מומחה: תקינות פוליטית פוגעת באבטחת התעופה בארה"ב

דבקות בתפיסות של תקינות פוליטית פוגעת באבטחה יעילה של מטוסים ומתקני תעופה בארה"ב. לאמריקנים יש רתיעה מלקבל החלטות שנסמכות על הבדלים בין בני אדם, בין נוסע לחברו, החלטות שמתקבלות כל הזמן במערכות הבידוק הישראליות. לניגרי שחשוד בניסיון לפוצץ מטוס של חברת דלתא מעל דיטרויט לא היה שום סיכוי לעבור את מערכת הבידוק בנתב"ג. כך אמר ל"גלובס" רפי רון, לשעבר ראש חטיבת שירותי הביטחון של רשות נמלי התעופה בישראל ובכיר בשירותי הביטחון וכיום מנהל חברה לייעוץ ביטחוני לנמלי תעופה בעולם.

בתגובה על הכמעט פיגוע בשמי מישיגן, בסוף השבוע שעבר, אמר רון, כי ההיערכות האמריקנית למניעת טרור אווירי בעקבות פיגועי 11 בספטמבר 2001 מאופיינת בתגובות נקודתיות לאירועים במקום גיבוש של אסטרטגיה כוללנית. הדגש מושם על בידוקי נוסעים וכבודותיהם, מתוך התעלמות מהיבטים ביטחוניים אחרים. מיליארדי דולרים מושקעים כל שנה בחיפוש אחר מטעני נפץ פוטנציאליים בגודל של חפיסת סיגריות או שתיים (גודל מטען הנפץ שהפיל את טיסת פאן-אם מעל לוקרבי, בסקוטלנד בשנת 1988), אך משאבים זניחים בלבד מופנים, למשל, לשמירה על המטוס וסביבתו. ל-60% מנמלי התעופה בארה"ב אין מערכות התרעה מפני פריצת גדרות סביב הנמל.

"הסיפור חוזר על עצמו", אמר רון. "כל הפעילות מכוונת ומתנקזת לעבר נקודות הבקרה של הנוסעים בכניסות למתחם הנוסעים היוצאים, שנשענות על טכנולוגיות יקרות במטרה לגלות חפצים חשודים, למרות שההיסטוריה מלמדת אותנו שבידוקים כאלה מועדים לכישלון. הם נכשלו בסינון מפגעי 11 בספטמבר, הם נכשלו בזיהויו של ריצ'ארד ריד, הטרוריסט בעל נעלי הנפץ, שניסה לפוצץ מטוס בטיסה מפאריס למאיימי בדצמבר 2001, והם כשלו שוב עתה, בזיהויו של החשוד הניגרי, פארוק עבדול מוטאלב, בטיסת דלתא לדיטרויט. העובדה שריד ועבדול מוטאלב לא הצליחו לפוצץ את המטענים שלהם נובעת מחוסר היכולת האישית שלהם, או מכשל המטען שלהם, לא מהצלחת הבידוקים בנמלי התעופה".

אומר המומחה: "האמריקנים מעדיפים לחפש חפצים חשודים במוקם אנשים חשודים והם נכשלים בכך פעם אחר פעם. זה כשל מערכתי אך השלטונות האמריקניים מסרבים לקרוא את הכתובת על הקיר".

האם תקינות פוליטית היא אפוא הבעיה?

רון: "חד משמעית, כן, ואתן לך דוגמה. הטכנולוגיות של כריית מידע (data mining) מאפשרות לקבל מידע מוקדם על נתח נכבד מאוד של קהל הנוסעים, מדובר במידע תמים: מתי נרכש הכרטיס? האם הוא נקנה במזומן? האם הרוכש ביקר אי פעם במדינות 'רגישות'? וכו', מידע שעשוי להספיק כדי לבודד חלק קטן מהנוסעים לבדיקה משנית נוספת לפני העליה למטוס. כך כשגורמי ביטחון החלו להעלות רעיונות אלה, הקונגרס בלם אותם על הסף.

"אבל התקינות הפוליטית לבדה אינה נושאת בכל האחריות. יש גם משהו עמוק יותר, משהו שנעוץ במרקם החיים הפוליטיים באמריקה. נוח יותר להסתפק באמצעים טכנולוגיים. כשקורה משהו, מקבל ההחלטות יכול תמיד לומר: 'ראו, עשיתי כל מה שרק יכולתי. הוצאתי תקציבי עתק. ידיי נקיות'. וכך, הגורם האנושי כמעט לא משחק תפקיד, לא בצד של היריב ולא בצד שלנו, למעט באיוש עמדות הבידוק בנמלי-התעופה ואת איכות עבודתם כבר ראינו. מערכת הסינון האמריקנית מלאה חורים. נקודות הבקרה מצוידות, בסך הכל, במגנטומטר, ואם מפגע פוטנציאלי מנסה להעלות על המטוס חומר נפץ פלסטי מתקדם, הוא יצליח, כפי שהוכיחו ריד ועבדול מוטאלב".

מוסיף רון: "כשמראיינים אותי באמצעי תקשורת בארה"ב, אני אומר שריצ'ארד ריד, עם פצצת הנעל, היה מועד א'. נכשלנו במועד א'. עבדול מוטאלב היה מועד ב', ונכשלנו גם במועד ב'. אבל יש לנו מזל. עדיין לא זרקו אותנו מבית-הספר. יש לנו עוד הזדמנות".

רון אומר, כי הוא תולה תקוות רבות בנשיא ברק אובמה, שהוכיח שהוא אינו מהסס לשחוט פרות קדושות. דובר הבית הלבן הודיע, כי אובמה הורה לבחון מחדש את כל רשימות האנשים שאסורים בטיסה או שצריכים לעבור בידוקים נוספים, וייתכן שהממשל יגבש אמצעים חדשים לניהול ויישום של טיסות כאלה.

אבל, מוסיף רון, אני מכיר את המערכת בארה"ב טוב מדי. כמו בכל דבר, צריך לבדוק מי מרוויח מהסטטוס קוו. במקרה שלנו, לא הציבור האמריקני, אלא התעשיות הביטחוניות הגדולות, שמציפות את השוק באמצעים טכנולוגיים יקרים מאוד ולא תמיד יעילים ביחס לעלויותיהם. ותעשיות אלה מגובות בלוביסטים רבים. גם אם יישפך דם באירוע, אני לא בטח שהדברים יזוזו".

"הקונספציה הישראלית הגיונית ואפקטיבית מאוד", אומר רון. "עובדה, ב-30 השנים האחרונות לא היה שום ניסיון פיגוע בנתב"ג. לעומת זאת, קשה לתת ציון טוב לקונספציה האמריקנית, שמוכיחה פעם אחר פעם שהיא נכשלת כאשר מעמידים אותה למבחן".

רון הוא מנכ"ל ניו איג' סקיוריטי סולושנס, שמספקת ייעוץ בטחוני לנמלי תעופה. החברה נמצאת עתה בעיצומו של פרוייקט גדול לשדרוג מערכת הביטחון של נמל התעופה בסן פרנסיסקו.