רשות ניירות ערך בודקת את תנאי העסקתו ופרישתו של רומנו

בחודשים האחרונים קיימה הרשות בדיקה סמויה ואף זימנה מספר עובדים באל-על לתשאול בנושא תנאיו של המנכ"ל היוצא ■ ברשות רוצים לבדוק אם כל תהליכי האישורים לתנאי ההעסקה של רומנו היו גלויים וידועים לכלל חברי ועדת הביקורת של אל-על והדירקטוריון

רשות ניירות ערך פנתה אתמול (ג') להנהלת חברת אל-על בדרישה להעביר לעיונה פרוטוקולים ומסמכים הנוגעים לתנאי ההעסקה והפרישה של המנכ"ל היוצא חיים רומנו, מאז החל לעבוד בחברה בשנת 2005. ברשות רוצים לבדוק אם כל תהליכי האישורים לתנאי ההעסקה של רומנו היו גלויים וידועים לכלל חברי ועדת הביקורת של אל-על והדירקטוריון.

הבדיקה של רשות ניירות ערך החלה כבר בספטמבר האחרון עם הדיווח על הפסקת עבודתו של רומנו. בחודשים האחרונים ביצעה הרשות בדיקה סמויה והזמינה לתשאול עובדים בחברה, כשאתמול הוצא המכתב הרשמי הראשון לאל-על. בספטמבר הוציאה אל-על שתי הודעות על הפסקת עבודתו של רומנו: בראשונה דווחה עובדת הפסקת העסקתו ובהודעה השנייה, שפורסמה מאוחר יותר באותו יום, דווח כי תקופת ההודעה המוקדמת בה ימשיכו להתקיים יחסי עובד-מעביד תהיה בת 18 חודשים.

ההודעה השנייה גרמה להרמת גבה, שכן על-פי המיצג שהובא בפני הנוגעים בדבר ביקש רומנו מיוזמתו לעזוב את החברה ולפיכך, על-פי חוזה ההעסקה שלו היה זכאי ל-6 חודשי הודעה מוקדמת בלבד. עם פרסום ההודעה טען רומנו כי כיוון שפרישתו התקבלה בהסכמה, מקובל ביחסי עבודה תקינים להעניק לעובד תנאי פרישה כאילו פוטר.

עוד נמסר באותה הודעה לבורסה כי ועדת הביקורת והדירקטוריון של החברה החליטו להאריך את תקופת אי התחרות של רומנו מ-6 חודשים ל-18 חודשים בתמורה לתשלום חד-פעמי של 750 אלפי שקל.

לאן נעלם סעיף ה-EBITDA?

ברשות ניירות ערך בוחנים גם מכתב שהעביר בשבועות האחרונים יוסי לוי, יו"ר נציגות העובדים של אל-על, המחזיקה ב-6.35% ממניות החברה, ליו"ר הרשות, זוהר גושן. לוי מבקש לפתוח בחקירה הנוגעת לאישור תנאי סיום העסקתו של רומנו בחברה.

לוי טוען כי בשנתיים הראשונות לכהונת רומנו דווח במאזן החברה כי המענק השנתי שקיבל המנכ"ל חושב כשיעור מתוך הרווח הנקי, בתחום של 0.7%-1% מהרווח הנקי לאחר ההתאמות, בלא שנלקח בחשבון רכיב ה-EBITDA (רווח תפעולי ללא הוצאות ריבית, מס ופחת). רכיב זה, טוען לוי, הוסתר והוזכר רק במאזן של שנת 2007.

לוי טוען כי בצורה זו זכה רומנו למענקים גם בגין שנה הפסדית וכי בנטרול הרווח של אל-על בשנת 2005, החברה הפסידה (במצטבר) במהלך כהונת רומנו כ-38 מיליון דולר, בעת שרומנו הרוויח באותה תקופה 45 מיליון שקל. יש לציין כי על-פי הדו"חות הכספיים של אל-על לשנת 2005, דחה רומנו את קבלת המענק לו היה זכאי לפרק זמן של 3 שנים ובנוסף בשנת 2008 ויתר על 20% מהשכר הכולל ובשנת 2009 על 19%.

לוי ביקש מגושן גם לבדוק את הארכת תקופת אי התחרות של רומנו כפי שדווחה לרשות ניירות ערך. לטענתו, בהארכת תקופת אי התחרות יצרה חברת אל-על מצנח זהב על חשבון כספם של בעלי המניות. לוי מכנה את המענק שקיבל רומנו "דמי שתיקה" וגורס כי במידה וקבוצת השליטה באל-על לא היתה מרוצה מתפקודו ויכולותיו של רומנו והחליטה לפטרו - אין לאפשר שימוש בכספי ציבור לתשלום אותם "דמי שתיקה". לדברי לוי, אם אכן רומנו פוטר, מדוע יש להרחיב את תקופת אי-התחרות, שכן "מי שכשל בהובלת חברה התעופה הלאומית, ודאי שלא יצליח להתחרות בה".

מחברת אל-על נמסר בתגובה כי החברה מאשרת שקיבלה לידיה את פניית הרשות לניירות ערך להעברת מידע וכי "החברה מדגישה שהיא פועלת על-פי דין ותמסור את המידע המבוקש".

צרו איתנו קשר *5988