העליון: לא ייערך משפט חוזר לחבר הכנסת לשעבר יחיאל חזן

בית המשפט העליון דחה הבוקר (ה') את בקשתו של הח"כ לשעבר יחיאל חזן (ליכוד) לקיים משפט חוזר על הרשעתו ועונשו בפרשת ההצבעות הכפולות. חזן הורשע בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים, ונידון ל-4 חודשי עבודות שירות וחודשיים מאסר על-תנאי.

"מעיון בחומר הראיות, ישן וחדש כאחד, עולה כי בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי ובהחלטתו של בית המשפט העליון לא נפל כל פגם, באשר הרשעת המערער ניצבת על מארג ראיות שלם, מהימן ומפליל", קבע שופט העליון אדמונד לוי שדן בבקשה.

כזכור, חזן היה מצליף סיעת הליכוד, בעת שהצביע גם במקומה של חברת סיעתו, ענבל גבריאלי, במהלך אישור התוכנית הכלכלית בכנסת לשנת 2003. חזן הכחיש את האישומים נגדו, אך אמר כי ייתכן, למרות שאינו זוכר זאת, שהצביע בטעות ממקומה של גבריאלי מבלי שהרגיש. לדבריו, יש גם אפשרות כי ח"כ יובל שטייניץ הצביע ממקומה בטעות. לבסוף טען כי אמינות מערכת ההצבעה האלקטרונית כה ירודה, עד שקיימת אפשרות שהיא "תצביע" מכוח עצמה מבלי שמישהו יפעיל את לחיצי ההצבעה.

הרשעתו של חזן בבית משפט השלום התבססה בעיקר על עדותו של ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה), ועל חוסר האמון של השופט חיים לי-רן בגירסאות השונות שסיפק חזן. כמו כן נבחנה מקרוב גירסתו בדבר תקלה במערכת, שגרמה לה "להצביע" בעצמה, ונדחתה.

בראשית 2007 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו של חזן על הרשעתו. בהמשך נדחתה בבית המשפט העליון גם בקשתו למתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

חזן לא ויתר. בדצמבר 2008 הגיש לבית המשפט העליון בקשה להורות על קיום משפט חוזר בכתב האישום שבו הורשע. הבקשה הוגשה לאחר שבשבוע הקודם פנה חזן לראש אגף החקירות במשטרה, יוחנן דנינו, בבקשה לחקור את ח"כ יעקב ליצמן והשר רוני בר-און בעניין האמור. זאת, לאחר ששבועיים לפני כן פורסמו בטלוויזיה ובעיתונות תצלומים שבהם נראה רוני בר-און מצביע הצבעה כפולה במקומה של ח"כ ענבל גבריאלי. לטענת חזן, על אותה עבירה בדיוק הוא הועמד לדין, ובעקבות כך שילם מחיר ציבורי כבד. לעומתו, רוני בר-און המשיך לטפס בסולם הפוליטיקה ואף התמנה לשר האוצר.

"אין בידי להיעתר לבקשה. משפט חוזר הינו הליך יוצא דופן", קבע שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי, תוך שהוא מציין כי הסעיף בו מפורטות העילות המקנות זכות למשפט חוזר "לא נועד לאפשר לבעל דין, רק מן הטעם שהוא מתקשה להשלים עם הרשעתו, להביא את עניינו פעם אחר פעם לליבון בפני בית המשפט".