5 השינויים המשפטיים החשובים ב-2009 בתחום הביטוח הפנסיוני והגמל

שניים מהשינויים התחוללו בחקיקה, ושלושה בהכרעות משפטיות ■ חוק חדש: אלמנת צה"ל זכאית להמשיך לקבל דמי תגמולים חודשיים גם אם נישאה בשנית ■ עבר בחקיקה: ביטול מס רווחי הון על רווחי קופות גמל לתגמולים

משפטני חברת חשבים למידע עסקי בחרו את 5 השינויים המשפטיים החשובים ביותר בתחום הביטוח הפנסיוני והגמל לשנת 2009. שניים מהשינויים הללו התחוללו בחקיקה, ושלושה בהכרעות משפטיות.

1. חוק חדש: אלמנת צה"ל זכאית להמשיך לקבל דמי תגמולים חודשיים גם אם נישאה בשנית

חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תוקן בכנסת, ובעקבותיו אלמן או אלמנת צה"ל אינם מאבדים עוד את זכאותם לקבלת תגמולים חודשיים גם אם נישאו לאחר.

בטרם תיקון החוק, אלמנות צה"ל שנישאו בשנית איבדו את זכאותן לקבלת קצבה חודשית מהמדינה. החשש מאובדן זה מנע מאלמנות לחיות כנשואות עם בני-זוגן.

2. עבר בחקיקה: ביטול מס רווחי הון על רווחי קופות גמל לתגמולים

במסגרת חוק ההתייעלות לשנים 2009 ו-2010, שמטרתו לסייע לצמיחת המשק, תוקנה בין היתר פקודת מס הכנסה, שבמסגרתה נקבע כי כדי להקל על קופות הגמל ולמנוע מהן נטל כספי על משיכה כדין, שהינה תשלום לעמית או ליורשיו בהתאם לתקנות בלבד, של כספי תגמולים מקופת גמל לתגמולים, שתבוצע החל מיום 1 ביולי 2009 - לא יחול מס כלשהו על רווחיהן של קופות הגמל.

3. נפסק: סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, הפוטר מעביד מחובת השלמת פיצויים בסיום יחסי עובד ומעביד, לא יחול אם נערך פיצול בשכר המבוטח של העובד

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים קובע כי כספי פיצויים שהופקדו בהתאם להוראות סעיף 14 יבואו במקום חבות הפיצויים של המעביד. מכאן שהמעביד יהיה פטור מחבות השלמת פיצויים בסיום יחסי עובד-מעביד.

ביום 13 במאי 2009 ניתן על-ידי בית הדין הארצי לעבודה פסק דין מרחיק לכת בעניין תחולתו של סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים על שכר מבוטח, המפוצל בחלקו האחד לקרן פנסיה ובחלקו השני לקופת ביטוח.

פסק הדין ניתן בעניינו של עובד שבוטח בקרן פנסיה על-פי ההסכם הקיבוצי הכללי לפנסיה מקיפה בתעשייה מיוני 1979 בין התאחדות התעשיינים וההסתדרות. ב-1999, למעלה מ-10 שנים לאחר שצורף לקרן הפנסיה, פוצל חלק קטן משכרו של המבוטח בקרן הפנסיה, והועברו בגינו הפרשות לביטוח מנהלים.

בית הדין קבע כי החל מהמועד שבו התרחש הפיצול בשכר המבוטח - חלק ממנו נשאר מבוטח בקרן פנסיה (על-פי החובה), וחלק ממנו בוטח בחברת ביטוח - לא יחול סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, לא על ההפרשה לביטוח מנהלים ולא על השכר המבוטח בקרן פנסיה.

פסק הדין עורר מחלוקת, ומשפטנים רבים טענו כי ההחלטה שלפיה עם פיצול השכר מתבטל כל הפטור על-פי סעיף 14 היא פרשנות מרחיקת לכת ומחמירה עם המעביד מעבר לנדרש.

4. פסק דין תקדימי: התקנון האחיד של קרנות הפנסיה מבטל את הסכם הרציפות בתשלומי פנסיה

בין המדינה לגופים ציבוריים שונים נחתם הסכם רציפות, שנועד להקל על המעבר ממקום עבודה שבו מבוטחים עובדים בקרנות פנסיה ותיקות, למקום עבודה שבו מבוטחים העובדים בפנסיה תקציבית מכוח חוק הגמלאות. הסכם זה מבטיח את זכויות הפנסיה של העובד, המחליף מקומות עבודה. הסכם הרציפות קובע מנגנון, שלפיו קרן הפנסיה שבה בוטח העובד במוסד האחרון שממנו פרש לגימלאות תשלם את מלוא הגמלה (הגוף המשלם), ואילו הקרן שבה היה מבוטח העובד בעבר תעביר לה את חלקה בגמלה (הגוף המשתתף).

ב-2003 הוחלפו תקנוני קרנות הפנסיה הוותיקות בתקנון אחיד, כשהקו המנחה בו הוא שוויון בין העמיתים, ולכן נקבע כי יש להתאים את הסכמי הרציפות להוראות התקנון האחיד, אלא שהנחיה זו לא בוצעה ביחס לפנסיה התקציבית.

משהועלתה סוגיה זו בפני בית הדין הארצי לעבודה הוא פסק בפסק דין תקדימי, כי על אף אי-התאמת הסכמי הרציפות לתקנון האחיד, הוראותיו של הסכם הרציפות הסותרות את התקנון האחיד בטלות. לכן, כל מוסד, זה המשלם וזה המשתתף, חייבים בתשלום גמלה על-פי ההוראות הנהוגות בהם ולא על-פי המשכורת הקובעת במוסד המשלם.

5. פסק דין תקדימי: מבוטח שכושר השתכרותו נפגע ואינו יכול לעסוק בתפקיד ההולם את השכלתו, הכשרתו וניסיונו - זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה

רואה חשבון בהכשרתו, שבוטח על-ידי חברת הפניקס בביטוח אובדן כושר עבודה, נפגע בתאונה וביקש לקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודתו. החברה דחתה את תביעתו בטענה כי לא איבד 75% מכושר עבודתו כרואה חשבון. המבוטח טען כי זכאותו לפיצוי בגין אובדן כושר עבודה נובעת מכך שב-20 השנים שלפני קרות התאונה היה מנהל כספים ולא רואה חשבון.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי מאחר שהמבוטח לא עסק עוד בראיית חשבון, אלא מילא תפקיד שדרש ממנו השכלה, הכשרה, ניסיון ומיומנות גבוהים יותר - פגעה התאונה ביכולתו למלא שוב תפקיד כה בכיר ואחראי, ועל כן איבד את כושר עבודתו, והוא זכאי לקבל את הפיצוי בגין חוזה הביטוח עם חברת הביטוח. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי אובדן כושר עבודה זה כרוך באובדן הכנסה גדול בהרבה מזה של רואה חשבון מן השורה, ועל כן הוא ראוי לפיצוי.

צרו איתנו קשר *5988