סקר שביצע האיגוד הישראלי לרילוקיישן מצא כי שיעור החברות שהוציאו היתרי עבודה לעובדים ב-2009 עמד על כ-44%, לעומת שיעורים נמוכים יותר של 10%-20% בשנים קודמות.
עו"ד צבי קן-תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ויו"ר האיגוד הישראלי לרילוקיישן, אומר כי הסקר בוצע בקרב חברות גדולות, שמעסיקות מאה עובדים ויותר, ולכן אינו משקף את שיעור חברות ההיי-טק הקטנות יותר שמנסות להוציא היתרי עבודה, וסביר להניח שחלק בלתי מבוטל מהן אינו פועל כנדרש. זאת, לאור העובדה כי רילוקיישן של עובדים הוא תהליך שמחייב חברות היי-טק להקדיש זמן רב לקבלת היתרי עבודה כחוק.
לדברי קן-תור, "לאור מידת החשיבות וההשקעה הכספית המשמעותית שכרוכה בהצבה של עובד בחו"ל, ניכר כי מידת ההתמקצעות של הגורמים האחראים על כך בחברות עלתה בשנים האחרונות באופן עקבי. עובדה זו משפיעה באופן ישיר על הצלחת התהליך, וכיום אנו עדים לכך שכשני שליש מהחברות עוברות את התהליך באמצעות גורם מקצועי".
מומחה ישראלי שרוצה לעבוד במדינה אחרת צריך לקבל רישיון עבודה מאותה מדינה. בדרך כלל הדבר אפשרי, אך דורש בין שלושה לארבעה חודשים וכרוך בהתארגנות מתאימה. שליחת עובד לחו"ל ללא ההיתר הנדרש מפרה את החוק המקומי, וכרוכה בעונשים.
"היו לא מעט מקרים בהם העובד גורש מהמדינה אליה נשלח, לאחר שבילה במעצר", אומר קן-תור. "גם למנהל המקומי של החברה יש סיבה טובה לדאגה. רשויות החוק במדינה יכולות לעצור ולגרש גם אותו, אם יתברר כי העובד שנמצא תחת סמכותו אינו מצויד בהיתרי העבודה הנדרשים. "מלבד הסנקציות האלה, גם החברה יכולה להינזק, לעיתים באופן בלתי הפיך - עד כדי הפסקת פעילותה במדינה", אומר קן-תור.
למרות השיפור בתקינות הליכי הרילוקיישן שמבצעות חברות ישראליות, נראה שהביקוש לוויזות עבודה מסוג H1B לארה"ב, שמכונות אשרות היי-טק, ירד ב-2008. מכסת הוויזות מסוג זה התמלאה רק בשנה החולפת, כשהחברות יכלו לקבל אותן כבר מאפריל.
אין ביקוש לארה"ב
לדברי עו"ד פרי נובוטני, חבר לשכת עורכי הדין בניו יורק, העוסק בדיני ההגירה של ארה"ב, "הדבר מלמד על מצבו הקשה של המשק האמריקני. עד 2008 הייתה המכסה לוויזות האלה מסתיימת בתוך יום אחד, והשנה זה לקח שמונה חודשים".
יש לציין כי אחת הסיבות למשך הזמן הרב שנדרש למילוי המכסה היא שחברות אמריקניות שקיבלו תמיכה ממשלתית לא יכלו לגייס עובדים זרים. בנוסף, מעריך נובוטני כי הסיבה שחברות אמריקניות מבצעות פחות רילוקיישן של עובדי היי-טק ישראלים היא שעובדים כאלה הם יקרים יותר מעובדים מקומיים.
לדבריו, "חברה שרוצה להעסיק עובד עם ויזת H1B, צריכה לשלם לאותו עובד את השכר המקובל בשוק, ולא שכר מינימום, ולכן אין צורך לקחת כזה אדם בתקופה של פיטורים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
