אז עוד שנה נפחה היום בחצות את נשמתה ותגלוש במורד ההיסטוריה, שנה חלומית למשקיעים בשוקי המניות שמתענגים על תשואות של עשרות ומאות אחוזים (טוב, רק לאלו שידעו מתי להיכנס ומתי לצאת, ואנחנו מניחים שיש הרבה שלא). האירוע המצער של משבר האשראי נראה כעת כזיכרון מתעתע שנשכח כבר מהלב. הכל נראה ורדרד כעת בבורסות, במיוחד בשוק של תל-אביב. מסבירים לנו מדוע השוק ימשיך לעלות ומדוע למגמה החיובית בבורסה יש רגליים מוצקות עמוק לתוך השנה הבאה.
אז איך תיראה 2010 בבורסות? הזדמנות קנייה? הזדמנות לצאת? להישאר מחוץ למשחק? להיכנס בכל הכוח? בועה? טרום בועה? בדרך לבועה? מחירים מלאים? שוק של מומנטום? שוק שורי? שוק פרוע? ראלי של דובים? ראלי של טיפשים? ראלי של שוורים?
מאין לנו לדעת? כשכתבנו כאן לפני כשנה שהפאניקה בשווקים מזמנת למשקיעים הזדמנות יוצאת דופן ("הזדמנות של פעם ב-100 שנה", "גלובס", 3.10.2008), לא תיארנו לעצמנו שההזדמנות הזו תמומש כל-כך מהר ובעוצמה כל-כך גבוהה. איש אינו יודע כיצד 2010 תתפתח, אבל בדבר אחד אנחנו בטוחים: התשואות החלומיות של 2009 כבר לא יחזרו על עצמן. המשקיעים ייאלצו להזיע בשביל להשיג תשואות סבירות. התסריט היותר הגיוני הוא של דשדוש, לא פריצה יוצאת דופן, לא נפילה כואבת. ואלו שלוש הסיבות שמובילות אותנו למסקנה הזו.
שוק האג"ח הישראלי
פדיונות האג"ח בשנת 2009 הגיעו לכ-12 מיליארד שקל; 24 מיליארד שקל גויסו ובנטרול הבנקים וקבוצת אי.די.בי, גויסו 11 מיליארד שקל. משנת 2010 הסיפור הזה של הפדיונות יילך ויגדל. ב-2010 אמורות להיפדות אג"ח בכ-25 מיליארד שקל וב-2011-2013 יעמדו הפדיונות על כ-82 מיליארד שקל. מאיפה יגיע הכסף? ומאיפה ימחזרו את כל הפדיונות? האם שוק ההון יספק את כל הכסף?
המסקנה היא שב-2010 שיעור חדלות הפירעון עלול לגדול: חברות שהחזיקו עד עכשיו בציפורניים וחיכו להתאוששות כלשהי, יבינו שאין להן ברירה אלא ללכת להסדר; גם השיפור המאקרו כלכלי בישראל לא פותר את בעיות היסוד של אותן חברות שהשקיעו בחו"ל; וסיבה הרבה יותר מרכזית: השד כבר לא נורא כל-כך. אחרי לבייב, עופר ושטיינמץ, הסדרים הם כבר עניין שבשגרה.
מאקרו-כלכלה
הריביות הריאליות נמצאות כבר תקופה ארוכה בשפל היסטורי. שיטפון הנזילות מן הממשלות, ההיצע חסר התקדים של כסף זול, ההמרצה המוניטרית והפיסקלית חסרת התקדים, עשו את שלהן ותדלקו את ההתאוששות הכלכלית. המאזנים של הבנקים שוקמו, המניות עפו לשמיים, תשואות האג"ח ירדו והשווקים המתעוררים חזרו לאופנה. האם זו הבראה בריאה? האם ליבוי ממשלתי להלוואות והדפסת מזומנים ללא שליטה הוא המתכון להחלמה? ובכן, יש כמה סימנים מדאיגים: ההבראה הכלכלית בלא מעט מדינות נותרה עדיין חלשה, שיעורי האבטלה עדיין גבוהים מדי והממשלות מתמודדות עם גירעונות תקציביים ענקיים.
המדיניות הסופר-מקילה עשויה להסתיים ב-2010. פישר ועמיתיו בנורבגיה ובאוסטרליה כבר החלו להעלות ריבית. בארה"ב יש כבר לא מעט קולות להכריז על ניצחון במאבק במשבר ולהוריד את מינון התרופות הכבד כדי למנוע מהבועה הבאה להתפתח. ריביות נמוכות הן סם החיים של הבורסות ובועות נוצרות מאשראי זול. עלייה של הריביות עלולה לעצור את המומנטום החיובי בשווקים. השאלה הגדולה: בכמה הן יעלו, כי ברמתן הנוכחית הריביות הנמוכות בהחלט עשויות להמשיך ולדחוף את המניות מעלה.
שוקי המניות
המניות, הן בישראל והן במרבית השווקים, לא משקפות ערכים קיצוניים ואינן נסחרות במכפילים פראיים האופייניים לימים של אופוריה חסרת גבולות. לכן, מוקדם מאוד לקבוע שהשווקים הנוכחיים משקפים בועה כלשהי. אבל בהחלט יש סימנים לכך שההרגלים הפרועים מתחילים לחזור, שהנכונות למשחקים והימורים מסוגים שונים מרימה ראש והאנשים לוקחים סיכונים אבסורדיים. וזה די טבעי באווירה של כסף זול, ואווירה שבה השווקים מטפסים על חומות של להיטות. קחו לדוגמא את ההשתוללות במניות הגז, הנפט והביומד בבורסה בתל-אביב, שהפכו ללבה הרותחת של שוק המניות ושועטים קדימה ללא הפרעה. זה שפוי? בוודאי שלא. זה ימשיך? ייתכן שכן. זה נראה טוב? ממש לא. וזה גם ייגמר לא טוב, כי יום אחד הכל יבוא אל קיצו המכוער ובעוצמה מפחידה.
מעבר לכל הנתונים הכלכליים, זו לא תובנה חדשה שהשווקים הם בבואה של התכונות האנושיות. של דיכאון שהופך להתמוטטות, של אופוריה שהופכת לטיסה לחלל. אנחנו יכולים להזהיר מהתפתחות בועה, אבל זו יכולה להמשיך ולהתנפח. כל עוד השוק השורי חי ובועט, האמון הזה יזין אותו. כל עוד תאוות הבצע תמשיך לשוטט לה ולחפש בכל פעם מקום אחר לקנן בה, אנשים ימשיכו להתנהג בצורה לא הגיונית. זו סיבה מספיק טובה לא לקחת ברצינות רבה מדי את התחזית שלנו ל-2010.
eli@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
