שלום אזורי: בסיסקו התלהבו מפיתוח התוכנה ברמאללה

הפאנל "טכנולוגיה ללא גבולות" עסק בשיתופי הפעולה בין סקטור ה-IT הישראלי לפלסטיני וההזדמנויות שקיימות בשיתוף הפעולה

החזון על השילוב בין ההיי-טק הישראלי המתקדם לבין חברות פלסטיניות שמציעות כוח אדם טכנולוגי וזול יחסית, גדול כמעט כמו החזון על הכלכלה הפלסטינית והשלום האזורי. את החזון הזה מנסים לדחוף מספר גופים חלקם בהתנדבות וחלקם מתוך ראיה של הפוטנציאל העיסקי. החברה הבולטת כיום היא סיסקו, שמפעילה בראמללה מספר פרויקטי פיתוח בשלוש חברות תוכנה נבחרות.

הפאנל "טכנולוגיה ללא גבולות", שנערך הערב בועידת ישראל לעסקים של "גלובס", עסק בשיתופי הפעולה בין סקטור ה-IT הישראלי לפלסטיני וההזדמנויות שקיימות בשיתוף הפעולה בין הצדדים. זיקה אב-זוק, שמנהלת בסיסקו את ההשקעות ביוזמות חברתיות באזור אירופה, המזה"ת ואפריקה, סיפרה בפאנל על הדרך שבה רואים בסיסקו ישראל את המרכז המקומי בעוד 3 שנים כמרכז פיתוח גדול עם שלוחה ברמאללה שמונה כ-200 עובדים. הרבה מעבר לכמה עשרות עובדים שיש לסיסקו ברמאללה כיום.

העניין של סיסקו בראמללה התחיל בעקבות הביקור של המנכ"ל ג'ון צ'יימברס בתחילת 2008. צ'יימברס התחייב להשקעה של 10 מיליון דולר בכלכלה הפלסטינית, כאשר ההשקעה נכנסה תחת הכותרת של תמיכה חברתית.

לדברי אב-זוק: "מה שהתחיל כפעילות בתחום האחריות החברתית הפכה להשקעה אמיתית". בפאנל הודיעה סיסקו כי שתיים מהחברות איתן היא עובדת יצאו מההגדרה של תמיכה בפעילות מתוך אחריות חברתית ועברו לתקציב של הפעילות העיסקית. מה שאב-זוק מגדירה כהצלחת הפרויקט. בעקבות סיסקו צפויה גם HP לצאת לפרויקט דומה בשבועות הקרובים.

לדברי סקוט קליינברג, מנהל המשרד ליזמות פרטית, של ארגון USAID בגדה המערבית ועזה, "יש עליה בשת"פ בין סקטור ההיי-טק הישראלי והפלשתיני. דברים מתחילים לקרות. מהפרספקטיבה שלנו המטרה ליצור הזדמנויות בסקטור הפרטי. כאשר אנחנו מסתכלים על הסקטור הטכנולוגי, הוא צומח למרות המשבר הכלכלי, כך שאם אני רוצה ליצור מקומות עבודה זה המקום". קליינברג טוען כי כרגע הארגון ישקיע כ-25% מהמשאבים בתחום ההיי-טק.

מחקר שביצע ארגון מרסי-קור, על שיתופי הפעולה האפשריים בין סקטור המחשוב הישראלי לפלשתיני מצא כי ישנה התאמה בין שפות התוכנה, פלטפורמות הפיתוח, ופלטפורמות התוכנה הניידות, בין הפיתוחים בישראל לבין היכולות בצד הפלשתיני. לדברי זיאד ג'אסר, מנהל תוכניות ICT, במרסי-קור, "בצד הפלשתיני יש 2000 בוגרים של לימודי טכנולוגיים מדי שנה, חלקם עם ניסיון בפעילות בחו"ל".

ג'אסר מציין כי הפרשי העלויות הם משמעותיים מאחר והעלות ליום עבודה הפלשתינים הם השניים בעולם, אחרי ירדן מבחינת עלויות, שמגיעים ל-170 דולר ליום עבודה עבור מפתח תוכנה. "זיהינו שהסקטור הזה יכול להיות הקטר של הכלכלה הפלשתינית", הוא מוסיף.

חברת ישראלית שפתחה מרכז פיתוח "אמיתי" ברמאללה היא Ghost.cc. המנכ"ל צבי שרייבר, סיפר בפאנל כי יש לו כעת 20 עובדים במרכז הפלשתיני. "מצאנו כישורים מעניינים מלבד פיתוח תוכנה", הוא אומר. לטענתו שוק ההיי-טק הפלשתיני הוא מצומצם יחסית עם כמה מאות מהנדסים וכמה עשרות מיליוני דולרים בלבד.

מנכ"ל אחת החברות שאיתה עובדת סיסקו, מוראד טחבוב, בחברת ASAL טכנולוגיות, הוסיף כי הוא מצפה בקרוב "לפרויקטים של 300, 400, 500 מיליון דולר שמגיעים מישראל לשטחים. יש לנו את היכולות".