נשיא הטכניון: "אני לא זוכר שמישהו מהאוצר בא לביקור באוניברסיטה"

במסגרת פורום נשיאי האוניברסיטאות שהתקיים ביומה השני של ועידת ישראל לעסקים 2009 של "גלובס" דנו המשתתפים בעניינה של ההשכלה הגבוהה בישראל.

ממדגם האמון במוסדות עולה כי בממוצע במהלך העשור האחרון היו האוניברסיטאות במקום השני אחרי צה"ל. בכך הם עקפו את ביהמ"ש העליון והיו גם לפני התקשורת. לשאלה אחרת שנשאלה במדגם, במה אתם גאים במדינת ישראל? ענו המשתתפים בו כי הם גאים במדע במקום הראשון, בכוחות הביטחון ואח"כ באוניברסיטאות.

דניאל זייפמן, ממכון ויצמן אמר "ככל שיש יותר סמכות בידי ההנהלה והנשיא המערכת עובדת יותר טוב. צריך לקבוע מערכת כללים איך להחליף את הנשיא, אם הוא לא בסדר".

פרץ לביא נשיא הטכניון אמר כי "חבר הנאמנים של הטכניון זה אנשים שהולכים יד ביד עם הטכניון כבר 40 שנה. הניסיון שהם ראו להגביל את ההשפעה שלהם הם קיבלו את זה קשה. הניסיון להעצים את הוועד המנהל על חשבון חבר הנאמנים מוגזם מדי. לא צריך לראות בחבר הנאמנים רק קבוצת יהודים שמחפשים אפיק לתרומות שלהם. התרומה של האנשים האלה, חלקם באים מתוך שליחות לטכניון".

"הנושא של ועד מנהל לעומת חבר נאמנים צריך לחשוב עליו הרבה יותר לעומק לטווח הארוך. כל עוד אתה לא קובע את שכר הלימוד, אתה לא יכול לקבוע את שכר הסגל שלך וקשה לדבר על חירות מלאה".

בהתייחסו למחקר אמר כי "החסר האמיתי הוא בתשתיות כבדות. אין בישראל אפשרות ושום מקור שיכול לממן תשתיות פיתוח בסדרי גודל שצריך. זה פשוט אבסורד. החסר הזה, אם המדינה לא תיתן את דעתה כיצד לתרום לפיתוח האוניברסיטאות, אנחנו נישאר אחורנית".

"חוסר ידע וחוסר הבנה של מהות האוניברסיטה היא אחת הבעיות הקשות ביותר. לכן צריך לעשות ישיבות בתוך האוניברסיטאות לביקורים באוניברסיטאות. אני לא זוכר שמישהו מהאוצר בא לביקור באוניברסיטה או בא לראות מה עושים בטכניון. כיצד אנשים שמאשרים תקציבים של מאות מיליונים לא באים לראות איך אוניברסיטאות מתנהלות".

דני לוויתן מ"מ נשיא אוניברסיטת תל אביב אמר כי "אי אפשר היה להמשיך לנהל את האוניברסיטאות כמפלצת דו-ראשית. אמון בין הרקטור לבין הנשיא הוא דבר חשוב. יש חשיבות ששני הצדדים יכירו אחד בשני. באוניברסיטה אין שום דבר שהוא רק אקדמי ודבר שהוא רק תקציבי. אני סבור שהבעיה שאפילו אם יתנו לנו אין לנו היקף של קרנות צמיתות שאנחנו יכולים לנהל את המערכת ללא העזרה המאסיבית של המדינה. לקחנו מחבר הנאמנים יותר מדי. התורם הגדול של האוניברסיטה ממשלת ישראל כפה עלינו את השינוי במבנה הניהולי. לא ייתכן שנבקש תרומות ולא נתייחס לאנשים שתורמים ורק נסתפק בזה שהם באים לשלושה ימים לביקור".

חגית מסר ירון נשיאת האוניברסיטה הפתוחה אמרה כי "הנשיא הקודם של האוניברסיטה הפתוחה היה אומר שהניהול העצמאי עובד כי אנחנו מתנהלים עם תקציב מאוזן. האו"פ מחזיקה גם רמה אקדמית גבוהה שלא יורדת כבר שנים. הסטנדרט האקדמי של בוגרי הלימודים נותר גבוה ולא יורד". בהתייחסה לקביעת שכר לימוד אמרה: "יש אצלנו רכיב וולונטרי של הוראה מוגברת שזה אומר שבצורה מסוימת האו"פ יכולה לקבוע את שכר הלימוד".

"בשנה האחרונה היה סוג של שבר ביחסי העבודה באו"פ סגל ההוראה לא היה מרוצה ויצא לשביתה ופעם ראשונה שהמוסד נעמד מולו בלי גב של הממשלה או של הות"ת. זה היה מאוד קשה. לא קיבלנו גיבוי ולא תמיכה מעמיתי באוניברסיטאות. להיות בודד במערכה הזאת זה לא קל כשהניהול הוא יחסית עצמאי".

משה קווה נשיא אוניברסיטת בר אילן: "צריך תיקון רב שנתי להשכלה הגבוהה. לא צריך להיות סינגפור שמערכת ההשכלה מתוכננת ל-50 שנה קדימה. בו נסתפק ב-5 שנים.הסגל האקדמי באוניברסיטאות הוא הביא את ההישגים שעליהם אנחנו גאים. למרות הקיצוצים ולמרות התקציבים אלה ההישגים שיש אבל אלה דברים שקרו בעבר. אין גמישות לנשיא לפטר חבר סגל שהוא לא מייצר. ההסכמים הקיבוציים הם מחלה. אי אפשר לגעת בהם".

"לאט לאט התקציבים הלכו למכללות על חשבון המצוינות באוניברסיטאות. כל ניצול ניהולי לרעה שהוא הולך נגד המצוינות הוא לא נכון. נשיא שהוא לא מהאקדמיה יהיה לו קשה יותר לנהל את הדברים".

יוסף קלפטר, נשיא אוניברסיטת תל אביב אמר: "ניהול האוניברסיטאות לאור הניסיון הקצר אך האינטנסיבי אין לי ספק שלפחות באונ' ת"א צריך להסתכל מחדש על המתווה שלפיו עבדנו עד היום. נוצר מצב שהוא מאוד אבסורדי. אונ' ת"א בתקופה האחרונה, בגלל הטראומה שהיא עברה, נמצאת כמעט לכודה בין שתי קבוצות נהדרות של מתנדבים הוועד המנהל וחבר הנאמנים. האוניברסיטה ניצבת באמצע ובגלל המאבק בין הצדדים ובעיות של חלוקת כוחות האוניברסיטה נענשה באמצע והנשיא הנכנס איתה. בימים אלה מוקמת ועדת חוקה שתביט מחדש על כל בעיית החוקה ותבדוק אם ת"א לא הלכה מעט קיצוני מדי על פי המבנה של גרוסמן".

"כל אוניברסיטה חייבת לתקן ולראות מה מתאים לה. חוקות הן נפלאות עד שהן באות לידי ניסיון. ת"א חוותה ניסיון מאוד קיצוני ולכן נשנה, נעדכן ונראה מה ניתן לעשות. המימון שמחלקת הקרן הלאומית למדע הוא נמוך מאוד יחסית. חייבים להכפיל את הקרן הלאומית למדע וזה יביא את האספקט התחרותי.

השר אבישי ברוורמן: "אני מסכים לחלוטין שניהול חד ראשי הוא דבר הכרחי. אני זוכר שהגעתי בגיל 42 מהבנק העולמי למושב של חבר הנאמנים של אונ' בן גוריון. ניהול עסקים אינו דומה לניהול אוניברסיטה. צריך תוכנית רב-שנתית. כולנו מדברים על חינוך והשכלה. יושבים 300 מדענים בפרינסטון, בהרווארד, בסטנפורד. בגלל המשבר בארה"ב הם רוצים לחזור הביתה. בשביל 300 מיליון שקל, אולי דולר, אפשר להוריד כמה נשקים במשרד הביטחון שהם לא רלוונטי. אז אתה פותח תקנים באוניברסיטאות שהן זקנות ומביא תקווה.

מנחם בן ששון אמר :"הקהילה שבתוכה אנחנו חיים לא יודעים מה אנחנו עושים. המשפחות ובני הזוג שלנו יודעים שאנחנו עובדים באוניברסיטאות אבל לא מה אנחנו עושים.ברגע שלא נוצרת בחברה הבנה עד כמה חשוב המחקר והאקדמיה אז למה אנחנו חושבים שצריך לטפל בנו? אז למה שפקידי האוצר יבינו?"

"יש השכלה גבוהה גבוהה שיוצרת את הידע. הציבור וחלק מהתלמידים שלנו לא מבינים מה ההבדל בין ליצור ידע לבין להפיץ ידע. יש בעיה בהסברה. אי אפשר להסביר לחברה, אז איך נסביר את זה לפקידי האוצר? למקבלי ההחלטות? לא יבינו את המשבר באקדמיה אם לא נזכה ללגיטימציה אם לא נסביר אותה מסביב מי אנחנו ומה אנחנו".

פרופ' חנוך גוטפרוינד, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית: "נדמה לי שהאוניברסיטה העברית מצאה איזון נכון בזה שהיא בעקשנות רבה סירבה לוותר על מוסד הוועד המנהל ועל האיזון בין המרכיבים השונים".

עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר הוסיף: "אנחנו ערים לעובדה שבעשר או עשרים השנים האחרונות, המעורבות של הביורוקרטיה הממשלתית בניהול של האוניברסיטאות בישראל הלכה וגדלה והכל תחת שתי כותרות: שמירה על הכסף הציבורי והתייעלות. ההתייעלות הביאה לדבר מאוד פשוט: אם לפני 30 שנים היחס של סטודנטים-סגל בטכניון היה 13 סטודנטים לחבר סגל אחד, היום זה פי שתיים. אני מניח שהמצב דומה בכל האוניברסיטאות בארץ".

איתמר רבינוביץ', לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב אמר: "האוצר לא יוסיף סכום משמעותי להשכלה הגבוהה בלי שייפתר נושא שכר הלימוד". כשמנואל טרכטנברג, ראש הות"ת הוסיף: "אנחנו נמצאים בנקודה של אי רציפות בהתפתחות של ההשכלה הגבוהה בארץ. אנחנו בשלהי תקופה עכורה למערכת ובפתחו של עידן אחר. יש בשלות במערכת לשינויים במערכת ההשכלה הגבוהה".

"המצב המשברי שמשתמע מהדברים כאן הוא לא נחלת כל המערכת. נפל דבר במערכת ב-15 השנים האחרונות וזה הגדלת בנגישות להשכלה הגבוהה. יש גידול במספר המוסדות ובמספר הסטודנטים. הגיעה העת להחזיר את המצוינות המחקרית לראש סולם העדיפויות. לזה אני מחויב קודם כל".

"דיברת על היחסים העכורים עם האוצר. אני לא אכנס לסיבות לכך אבל כיום אנחנו באמת פתחנו דף חדש עם האוצר. כיום יש יחסים קורקטיים באוצר וזה לא רק אגף התקציבים אלא החל מהשר ודרך אחרון הרפרנטים באגף התקציבים".