בעקבות העליות בשוק: קרנות המנוף יוכלו לסייע גם לחברות שלא הנפיקו אג"ח

משרד האוצר מרחיב את אפשרויות ההשקעה של קרנות המנוף, שהוקמו בעקבות המשבר הכלכלי, לצורך עידוד שוק האג"ח הקונצרניות. היום הודיע המשרד כי הוא משנה את הנחיותיו ומגבלותיו העיקריות לגבי פעילות הקרנות, וכי הוא יאפשר להן להשקיע גם בחברות שלא הנפיקו אג"ח לגופים מוסדיים. כלומר, מעתה קרנות המנוף יוכלו ולהעמיד אשראי גם לחברות שיש להן אשראי בנקאי בלבד. את פעילות קרנות המנוף מוביל החשב הכללי באוצר, שוקי אורן.

באוצר הודיעו היום לשלוש קרנות המנוף הפעילות כי הוא מוכן לאפשר להן לשנות את הסכם השותפות שלהן, כך שהן תוכלנה להשקיע גם בחברות שלא עמדו בקריטריונים שקבע עד כה. כך, למשל, לאור השינוי תוכלנה קרנות המנוף לסייע לחברות ומפעלים כמו תפרון.

במקביל להרחבת היצע החברות היכולות לקבל סיוע מקרנות המנוף, יגביל האוצר את הסיוע לחברות שאין להן אשראי חוץ בנקאי לעד 20% מסך ההשקעות של הקרן. בנוסף, לפחות שני שלישים מפעילות החברה שתקבל את הסיוע מהקרן תצטרך להיעשות בישראל (לעומת 50% מהפעילות, כפי שנדרש עד כה).

קרנות המנוף יצטרכו לקבל את אישור 67% מבעלי הקרן (כלומר, הגופים המוסדיים שהשקיעו בהן, יחד עם המדינה) לצורך שינוי מדיניות ההשקעה. מאחר שהאוצר מחזיק כ-25% מהשותפויות בקרנות המנוף, הרי שעל הקרנות המעוניינות להרחיב את פעילותן, לקבל אישור למהלך מלפחות 42% מבעלי הקרן.

פרייבט-אקוויטי בסבסוד המדינה

מדובר במהלך נוסף לקראת הפיכתן של שלוש קרנות המנוף לקרנות פרייבט-אקוויטי בסבסוד ממשלתי, הנובע מכיוון ששוק ההון למעשה ברח להן, וחברות רבות שהיו יעד עבורן בתחילת הדרך, כבר מסתדרות כעת לבד.

במקור נועדו כאמור קרנות המנוף לחבר בין האוצר לבין הגופים המוסדיים ביצירת קרנות משותפות שיזרימו כספים לשוק האג"ח הקונצרניות - כשהמדינה נוטלת את מרבית הסיכון בקרנות - במטרה לסייעו לחברות טובות שנקלעו למצוקת נזילות. בתחילה התכוונה המדינה להעמיד כ-5 מיליארד שקל מכספה לטובת קרנות המנוף, שיחד עם כספי המוסדיים יהפכו ל-20 מיליארד שקל, שיוזרמו להחייאת שוק האשראי החוץ בנקאי. אולם לאור התאוששות שוק האשראי החוץ בנקאי, המדינה השקיעה לבסוף רק 1.1 מיליארד שקל בקרנות, כשהסכום הכולל המנוהל על ידן מסתכם ב-4.5 מיליארד שקל.

עד היום העמידו קרנות המנוף אשראי בהיקף כולל של כ-370 מיליון שקל, ועל פי הידוע הן נמצאות במגעים מתקדמים למתן אשראי בהיקף נוסף של לפחות 355 מיליון שקל נוספים. לפיכך, לפי שעה קרנות המנוף רחוקות מאוד ממיצוי המשאבים העומדים לרשותן, וזו סיבה מרכזית לכך שהאוצר הרחיב את המגרש בו הן רשאיות לפעול.

קרן המנוף הראשונה שהוקמה היא קרן בראשית בראשות גבי פרל ובניהולם של מני וסרמן ורן גרודצקי, ולאחריה קיבלו רישיונות לניהול קרנות מנוף גם ל-KCPS של גבי לב, שי איילון וצבי פורמן, ולקרן אוריגו (שבתחילה נקראה סנונית) בראשות רו"ח גבי טרבלסי, גיא ועדיה וגיא זוקין.