האינטרנט איטי? המדינה תטפל

זו הפעם הראשונה בה שר התקשורת משה כחלון מבקר בצורה בולטת את מחירי התשתית הנהוגים היום אצל החברות בזק ו-HOT ומעביר מסר כי יילחם בכך. את הדברים אמרו כחלון ומאיר שטרית אתמול (ב') בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

אחת הדרכים הנבדקות היא לבצע מהלך זה באמצעות התשתית של חברת החשמל. בשבוע הבא ייפגש כחלון עם מנכ"ל חברת החשמל, עמוס לסקר. כחלון אמר כי הצליח לגייס את תמיכת האוצר.

יו"ר הוועדה, שטרית, אמר בדיון כי החברות הפרטיות לא יוכלו להקים את התשתיות הנדרשות לצורך אספקת אינטרנט מהיר בקצבים של 100 מגה-ביט לשנייה ויותר. לדברי שטרית, אין כיום תחרות בין חברות התשתית - HOT ובזק - מה שמוביל למחירי תשתיות גבוהים.

עוד אמר שטרית כי בזק לא תאפשר לאף חברה להשתמש בתשתיות שלה, ולכן נדרשת התערבות ממשלתית. לדבריו, המדינה צריכה להשקיע בפריסת תשתיות בפריפריה, ולאחר מכן למוכרן. בנוסף, שטרית אמר כי יש לקבוע כללים שיאפשרו למתחרים לחכור מבזק מקטעי תשתית.

כחלון הוסיף כי הוא פועל להקמת חברת תשתיות לאומית, ואף שוחח על כך עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

נציגי בזק ו-HOT אמרו בדיון כי יש בכוונתם להגיע לפריסה ארצית של הרשתות החדשות - HOT התחייבה על פרישת רשת ה-UFI שלה בכל הארץ עד סוף 2010, ובזק התחייבה לעשות זאת בתוך 3 שנים.

ישראל, על-פי נתוני ה-OECD, היא אחת המדינות המפגרות ביותר בקצב הגלישה הממוצע בהשוואה בינלאומית. זו תמצית המצגת שהציג אתמול משרד התקשורת בפני ועדת המדע. מדינות רבות, בהן טורקיה, יוון ופולין מובילות בפערים מרשימים.

אף אחד לא מחפש 10 מגה-ביט

במצגת שהציג סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, אסף כהן, ניתן לראות כי גם כאשר מוציאים מהמשוואה את המדינות המובילות בעולם בקצב גלישה ממוצע ללקוח - כמו צרפת, קוריאה ויפן - ישראל עדיין בתחתית הטבלה.

קצב הגלישה הממוצע ללקוח בישראל הוא 2 עד 2.5 מגה-ביט לשנייה. הממוצע ביפן הוא יותר מ-90 מגה-ביט לשנייה, בקוריאה - 80 ובצרפת - כ-50 מגה-ביט לשנייה. בעבר התגאתה ישראל בשיעור חדירת פס רחב מהגבוהים בעולם. אלא שגם כאן כבר אין לנו במה להתגאות. כהן הראה כי בשיעור חדירת שירותי פס רחב, ישראל ממוקמת באמצע טבלת מדינות ה-OECD.

נציגי משרד התקשורת אמרו כי חיבור לאינטרנט במהירות גבוהה ובמחיר תחרותי מאפשר שימוש ביישומי מחשב מתקדמים יותר וחוסכי זמן, ובכך מסייע להמשך חיזוקה של כלכלת המידע. בנוסף, נעשה שימוש מקובל ברמת החדירה של טכנולוגיית תקשורת כמדד לקידמה של חברה.

שטרית הציג מידע שהתקבל ממשרד התקשורת, לפיו מהירות הגלישה הממוצעת בישראל במארס 2009 עמדה על 2 מגה-ביט לשנייה (הורדת נתונים). למרות שניתן להשיג כיום מהירויות גלישה גבוהות, אחוז הגולשים שמשתמשים בשירותים מתקדמים אלה קטן יחסית, ועלות הגלישה במהירות 10 מגה-ביט לשנייה ויותר עדיין גבוהה.

לדברי הוועדה, משרד התקשורת אינו מבצע מעקב אחר מהירות הגלישה הממוצעת, ואינו מפקח על מחירי הגלישה באינטרנט. זאת, מכיוון שלשיטת המשרד השוק מתאפיין בתחרות - הן לגבי מחיר תשתית הגישה והן בשוק ספקיות הגישה לאינטרנט (ISP).

גם בנושא תשתיות האינטרנט האלחוטי מחזיק משרד התקשורת בעמדה הגורסת כי השוק מתפתח בעצמו, ואין צורך בהתערבות ממשלתית. שטרית הדגיש את נושא אי-אימוץ מסקנות ועדת גרונאו, וטען כי זו אחת הסיבות לכשלים של היום.

הניסיון מלמד כי בישראל קיים קושי ליישם את המדיניות הזו, משום שבזק מחסלת את רשת הנחושת שלה ועוברת סיבים אופטיים, שעליהם לא ניתן ליישם את המדיניות הזו.

למרות זאת, במשרד התקשורת לא ויתרו על הרעיון לגמרי, ובדברים שהוצגו חזרו על כך ש"הדרך לעידוד התחרות במגזר הנייח היא על-ידי ויתור על הדרישה שמתחרים חדשים חייבים להיות עם תשתיות עצמאיות".

מהמשרד נמסר עוד כי "הניסיון האירופי מראה כי כניסתם של מתחרים חדשים העושים שימוש נרחב בתשתית עצמאית ותלותם בתשתית של אחרים מצומצמת, היא גורם ראשון בחשיבותו להאצת ההשקעה".

במשרד ציינו כי התנאי למימוש המודל הוא פירוק למקטעים של רשת הגישה של בזק, וכי למרות שההמלצה אומצה על-ידי משרד התקשורת בשינויים קלים, עד כה יושמו ההמלצות באופן חלקי בלבד.

נושא נוסף בו התמקדה הוועדה הוא העובדה שמשרד התקשורת לא עוקב בצורה ראויה אחר קצב הפריסה של תשתיות תקשורת מתקדמות בבזק וב-HOT. לא אחת נכתב על כך שהמשרד אינו מצליח לאכוף על החברות מסירת מידע מדויק על קצב הפריסה, וכעת - לראשונה - הוא סופג ביקורת על כך.