רונן מנחם הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בחטיבה לניהול נכסי לקוחות וטכנולוגיה בבנק מזרחי טפחות
נתוני הלמ"ס שפורסמו בסוף השבוע היו מצוינים ו-2010 נפתחת באווירה אופורית משהו, בניגוד משווע לפסימיות שבה נפתחה השנה החולפת. פתיחת השנה האזרחית מהווה המשך להתאוששות שהחלה ברביע השני אשתקד, אולם המשכה עשוי להעמיד בפנינו אתגרים חדשים.
ישנם עדיין סימני שאלה רציניים לגבי המשך הדרך ובטור זה אתייחס לשלושה מהם.
התנופה בצריכה הפרטית
בסוף השבוע שעבר הוקדם פרסום שני מדדי אמון הציבור, אותם מחשבים במשותף "גלובס" מחקרים ו-TNS בנה"פ. בהשוואה בין מדדי דצמבר ונובמבר, ניתן להצביע על מגמה סותרת, המחייבת זהירות בהמשך.
התבוננות במצב השוטף, משקי הבית ממשיכים להפגין אופטימיות, אך בנוגע למצב בעוד שישה חודשים, הם מסוייגים יותר. בכוונתם להגדיל את ההצטיידות במוצרים בני קיימא, ומנגד הם חוששים שמספר המשרות הזמינות יהיה נמוך יותר ושהעלייה בהכנסה האישית לא תהייה חזקה במיוחד.
הנתונים הללו מרמזים על תרחיש שבו הצרכנים מקטינים את החיסכון, לטובת העלאת רמת החיים. זו התפתחות לא רצויה, מבחינה משקית. כמו כן, העלאות הריבית המתוכננות, שתכליתן לרסן את הגידול בצריכה הפרטית (על מנת לדכא לחצי אינפלציה), תהיינה פחות אפקטיביות במצב כזה.
העלייה במחירי הדיור
הלמ"ס מדווחת על תפנית שלילית במכירת דירות במשק. הן אמנם גדלו ב-9% ב-11 החודשים הראשונים של השנה, אך בנובמבר ירדה הכמות ב-10% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד.
מספר חודשי ההיצע ומספר החודשים הממוצע עד שנמכרת דירה חדשה בבנייה פרטית, נמצאים בקו ירידה, דבר המאותת לכאורה על עליות מחירים נוספות, אך בהשוואה לחודשים קודמים, הם דווקא עלו.
להערכתי התיקון יימשך בחודשים הבאים, ויפחית מהלחץ. סימן לכך ניתן לראות במדד משכן, המתאר את מצב רוכשי הדירות הפוטנציאליים, ומצביע על שחיקה עקבית ומהירה בחודשים האחרונים.
כמו כן נרשמת ירידה דו חודשית במספר המתכננים לרכוש דירה (יד ראשונה ו/או שנייה) במחצית השנה הקרובה, לפי מדד אמון הצרכנים של גלובס מחקרים.
לסיכום, מספר הדירות הזמינות למגורים פוחת והולך, אך בד בבד מסתמנת ירידה בביקושים, כך שהלחץ על המחירים, שהתחזק עד לאחרונה, עשוי להתמתן בחודשים הבאים.
הגאות בתעשייה
התעשייה בישראל נמצאת במגמה חיובית. מדד הייצור התעשייתי עלה ב-8% בחודשיים האחרונים (בקצב שנתי). מגזר הטכנולוגיה העילית מושך אחריו כרגיל את התעשייה, אך גם הטכנולוגיה המעורבת מסורתית רושמת עליות נאות.
דווקא התעשייה המסורתית נמצאת בירידה, כך שהמשק ממשיך להתמקצע בתעשיות בהן יש לו יתרון יחסי. הגורם המשפיע ביותר הן ההזמנות מחו"ל, שעולות בשיעור דו ספרתי ברוב קבוצות הטכנולוגיה (שוב, למעט טכנולוגיה מסורתית).
מספר השכירים לא גדל, למעט בטכנולוגיה המעורבת עילית והמסורתית, ממצא המצביע על התייעלות במגזר התעשייתי. מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) כמעט לא עלה השנה; פרט לטכנולוגיה המעורבת עילית לא ניתן להצביע על לחץ מצד העלויות, ממצא המפחית מהצורך להעמיס עלויות על המחירים לצרכן.
התנופה, אם כך, רחבה (לא מתבססת רק על מגזר אחד), יעילה ולא אינפלציונית. אולם, לא ניתן להתעלם מגורמי הסיכון תלות לא מועטה בביקושים בחו"ל וחלחול לא מספק של התנופה בתעשייה לשוק העבודה.
יש לקוות, שהתשובות לסימני השאלה הללו ואחרים תהייה חיוביות, ושהתנופה החזקה, תקבל ביסוס כשיפורסמו נתונים רשמיים לרביע 2009 האחרון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
