1. הנה שלושת המספרים של העסקה:
המספר הראשון הוא3.1 מיליארד שקלים - לפיו רוכשת קרן איפקס את השליטה בפסגות מקרן יורק. רוני בירם וגיל דויטש, מייסדי אקסלנס, צריכים עכשיו לבקש מיצחק תשובה לפתוח את העסקה למכירת אקסלנס ולהתאים את המחיר כלפי מעלה. אלי ברקת מקרן BRM צריך להתברך במזלו הטוב שרכש את דש איפקס לפי מיליארד שקל בלבד.
יורק להזכירם רכשה את פסגות לפני שלוש שנים לפי 1.28 מיליארד שקל ומאז עשתה תשואה שנתית של 42%. אם נוסיף את החוב ונוסיף את ההון העצמי נגיע לכ-3.6 מיליארד שקל. הרבה מאוד כסף עבור גוף פיננסי. האם זהו מחיר ריאלי? באייפקס בטוחים שכן. יתר על כן אייפקס גם תשקיע סכומים נוספים ככל שיידרש כדי להשביח את פסגות.
המספר השני הוא 60%. זה שיעור ההון העצמי שאייפקס מעמידה בעסקה. שיעור מינוף יחסית נמוך לעסקה בסדר גודל כזה. שאול אלוביץ' בבזק העמיד שליש בהון עצמי. אילן בן דב בפרטנר רק 13%. זהבית כהן מאמינה במותג פסגות ומשלמת מחיר.
המספר השלישי הוא 100 מיליון שקל. אלה הסכומים שיקבלו מיורק 20 מנהליה הבכירים של פסגות לרגל המכירה. אם אתם מחפשים מקום להתעשר בו, אולי כדאי לכם להתחיל לפנים את המצב: הייטק OUT, פיננסים IN.
2. מה קונה אייפקס?
קודם כל את תזרים המזומנים של קופות הגמל, תזרים כמעט קשיח, יציב וקבוע של מעל 500 מיליון שקל בשנה, בקופות שיחזיקו מעמד במשך 25 השנים הקרובות.
ומה עם רווח נקי? באייפקס אופטימיים. בפסגות, עם היתרון העצום לגודל, כל צמיחה, כל תוספת להכנסות, מחלחלת כמעט במלואה לתוך הרווח הנקי.
היעד של כהן הוא להשביח את פסגות ולהגיע לתשואה דו ספרתית על ההשקעה, כלומר שווי של 5-6 מיליארד שקל תוך ארבע שנים.
זה לא יהיה קל. פסגות הוא מוביל שוק כמו שאייפקס אוהבת לרכוש, אבל בבית ההשקעות אין את עודפי ההון והדיבידנדים החבויים כמו בבזק. לפסגות אין נכסי נדל"ן הרשומים בספרים הרבה מתחת לערכם כמו בתנובה. בפסגות אין יכולת לחלק דיבידנדים של מאות מיליוני שקלים בשנה, וכבית השקעות הוא כפוף לרגולציה מחמירה וחודרנית.
זה מה שלא יקרה בפסגות לאחר הרכישה. הצוות הניהולי הקיים לא יתחלף. רועי ורמוס יישאר מנכ"ל ולמי שהיה מוטרד, מדיניות האקטיביזם המוסדי לא תוריד הילוך. לזהבית כהן יש הערכה רבה כלפי ורמוס, הוא עושה עבודה מצוינת, ואת מה שלא שבור אין סיבה לתקן, כמאמר הפתגם האמריקני. גם אריק שטיינברג יישאר יו"ר אם יחפוץ בכך. באייפקס מבינים היטב שעוצמת פסגות נגזרת מההון האנושי והניהולי שלה, והשאיפה היא לא לשנות דבר.
מה עוד לא יקרה? לא תהיה העלאה של דמי הניהול בקופות הגמל. פסגות עם דמי ניהול ממוצעים של 1.13% ממוקמת כיום במקום טוב באמצע. לכהן אין שום עניין למשוך אש, כך שהדרך להחזר ההשקעה לא תעבור על גבם של מיליון וחצי עמיתי הגמל של פסגות.
3. ומה כן יקרה בפסגות בעידן אייפקס?
אם בתקופת יורק הפך פסגות מחברת ניהול קרנות נאמנות לבית השקעות המתבסס על גמל, כעת נראה את פסגות הדור השלישי: ענק הביטוח הפנסיוני. משם יגיעו הצמיחה ומקור הרווח העתידי.
אייפקס מבינה את זה, ורמוס מבין את זה. פסגות הוא היום שחקן קטן מאוד בתחום החיסכון ארוך הטווח. תוכנית החומש האסטרטגית תהפוך אותו תוך כמה שנים לשחקן גדול בתחום ה-LTS, כמו שקורא לו היועץ האסטרטגי של פסגות, זאב רותם.
אייפקס היא מכפיל כח לפסגות, לאיפקס יש כסף ונכונות להשקיע אותו. על הפרק - חיזוק זרוע ההפצה, או בעברית, רכישת סוכנויות ביטוח ויצירת סוכנות ניהול הסדרים גדולה. השלב הבא יהיה צמיחה בקרן הפנסיה ובמוצרי קצבה. לאחר מכן תגיע רכישה, ואם לא יתאפשר אז הקמה של חברת ביטוח. ולפסגות יש יתרון בתחום שבו כל חברות הביטוח חלשות: יכולת הפצה מצוינת דרך המערכת הבנקאית.
4. מדוע העדיפו ביורק למכור את פסגות לאייפקס למרות שהלמן את פרידמן הציעו מחיר גבוה יותר. התשובה, במילה אחת, היא רגולציה. היכולת של אייפקס לקבל אישור רגולטורי במהירות גבוהה לאין שיעור מזו של הלמן. זהבית כהן יושבת כאן, מדברת עברית, מוכרת לגורמים המחליטים בירושלים ויש לה רקורד טוב. הלמן הם בגדר נעלם, וביורק לא רצו לקחת את הסיכון. מי יודע מה יהיה מחר ומה יקרה לשווקים. כשאפשר למכור, מוכרים.
ומה עם מרקסטון? אמיר קס ורון לובש החליטו שהם לא מוכרים את חלקם. אתמול הראינו שמכירת חלקה של מרקסטון בפסגות (24%) תאפשר לה לכסות את ההשקעה ברכישת קופות הגמל אך ללא רווח. לובש וקס רוצים אפסייד, ונראה שהם מאמינים ביכולת של זהבית כהן לספק להם אותו. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
