבחר להשאיר את המשרד על כנו עם ראש חדש שמנהל אותו ובין אם ימזג אותו עם משרד אחר, לא יהיה מנוס מהתמודדות עם שאלה נוספת שתעלה: מה יקרה למורשתו של וינשטיין? האם עם מינויו יימחק גם שמו משורות משרדי עריכת-הדין שהיה חבר בהם כל-כך הרבה זמן? האם וינשטיין ירצה ששמו יוותר כשם המשרד? האם זה מוסרי מצד יועץ משפטי, שמשרד עוה"ד שלו היה מזוהה עימו בצורה כל-כך מוחלטת, להשאיר לאחרים את השם שאמור לייצג מעתה את המדינה?

עו"ד אליעד שרגא, לא מבין למה לא. "מה שיכלו לעשות לפניו יכול גם וינשטיין לעשות. ברמה הפילוסופית-מוסרית-ערכית דינו של היועמ"ש כמו דינו של שופט עליון וכמו דינו של שר משפטים, בין אם זה יעקב נאמן, חיים צדוק, חנן מלצר ואחרים שהותירו את שמם במשרדים לאחר שעזבו אותם. מבחינה מוסרית דינם שווה. נקודת המוצא היא שהוא יכול".

לא ישאיר את השם

לדבריו, זה בכלל לא האישו. "את מי מעניין אם הוא ישמור את השם או לא? לכולם מותר - אז גם לו מותר. וינשטיין צריך להחליט אם להכניס סנטר אחר במקומו או למזג את המשרד לתוך משרד אחר. ולא רק בשביל הלקוחות, יש גם עובדים במשרד. להתחיל לפטר אנשים זה לא עניין נעים ולא פשוט, במיוחד את עוה"ד במשרד, שהם אלה שנושאים את הידע בתיקים וצריכים להמשיך לטפל בהם. זה מורכב. יש לו מחויבות כלפיהם. אי אפשר סתם ללכת ולסגור את הבסטה".

ומה עם מראית העין?

שרגא: "למראית עין זה יכול להיראות יותר טוב אם יעביר את המשרד ולא ישתמשו בשם שלו במשרד הממוזג. מראית העין תמיד הרבה יותר טובה ככה, אבל בסופו של יום, לדעתי, זה יהיה נון אישו. אני מתאר לעצמי שהוא לא ישאיר את השם שלו לאף אחד אחר".

יש גם מי שחושב שהשאלה הזאת לא תעלה על הפרק בכלל. "שאלת השם לא תתעורר. ברגע שוינשטיין יעזוב את המשרד ואין מישהו שהוא ממשיך בעל שם וכישרון, אז אין צורך בשם שלו שידבק למשרד. נאמן וצדוק הם לא דוגמאות מתאימות למצב הנוכחי, כיוון שהמשרדים שלהם היו משרדים בעלי פרקטיקה אזרחית, שלא לדבר על זה שהם היו גדולים יותר, עם שותפים נוספים ועשרות עו"ד שיכלו להמשיך לתפקד כרגיל. המשרדים שלהם לא היו מבוססים עליהם ותו לא, המשרד של וינשטיין בנוי על השלד שלו בלבד. לכן, המשרד, כמשרד יהודה וינשטיין, עומד להיסגר. חד משמעית. אין סבירות גבוהה שזה יקרה, יש ודאות", אומר פליליסט המייצג בעיקר בתיקי צווארון לבן. *

הלקוחות

מאולמרט ועד דריפסקה

באחרונה הצטרף וינשטיין לצוות ההגנה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בפרשות ראשונטורס וטלנסקי, אך כיוון שראש צוות ההגנה בתיק הוא עו"ד אלי זהר, ובצוות חברים גם עוה"ד נבות תל-צור ורועי בלכר, נדמה שלא יהיה כל קושי להעביר לידיהם את המטלות שנטל וינשטיין על עצמו ולהמשיך לנהל את התיק בלעדיו; עניין נוסף שמנהל וינשטיין כיום הוא ערעורו של ד"ר ג'קי סרוב, מי שכונה "רופא הסלבריטאים" ונשלח לפני כחצי שנה ל-15 חודשי מאסר לאחר הרשעתו בקבלת שוחד מאסי אבוטבול. גם בתיק זה נדמה שלא יתעורר כל קושי עם מינוי של וינשטיין ליועמ"ש, זאת משום שהערעור כבר נשמע וממתין כעת לפס"ד. למעשה, מבחינתו של וינשטיין, ניהול התיק הסתיים.

עוד תיק שוינשטיין מנהל כיום הוא ייצוג אולג דריפסקה בתביעת לשון הרע שהגיש נגדו המיליארדר הרוסי-ישראלי מיכאל צ'רנוי. צ'רנוי מנהל מאבק משפטי בבריטניה ובישראל נגד דריפסקה. המאבק העיקרי, בשווי מיליארדי דולרים, מתנהל בבריטניה, אך לאחרונה הגיש צ'רנוי לביהמ"ש המחוזי בת"א תביעת לשון הרע נגד מספר נתבעים, בהם דריפסקה, שלטענתו אחראים לפרסום שלילי נגדו בישראל. וינשטיין מייצג את דריפסקה בתיק יחד עם עו"ד איל רוזובסקי (עו"ד רוזובסקי, שכיהן כחבר בוועדת איתור היועמ"ש, הציג לוועדה את הנתון הזה).

באשר ללקוחות נוספים של וינשטיין, בהם השופט בדימוס דן כהן בפרשת השוחד בסימנס, בני הזוג הנאשמים בפרשת הסדר המס של של ח"כ לשעבר, אביגדור יצחקי (בטענה כי במסגרת הסדר המס שביצעו הועלמו כ-4.5 מיליון שקל) ורכבת ישראל, במסגרת האישומים נגדה ונגד שלושה מבכיריה בגין אחריותם לתאונות הרכבת שאירעו ברבדים ובאחוזם ביוני ויולי 2005 - וינשטיין יצטרך למצוא להם בית סנגוריאלי חדש.

11
צרו איתנו קשר *5988