העיקר שהמלך מרוצה

מגן אלמוני מאלמריה בעט בליונל מסי. לבחור הארגנטיני הצנום לא קרה דבר. הוא קם על הרגליים, עטה על פניו את את ארשת הפנים חסרת המבע שלו והמשיך לשחק כאילו כלום. לעומתו, חצי מחבריו לקבוצה עטו לנזוף ב"פושע" המתקל.

הסיפור הזה בא להמחיש משהו בקשר לאסטרטגיה שנבנית בברצלונה סביב מסי. לברצלונה יש אסטרטגיה ברורה מאוד בהקשר שלו. המועדון אמנם זכה בכבוד גדול כשמסי הוכתר בשבוע שעבר לכדורגלן השנה באירופה, אבל גם אצל אלופת היבשת יודעים שדברים כאלו לא נמשכים לנצח. פעמיים בעבר בשני העשורים האחרונים החזיקה ברצלונה בשחקנים הטובים בעולם, קודם דייגו מראדונה ואחר כך רונאלדיניו, אבל שניהם עזבו את הקבוצה ואת העיר הרבה יותר מוקדם ממה שכולם צפו.

בביקורים האחרונים שלי בברצלונה, שאלתי את ראשי המועדון ואת היועץ האישי של מסי, מהי הדרך לשמור אותו בעיר ובקבוצה כמה שיותר שנים. לגרום למסי לפרוח ולזרוח זה עניין לא פשוט. הוא בקושי פורח בנבחרת ארגנטינה. אחד ממאמניו בנוער סיפר לי שהוא כמו תלמיד מחונן שמשתעמם מהר מאוד בכיתה. לא מעט פעמים מסי מוצא את האימונים של הקבוצה הראשונה קלים מדי עבורו, והוא פשוט נכבה ומאבד עניין. יוהאן קרויף, ממאמני בארסה בעבר, טוען שבשל האופי שלו, מסי סיכן את עצמו באיבוד עניין ברגע שהאריך את החוזה בבארסה עד 2016. קשה לדעת מה קורה אצלו ומה מניע אותו, כי מסי לא דברן גדול.

מאפיה לאטינית

אבל החברים שלו לקבוצה מבינים. איפשהו בסביבות 2003, שחקני הבית של הקבוצה התחילו להבין שיש סיבה לכך שהקבוצה לא זוכה בתארים גדולים. הם החליטו להפסיק להיות סובלניים כלפי הכוכבים הגדולים והאגואיסטיים. במקום זה, הם החלו לפתח מערכת שבה הם שולטים בקבוצה מהצד. לכן, ברגע שרונאלדינו ודקו ייסדו בחדר ההלבשה מאפיה לאטינית ומשכו פנימה את מסי הצעיר כדי שייצא איתם בלילות, גורלם של השניים במועדון נחרץ.

חואן אוליבר, מנכ"ל המועדון, הודה שברצלונה מכרה את רונאלדיניו ודקו בעיקר כדי להפוך את מסי למנהיג של הקבוצה: "הרעיון היה כזה - עידן הגיע לסיומו, ועידן אחר החל. בעידן החדש שהחל, לצ'אבי ואינייסטה היה תפקיד גדול מאוד, אבל התפקיד העיקרי נשמר למסי". כדי לממש את האסטרטגיה הזאת, הקבוצה היא בעצם המערכת שתומכת במסי. פפ בואדה, הסקאוט הראשי של בארסה, סיפר לי שגווארדיולה "בנה את האסטרטגיה לשמור על מסי. אם ג'ון טרי יבעט במסי, כל הקבוצה מיד תגן עליו".

אוליבר תיאר איך "עסקת" מסי עובדת: "אתה חייב לתת לו להבין שהקבוצה נבנית עבורו. אבל במקביל אתה חייב לתת לו להבין שכדי להצליח הוא חייב את הקבוצה. אתה בעצם נותן לו את האפשרות להיות במקום הטוב ביותר שהכדורגל יכול להציע. וכל עוד זה נשמר ככה, יהיה לו קשה מאוד לעזוב". פאבלו נגרה, מנהל העסקים של ליאו מסי, אומר שמסי מבין את הכללים: "הוא יודע שאם הוא לא ישחק עם השחקנים האלו, יהיה בלתי אפשרי עבורו לזכות בכדור הזהב".

מרוצה גם מחוץ למגרש

חלק מהעסקה היא שהאינדיבידואלים הגדולים ביותר לומדים לשחק כקבוצה. פרנק רייקארד, מאמן בארסה לפני גווארדיולה, סיפר לי כי "ראיתי במשחקים מסוימים איך במשך 90 דקות היה נראה כאילו מסי שיחק לבד נגד 11 שחקנים, הוא החזיק בכדור וחטף בעיטות ברגליים. אבל בסיום אותם משחקים ניצחנו 1-0, או שהמשחק הסתיים ב-0-0 או שהפסדנו. הוא נתן את קפיצת הדרך שלו קדימה, בכך שהוא השתנה: רגע אחד הוא מכדרר, רגע אחד הוא מוסר כדור לאחור ונכנס לעומק לשטח פנוי. הוא הפך לשחקן הרבה יותר אפקטיבי בכך שהוא התחיל לעשות פחות".

האסטרטגיה לשמור את מסי כוללת גם את החיים מחוץ למגרש. כששאלתי את אוליבר איך זה עובד, הוא צחק ואמר: "הדבר הראשון החשוב זה לנסות ולשמור אותו שמח כמה שיותר". אז הוא סימן לכיוון השמש שליטפה אותנו למרות שכבר היינו עמוק בתוך נובמבר. "מישהו צריך לחקור את הקשר בין מזג האוויר לבין הצלחה של מועדוני כדורגל. בשבילי קשה מאוד לדמיין עיר מושכת יותר מברצלונה".

גם מסי מסכים לאבחנה הזאת. "מסי מרגיש חלק מהעיר הזאת. הוא מתכוון להישאר כאן כל חייו", אומר נגרה. "אבל כבר ראינו שכשזה מגיע לקריירה של שחקן מקצועני, אי אפשר לדעת מה יכול לקרות".

נכון לעכשיו, האסטרטגיה שבנו סביב מסי עובדת. כבר עכשיו, בגיל 22, הוא השיג בכדורגל מועדונים יותר ממה שהשיג מראדונה בכל הקריירה. "אני לא יוצא הרבה לבלות. אני אוהב פשוט להישאר לבד בבית שלי", הוא תמצת את הכל בשני משפטים שמעולם לא נאמרו על ידי מראדונה.