המאגר הביומטרי יוצא לדרך: הכנסת אישרה הצעת החוק; ח"כ חנין: "המדינה תפר זכויות סרבני המאגר"

(עדכון) החוק התקבל ברוב של 40, 11 התנגדו ו-3 נמנעו ■ בתום שנתיים יוחלט האם להקים מאגר שיחייב את כל אזרחי המדינה ■ החששות העיקריים: 1. המאגר עלול להיפרץ. 2. אזרחים שיסרבו להצטרף למאגר "הוולנטרי" ייאלצו להמתין בתורים ארוכים במשרדי הממשלה, ויסבלו ממגבלות תנועה בחו"ל ■ יוזם החוק, ח"כ שטרית: "הכל הפחדות סרק, מי מתעניין בטביעת אצבע?"

המאגר הביומטרי יוצא לדרך: הכנסת אישרה הערב (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי וולונטרי ברוב של 40 מחברי הכנסת שהצביעו בעדו, 11 התנגדו לו ו-3 נמנעו. מדובר בניסוי פיילוט וולנטרי (לא כפוי) שלא יחייב את כל האוכלוסייה ושימשך שנתיים, כשלאחר תקופה זו יבחן שוב אם יש להכיל את המאגר על סך האוכלוסייה.

במסגרת הניסויי, שמטרתו לזהות את תושבי ישראל באמצעות כרטיסים חכמים ביומטריים, יילקחו תמונת הפנים ותמונות שתי טביעות האצבעות המורות מאזרחים שייתנו את הסכמתם לכך.

הנתונים אמורים להישמר במאגר מיוחד במשרד הפנים באופן מוצפן ממידע אחר, ולא יהיה ניתן לחבר בינם לבין שמו של תושב, אלא רק למספר תעודת הזהות שלו. בתום שנתיים ייבחנו השלכות המאגר והסכנות הטמונות בו ויוחלט האם להקים מאגר כלל ארצי שיחייב את כלל תושבי המדינה.

עם זאת, עדיין לא ברור איך תתמודד המדינה עם מצב בו נפרץ המאגר. כמו כן, הצעת החוק מתירה לגורמי שלטון רבים, לרבות משטרה ועובדי משרד הפנים, לחייב לקיחת נתונים ביומטרים מאזרחים - ובמקרה של סירוב, למנוע מהם הנפקת תעודות חכמות.

יש לציין כי מי שזכה במכרז להוצאת תעודות הזהות החכמות היא חברת HP. בדצמבר 2008 חתם משרד הפנים על הסכם עם HP על פיה תנפיק החברה 5 מיליון תעודות חכמות לפי שווי הסכם של 270 מיליון שקל. עתה עולה השאלה האם המדינה תצטרך לפצות את HP בגין דחיית המעבר לתעודות זהות חכמות לכלל האוכלוסייה.

תגובות המתנגדים לחוק

ח"כ מיכאל איתן, שהיה מהמתנגדים הבולטים לחוק, אמר לאחר אישורו: "אני סקפטי אם באמת האנשים שדחפו בלהט כזה להקמת המאגר יאפשרו את קיום הפשרה אליה הגיעו. אני חושש שנהיה צפויים לתרגילים שונים ולשטיפת מוח של האוכלוסייה. הם בעצם ינסו לרוקן את הוולונטריות מכל תוכן".

ח"כ חנין מזהיר, כי "המאגר הביומטרי חוזר בדלת האחורית". "הצעת החוק כפי שהתקבלה אינה מהווה את הבשורה לה ייחלנו. למרות הצהרותיה של הממשלה כי לא תכפה על אזרחי ישראל להצטרף למאגר, למעשה מי שלא יעשה כן עלול להיענש הוא לא יוכל לצאת את גבולות המדינה, שכן לא יונפק לו דרכון ברמה הנדרשת במדינות המפותחות, הוא לא יוכל להשתמש בשירותי ממשל זמין ככל אזרח, ולמעשה יאבד זכויות רבות שיישמרו אך ורק למי שיסכים לוותר על פרטיותו ולהצטרף למאגר. לכן, אל לנו, חברי הכנסת והציבור, להתבלבל - המאגר ה'וולנטרי' אינו 'וולנטרי' עבור אזרחי מדינת ישראל."

מטה המאבק נגד המאגר הביומטרי: "חברי הכנסת הפקירו את ביטחון האזרחים על מזבח הדילים הפוליטיים. היענות חברי הקואליציה למשמעת הקואליציונית בהצבעה בעלת השלכות מכריעות על ביטחון האזרחים ועל הדמוקרטיה היא חוסר אחריות גמור, ואנו נראה בהם אחראים ישירים לכל סיכון בו יימצאו אזרחים ישראלים כתוצאה מהקמת המאגר."

יוזם החוק הביומטרי, יו"ר ועדת המדע ח"כ מאיר שטרית, אמר היום בכנסת: "גם אם חס וחלילה ייפרץ המאגר לא ניתן יהיה לעשות בו דבר. הוא ייחסם. עובדי המאגר יעברו בדיקת פוליגרף וחלות עליהם חובות מרשיעות ביותר אם יעשו שימוש במאגר".

שטרית לא הבהיר, עם זאת, מה התועלת בחסימת המאגר אחרי שכבר נפרץ - ובהנחה שהפורצים כבר לקחו ממנו מידע שישמש אותם למטרותיהם.

"שוטרים יוכלו לבקש תוצאת זיהוי עבור מי שאין לו תעודה מזהה או שוטר יוכל להתאים פרטים בין התעודה המזהה לבין האדם העומד מולו. המשטרה תוכל להיעזר גם לצורך פשעים ולזיהוי גופות".

"על כל החקירות יינתן דו"ח ליועץ המשפטי לממשלה מדי חצי שנה. במשרד ראש הממשלה יוקם אדם שיהיה אחראי על זה. בנוסף ימונה מפקח על הפרטיות במשרד המשפטים.
תוקם ועדת שרים וגם תהיה ועדת חברי כנסת. החוק קובע כי יהיה מאסר של 7 שנים על מי שישיג מידע גם באופן עקיף מהמאגר".

שטרית הוסיף כי למעשה בידי המדינה קיים כבר כיום מאגר ביומטרי ענקי: "בצה"ל יש 700 אלף טביעות אצבע, בשירות התעסוקה 600 אלף ובשדה התעופה 700 אלף. בכל כניסה לארצות הברית יש בדיקה של טביעת אצבע ופנים, ורק בישראל יש בעיה. ממשלת ישראל היא חשודה. רק ישראל".

שטרית סיכם: "מי ניסה לפרוץ למאגרים עד היום? את מי מעניינת טביעת אצבע של מישהו? הכל זה הפחדות סרק! אי אפשר לזייף את זה. כל הפחדים הם נחלת העבר. תפקידי הוא לשרת את המדינה".

במידע שיצטבר במאגר הביומטרי ניתן יהיה להשתמש לצרכי מניעת וחקירת פשעים, לצרכי חילוט רכוש ולהליך פלילי בנוגע לעבירות אלו, לצורך זיהוי אדם או גופה כולל נעדרים ושבויים ולצורך העברת המידע לרשות אכיפה מחוץ לישראל. כמו כן, תותר גישת רשויות ביטחון למאגר לצורך מימוש ייעודן ותפקידיהן.

החוק קובע גם ענישה כלפי מי שיפר את חסיון המאגר הביומטרי. השגת מידע מהמאגר ללא רשות ושימוש בנתונים תחשב לעבירה שתגרור שבע שנות מאסר, מסירת מידע מהמאגר תחשב לעבירה שבגינה חמש שנות מאסר, והצלבת פרטים בן שני המאגרים תגרור עונש של שלוש שנות מאסר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988