דווקא טוב לרכוב על בועה

שוק המניות מתומחר כבר במלואו, אז מה? זו ממש לא סיבה שלא להיכנס לשוק בתנופה

  1. לו הייתה בידכם האפשרות לעלות על מכונת זמן ולהתייצב בסוף שנת 98, כשבועת הדוט.קום בנאסד"ק הייתה עוד בחיתוליה, לא הייתם מצטרפים למסע לכיבוש פסגת ההיי-טק?
  2. אם רק הציעו לכם לחזור אחורה לראשית שנת 2006 כדי לסכן את כספכם במדד סין-שנחאי, לפני ההמראה בת ארבע מאות האחוזים שהניב המדד עד פרוץ משבר הסאב-פריים, הייתם מסרבים לצאת להרפתקה?
  3. ומה לגבי המהלכים האסטרונומיים באפריקה ישראל ובכי"ל, או אולי בועת הנפט של 2008, לא הייתם מצטרפים למסע שכזה?
  4. בנקודת הזמן הזו, אם מתבוננים קדימה ולמעלה, ניתן כבר לראות מבעד לערפל את הבועה של מחר.

שוק המניות חזר לנורמאליות

עפ"י קונצנזוס הכלכלנים והאנליסטים ההזדמנות בשוק המניות הסתיימה ובתום משבר האמון החריף שחווינו, כל המניות מתומחרות היום במלואן, בשעה שמכפילי הרווח העתידיים נעים ברמות דו-ספרתיות נמוכות. אם כך הדבר, אזי השוק חזר לנורמאליות ועלינו לצפות לתשואה ממוצעת בלבד בשנה הקרובה.

אך לא הכל נורמאלי כפי שנדמה. הריבית שהחלה לצלול לרמות היסטוריות בנובמבר אשתקד עדיין נחה על הקרקעית כאילו המיתון עוד כאן, וגם תחזיות הצמיחה המתעדכנות כלפי מעלה וההתייצבות בשוק העבודה לא יניעו את בנק ישראל לעשות מעשה ולעדכן בנחישות את מדיניותו המוניטארית המקלה.

להעלות ריבית ועכשיו

הודעת הריבית לדצמבר הפתיעה את הקונצנזוס כשהנגיד החליט להעלותה לרמה של אחוז אחד, אך מנקודת מבטי לא מדובר אלא באכזבה גדולה. פישר מתעקש לגונן על שער החליפין ובאמצעותו על היצואנים גם במחיר של הפקרת חסכונות הציבור לחסדיהם של מנפיקי הסיכונים, לזמן ממושך וללא כל הצדקה.

האם מדובר בלחצים פוליטיים של איגוד התעשיינים ופנימיים בבנק ישראל או שמא המניעים הם מאקרו כלכליים טהורים הנשגבים מבינתנו, זאת לא נדע. אך בנסיבות הקיימות וכשבועת אג"ח המדינה מתקרבת בשעטה אל נקודת הרתיחה, מחירי המניות צפויים לקפוץ מדרגה ובתוך זמן קצר עלול הסיכון להפוך לממשי.

שלושה תרחישים אופציונאליים שאם יתממשו, ירסנו את הנהירה לסיכון שכבר יצאה לדרכה. התלקחות ביטחונית רחבת היקף, משבר אמון פיננסי עולמי נוסף או תרחיש של התפרצות אינפלציונית, רק אלה יצליחו לשבור את עוצמת המגמה. שני התרחישים הראשונים לא ניתנים לשליטה, אך את עליית המחירים ניתן למנוע באמצעות העלאת ריבית מבעוד מועד, או לכל הפחות ע"י יצירת התחושה שמהלך שכזה קרב ובא. הודעה על העלאת ריבית של חצי אחוז לפני המועד הרשמי לדוגמא, תערער את אשליית הריביות האפסיות שנוצרה.

לא מאוחר להשקיע במניות

הוגי דעות ובעלי שם החלו לטעון לאחרונה כי שוק המניות מסוכן ומי שלא נכנס עד כה מוטב שיישאר לשבת על הגדר. תהיתי, האם מאה אלף השקלים שמתיישנים בפיקדון הבנק שווים יותר מתיק מניות בן שנה שערכו נאמד היום במאה אלף ש"ח בדיוק? רווחי העבר אינם רלוונטיים לקבלת ההחלטות בהווה, ושיקולים עקרים כמו "שמירה על הקרן" הם בעלי אספקט פסיכולוגי גרידא והם נטולי חשיבות כלכלית ראויה.

המשק הישראלי כבר מחוץ למשבר אך סביבת הריביות הנמוכה במערב וחולשת הדולר בהשוואה למטבעות המובילים האחרים, מקשות על הנגיד לקבל החלטה אמיצה ולרסן את התיאבון לסיכון.

כשראשו של פישר מונח בין הפטיש לסדן אין לנו צורך במכונת זמן, ומי שיעלה על הרכבת היום ירכב בתקופה הקרובה על גל הבועה של מחר.

  1. אלדר גנזל הוא מנכ"ל אסטרטג בית השקעות
  2. לקשר במייל eldar@astrateginvest.co.il
  • האמור אינו מהווה המלצה לרכישה, החזקה או מכירה של נכסים פיננסיים כלשהם והעושה זאת פועל על דעתו בלבד