אשכול במקום תחרות

מתוך מחקרים רבים, שחלקם בוצעו בבריטניה שבה פעילות משמעותית של אשכולות, מתברר כי רובם ככולם נוצרו כתוצאה מיוזמה עצמית של מספר עסקים, אשר סחפו אליהם עסקים רבים אחרים. מרבית האשכולות מבוססים על מכנה משותף בתחום המקצועי, כמו האשכול המפורסם ביותר בזמננו - עמק הסיליקון, המבוסס רובו ככולו על תחום ההיי-טק. מחקר שנערך לפני מספר שנים על-ידי משרד התמ"ת הבריטי מראה, כי לאשכולות יתרונות ברורים, והם מגיעים להישגי צמיחה משמעותיים ב-3 תחומים: תפוקה גדולה יותר של כלל החברים באשכול, חדשנות הנוצרת כתוצאה מהאינטראקציה בין העסקים, והתפתחות מואצת של עסקים חדשים, כספין של עובדים שהופכים ליזמים.

שותפות היין

מאמר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת "ביזנס-וויק", נפתח בהמלצה לעסקים חדשים - 'מקם את החברה שלך קרוב למתחרים', שכן התועלת היא רבה יותר ממה שניתן לשער. הכותב, ריצ'ארד ממון, מביא דוגמה מתחום הגידולים החקלאיים - בעלי יקבים יודעים כי הצעד הראשון לייצור יין משובח הוא לנטוע את הגפנים בכרם חדש, בצפיפות גבוהה, מה שגורם לגפנים להתאמץ יותר כדי "להצליח" בסביבה התחרותית ולייצר ענבים איכותיים יותר. הלחץ והמתח מניעים את הגפנים להשקיע יותר אנרגיה בתהליך הגידול שלהן. כך, הוא כותב, גם העסקים הפועלים במסגרת אשכול מציגים בבירור תוצאות עסקיות טובות יותר מאשר אלה של עסק בודד, הנהנה כביכול מהיעדר תחרות באזור בו הוא פועל.

בעבר היה מקובל לחשוב כי לא ניתן לפתח אשכולות באמצעות גורמים חיצוניים, כמו למשל משרדי ממשלה. ואכן, גם בישראל נעשו מספר ניסיונות כאלה, באמצעות תוכניות חונכות שונות של משרד התמ"ת, אך הן לא צלחו. לעומת זאת הצליחה מאוד יוזמה מקומית בהרי יהודה, שכתוצאה ממנה הוקם האשכול "דרך היין" הכולל 25 יקבי בוטיק, שהפכו אותו לאשכול פעיל המקיים מדי שנה פסטיבל לסוף בציר הענבים, ומעניק מסלול ביקור פופולרי של אלפי ישראלים הממלאים את היקבים בסופי שבוע ונהנים מטעימות.

עקב מהלכים אלה הוקמו יקבים נוספים, כאשר אלה הקיימים מרחיבים את הידע המקצועי שלהם וגם את שטחי הכרמים. רבים מאלה שטיילו לאחרונה באזור עדולם בהרי יהודה, לא יכלו להימנע מהשוואה של הנוף שנוצר לאחרונה באזור לנוף הטיפוסי הממותג היטב של טוסקנה שבאיטליה: כרמי הגפנים נמוכות הקומה מחליפים עתה את גידולי הנשירים ושדות הקוצים ששלטו בנוף בעבר. דרך היין הפכה למותג, המעניק את ערכיו לכל אחד מהיקבים החברים בו, ויוצר מנוף שיווקי ליינות בארץ וגם בחו"ל.

איתור מיקומים לאשכולות

מייקל פורטר, גורו השיווק מבית ספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הרווארד, הקים יחד עם צוותו אתר המאפשר לגולשים לאתר את המקומות והאזורים שבהם מצויים אשכולות המתאימים לאופי העסקים שלהם. באתר קיים בסיס נתונים עשיר ומעודכן, המעמיד לרשות יזמים ובעלי עסקים את האפשרות להצטרף לאשכול מצליח וליהנות מעוצמתו.

על מידת החשיבות הניתנת עתה לאשכולות ניתן ללמוד מכך, שכמעט בכל מוסד אקדמי בארצות-הברית הוקם מרכז יזמות, המסייע לבעלי עסקים לקבל מידע מפורט על אשכולות עסקיים המצויים באזור בו פועלת מכללה או אוניברסיטה מסוימת. מרכזים אלה מסייעים לפונים אליהם לבצע את הבדיקות הדרושות שניתן באמצעותן לקבל החלטה על האשכול המתאים ביותר לסוג העסק של היזם.

אשכולות מבוססי טכנולוגיה

המכון לאסטרטגיה ותחרותיות של אוניברסיטת הרווארד השיק לאחרונה שני פרויקטים חדשניים, כאשר אחד מהם מיועד למפות עסקים נבחרים בארצות-הברית שהם בעלי פוטנציאל לשיפור הביצועים שלהם במסגרת אשכולות, ואילו האחר מיועד לאסוף נתונים מאשכולות קיימים, כדי לשדך בינם לבין העסקים. בשבוע שעבר פרסם היומון סאן דייגו ביזנס ג'ורנאל מאמר שקבע, כי חלפו הימים בהם היה צריך להמתין עד שאשכול עסקים (Cluster) בתחום מסוים יקום ויתפתח, שכן כיום' בשל התחרות העסקית ברמה הגלובלית, נערכות הרשויות הממשליות במקומות שונים בעולם לסייע באופן פעיל להקמה ופיתוח של אשכולות. היומון מציין את ההתפתחות המהירה של אשכולות המבוססים על טכנולוגיה המאפשרת העברת נתונים אלחוטית, כאלה שהתבססו באזורים הצמודים לעיר סאן דייגו, וזוקף את הצלחתם לזכות ההתארגנות של אוניברסיטאות, קרנות הון סיכון, גורמים ממשלתיים וחברות כוח-אדם, שחברו יחד כדי להקים וללוות את האשכולות.

אחד הגורמים לכישלון הניסיונות שנעשו לפני מספר שנים להקמה אשכולות עסקיים בארץ היה נעוץ בעצם הקונספט שגובש, אשר יצא מתוך הנחה שניתן להניע את תהליך ההקמה של אשכול על-ידי שידוך בלבד בין עסקים שונים, וסיוע ברמה מינימלית של ייעוץ עסקי ושיווקי מסובסד. אך כיום כבר ברור, כי מהלכים להקמת אשכולות, היכולים לחזק משמעותית עסקים קטנים ובינוניים בעיקר באזורי פריפריה, דרושים לישראל כמו אוויר לנשימה.

תנאי הכרחי להקמת אשכולות בישראל הוא התבססות על סיוע ממשי יותר, בעיקר של השקעות של קרנות הון סיכון, בעידוד וערבות ממשלתית ובליווי של גורמי ייעוץ מקצועיים, שיאפשרו לעסקים המנסים לחבור לפעילות סינרגטית לפתח אשכול מצליח. אשכולות כאלה יפחיתו משמעותית את אחוז הכשל של עסקים קטנים, ייצרו עסקים נוספים ומקומות עבודה חדשים, וחלקם יהפכו למותגים מוכרים בעולם, מה שיתבטא בהגדלה של היצוא.

פיתוח אשכולות הופך היום למשימה לאומית בתמיכה ממשלתית משמעותית במספר רב של ארצות, כמו למשל ב-26 מתוך 31 מדינות האיחוד האירופי, וכן גם ביפן ובדרום קוריאה. מגמה זו, שהחלה בשנות ה-90, הולכת ומתגברת, שכן התוצאות הן חד משמעיות והתועלת שהעסקים מפיקים מהאשכולות אינה שנויה עוד במחלוקת.

קארן מילס ממכון Brookings קובעת במחקר שערכה על אשכולות, כי נדרשת מעורבות ממשית של הממשל הפדרלי בארצות-הברית בתהליך זה, בשל פוטנציאל מבטיח, אזורי ומגזרי, היכול לשפר משמעותית את היקף היצוא ולייצר מקומות עבודה רבים. היא ממליצה כי הגורמים השלטוניים הרלבנטיים יקדמו את תחום האשכולות באמצעות הקמה של מרכז ארצי למידע שיעקוב אחר תוכניות להקמת אשכולות, יתעד את התפתחותן וילמד את הדינמיקה של היווצרות אשכול מצליח. היא גם ממליצה שהממשל ייזום תכנית שתיתן מענקים שיתמכו באופן ממוקד באשכולות אזוריים.

תופעה ייחודית לארצות-הברית מתחילה להתפתח כשלב נוסף במגמה של מעורבות עסקים בקהילה, כאשר תאגידים גדולים מקצים מענקים כספיים לסיוע לעסקים קטנים. לאחרונה התפרסם כי חברת גולדמן סאקס והמיליארדר וורן באפט הודיעו כי הם עומדים להשקיע 500 מיליון דולר בכ-10,000 עסקים קטנים בכל רחבי ארצות-הברית, שיעניקו לבעלי העסקים מלגות לימוד במכללות כדי שיוכלו להעשיר את הידע העסקי שלהם. הכספים יוזרמו באמצעות גורמים פיננסיים קהילתיים המכירים את הצרכים של העסקים הקטנים, כאשר חלק מהכספים ייועדו גם להקניית ידע רחב ומעשי בהקמה, תחזוקה ופיתוח של אשכולות.

"ההתאוששות מהמשבר הנוכחי מותנית בפעילות עסקית נכונה של בעלי עסקים קטנים, והיא זו שתיצור את מקומות העבודה החסרים," אמר וורן באפט. בישראל המעורבות הממשלתית בעסקים הקטנים היא מינורית, ונראה כי תחום האשכולות אינו מצוי בסדר היום של המשרדים הנוגעים בדבר. זאת כאשר הנוסחה הבדוקה של שילוב כסף פרטי, ידע אקדמי ומעשי ותמיכה ממשלתית ממשית עשויה לעבוד גם בארץ, ולשפר באופן משמעותי את היצוא ואת החוסן הכלכלי של אזורים פריפריליים, וכמובן גם את העסקים עצמם.

* הכותב הוא יועץ לשיווק. www.trends-news.com