חברים, לא נסחפתם?

"מכתב כוונות" לאספקה עתידית של גז טבעי בשנת 2013 - זה כל מה שהיו צריכים לשמוע המשקיעים, בשביל להזניק את יחידות ההשתתפות של ישראמקו ב-18% ולהביא את שוויה של השותפות ל-4.3 מיליארד שקל, וזאת כאשר עדיין לא אושרה תכנית הפיתוח למאגר, ועוד לא הונח קילומטר אחד של צינור בו יוזרם הגז הטבעי מ"תמר" לארץ.

המספרים בהסכם נראים גדולים במבט ראשון: אספקה של גז טבעי בהיקף של כמיליארד דולר לחברת דליה אנרגיות, המקימה תחנת כוח פרטית לייצור חשמל ליד תל-צפית, שאמורה להיות אחת הגדולות בארץ ולספק 870 מגה-ואט.

כאשר נכנסים לפרטי ההסכם, מגלים שאספקת הגז הגדולה פרושה על פני 17 שנים, ומתקבל סכום צנוע יותר של הכנסה בהיקף של 60 מיליון דולר לשנה. בהתחשב בכך שישראמקו מחזיקה רק ב-28.75% מהזכויות בתמר, לא מדובר בהסכם שמצדיק עלייה של מאות מיליוני שקלים בשווי השותפות.

אז ממה התלהבו הקונים?

כפי הנראה מחתימה ראשונה על חוזה לאספקת גז ממאגר "תמר", גם אם מדובר בהסכם בהיקף קטן יחסית. האתגר האמיתי בפני השותפות בקידוח "תמר" עדיין עומד לפניהן - חתימה על הסכם אספקת גז עם חברת החשמל, ואולי בשלב מאוחר יותר מכירה של גז מהמאגר לחברות בחו"ל. ואם תגובת המשקעים לחוזה קטן הייתה עלייה של 18% - נשאר רק לדמיין מה תהיה התגובה לחוזה בהיקף גדול יותר.