שנת 2009 הייתה אחת השנים היותר מרתקות בשווקים הפיננסים, ולא רק בשוקי המניות. שוקי איגרות החוב, הן הממשלתיות והן הקונצרניות, מילאו תפקיד מרכזי בשיפור הדרמטי שפקד את השווקים הפיננסיים בשנה החולפת, שללא ספק הייתה חריגה בכל קנה מידה. ואם זה לא מספיק, 2009 הגיעה לאחר שגם השנה שקדמה לה הייתה חריגה לא פחות. רק שאם 2008 הייתה עבור המשקיעים סרט אימים, השנה הנוכחית דומה הרבה יותר לסרט טבע חלומי. אולי יותר מדי חלומי.
לקראת סיומה של השנה, סיכמנו את המגמות המרכזיות בשוקי איגרות החוב בעולם. בשנת 2008 רשמו איגרות החוב של ממשלת ארה"ב שטווח הפדיון שלהן 10-7 שנים תשואת אחזקה של 18.3% - רווח נאה למשקיעים. לעומת זאת, איגרות החוב הקונצרניות בארה"ב, בעלות טווח דומה לפדיון ודירוג A, רשמו באותה שנה ירידת מחיר של 4.9%, ואיגרות החוב ברמה של BBB רשמו ירידה של 13%. כלומר, ב-2008 האג"ח הקונצרניות רשמו ביצוע חסר משמעותי לעומת איגרות החוב הממשלתיות.
בשנת 2009, לעומת זאת, התהפכה המגמה. עד אמצע דצמבר ירדו מחיריהן של איגרות החוב של ממשלת ארה"ב לטווח של 10-7 שנים ב-4.2%, ואילו האג"ח הקונצרניות בדירוג A דווקא רשמו רווחי הון של 7.7%. האג"חים בעלי הדירוג BBB רשמו תשואה של 13%. כל זאת, כמובן, תוך צמצום בפער התשואה לפדיון שבין איגרות חוב הקונצרניות האמריקניות לאג"ח הממשלתיות.
המגמות האלה התרחשו על רקע התמורות שנרשמו בשוקים הפיננסיים והריאליים בשנים אלו, ובמיוחד על רקע הבהלה שאחזה בשווקים לאחר קריסת בית ההשקעות ליהמן ברדרס, בסתיו 2008. הפאניקה היא שהביאה את המשקיעים, החל משלהי 2008 וגם בראשית 2009, לברוח מאג"ח קונצרניות לכיוונן של איגרות החוב הממשלתיות שנתפשו כ"מקלט בטוח".
בתחילת הרבע השני של 2009 הבינו המשקיעים כי, ככל הנראה, הגרוע מכל מאחוריהם. כתוצאה מכך, הם החלו תרים אחר תשואות ופנו גם לאפיקים הקונצרניים. המעבר לאפיק זה היה נוח ואטרקטיבי מבחינתם, הואיל והריביות לטווחים הקצרים של כשנה היו אפסיות.
המגמה החיובית, והנהירה לאיגרות החוב הקונצרניות באו לידי ביטוי, כאמור, בצמצום פער התשואה (spread) שבין איגרות החוב הקונצרניות לממשלתיות. כפי שאפשר לראות בטבלה המצורפת ("המרווחים התכווצו") המגמה לא התרחשה רק בארה"ב, אלא גם בשווקים רבים מפותחים ומתעוררים ברחבי העולם.
כך, לדוגמא, פער התשואה באיגרות חוב נקובות באירו בעלות דירוג A המיועדות להגיע לפדיון בעוד 10 שנים, ירד במהלך השנה מ-2.7% לכדי 1.3%, כלומר ירידה של כ-140 נקודות בסיס. בבריטינה נרשמה ירידה של 210 נקודות בסיס ובברזיל של 380.
עדות נוספת לצמצום בפערי התשואה ניתן לראות בדוגמה הבאה: בפברואר 2009 הנפיקה חברת Roch Holding, ענקית התרופות השוויצרית, אג"ח בהיקף של 50 מיליארד דולר בסדרות שונות, עם תקופות שונות לפדיון. האג"ח דורגו AA- לתקופה של 10 שנים, והונפקו בתשואה של 6%, שייצגה מרווח של 3.2% כלפי האג"ח הממשלתיות. כיום איגרת החוב הזאת נסחרת במרווח של 1% בלבד מעל האג"ח הממשלתית המקבילה.
עלייה בחוב המסוכן
השינוי לטובה שחל בשוק איגרות החוב הקונצרניות הורגש לא רק בשוק המשני אלא גם בשוק הראשוני הכרוך בו. המשבר הפיננסי בשלהי 2008 הביא לכדי עצירה כמעט מוחלטת של מכירת חוב לציבור. על כן, ההתאוששות ב-2009 בשוק המשני, שהגבירה את תיאבון המשקיעים לרכוש נכסים מסוכנים יותר, התאימה כמו כפפה לידיהן של החברות הציבוריות אשר עמדו במצב בו רמת התשואות האבסולוטיות לפדיון (כלומר, עלות גיוס הכסף) הייתה נמוכה למדי. הדבר היווה כר נוח לגידול דרמטי של גיוסי חוב קונצרני ברחבי העולם, כל זאת בהיעדר אלטרנטיבה ממשית של הלוואות בנקאיות.
עם זאת, מפאת החשש מקריסה ואירועים של חדלות פירעון, בתחילת השנה עיקר מכירת החוב התמקדה בחברות הנמצאות בדירוג השקעה (High Grade). כך, בתחילת 2009, שיעור הנפקות החוב הספקולטיבי (High Yield) הסתכם בפחות מ-5% ביחס להיקף הנפקת החוב האיכותי.
רק החל בחודש אפריל, עם התגברות הביטחון של המשקיעים, נרשמה עלייה חדה בנתח הנפקות החוב הספקולטיבי ביחס לאיכותי. כך, בדצמבר השנה כבר היווה שיעור החוב הספקולטיבי 32% מהיקף החוב האיכותי שנמכר (כפי שניתן לראות בגרף העמודות). כלומר, עם חזרת הביטחון חזר גם התיאבון והרצון לרכוש נכסים מסוכנים גם בהנפקות.
השנים 2008 ו-2009 היו, אם כן, שנים מרתקות במיוחד עבור המשקיעים באפיק הסולידי (או "הסולידי"). במבט קדימה, שנת 2010 טומנת בחובה, כנראה, התפתחויות אחרות לחלוטין. למשקיעים לא נותר אלא לקוות ולהתפלל שלאחר השנתיים הכמעט בלתי נתפסות והמאוד חריגות שנפלו עליהם - אחת לרעה והשנייה לטובה - תבוא שנה נורמלית ככל האפשר. האם זה אכן יהיה הכיוון? התשובה תלויה בראש ובראשונה במדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים בעולם, אך לא רק בה.
- צבי סטפק הוא יו"ר ומנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות מיטב. המאמר נכתב בשיתוף עם רון אייכל שהוא כלכלן ואסטרטג ראשי בבית השקעות זה.
- אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
