אדוני שר האוצר

מכתב שחיבר יצואן אחד שלא רק שהפסיד, אלא גם מצא את עצמו מבולבל ומתוסכל

אני מנצל את הבמה הקבועה שאני מקבל מדי שבוע בגלובס, על מנת להביא בפניכם מכתב שהתגלגל לידי, אשר אותו כתב יצואן ותיק אחד - לא חשוב מאיזה ענף ואזור בארץ - ונשלח לידי שר האוצר, במשרדו אשר בירושלים. הנה הוא, כלשונו:

שלום אדוני השר,

אני יצואן ותיק המעסיק כ-200 עובדים במפעל אי שם בארץ. לפני כשנה וחצי עמדתי בפני דילמה קשה: רווחי המפעל שבבעלותי הלכו והצטמקו כתוצאה מהתחזקות השקל, וכתוצאה מכך התחלתי לתכנן את העתקתו לאתרים חלופיים ברחבי העולם.

חברי, מבכירי תעשיית ההיי טק בישראל, הציגו לעיני טבלאות, שאני מאמין שגם אתה ראית, ולפיהן, בעקבות התחזקות השקל, נהפכו שכר המנהל ושכר העובד בתעשיית ההיי טק בישראל לגבוהים בעולם.

מבחינה עסקית לא נראתה כל אלטרנטיבה. המשך פעילות בשער 3.5 שקלים לדולר פירושו היה גזר דין מוות לחברה ול-200 עובדיה.

למרבה המזל, בעודי מתלבט אם לעקור את מפעלי לארץ אחרת או להשאירם להפסיד כאן, החליט נגיד בנק ישראל לעשות מעשה והחל להתערב ברכישות מט"ח בשוק המקומי. לשמחתי ולשמחת עובדי המפעל נשאה פעולתו פרי ותוך פחות משנה פוחת השקל לרמה סבירה, ושערו הגיע באפריל 2009 ל-4.25. את התוצאות אתה רואה עכשיו. ההזמנות ברבעון הראשון והשני אצלי ואצל חברי הביאו לגאות העסקית הגבוהה שבה אתם מתגאים כל כך כעת.

והנה, אדוני השר, למרות זאת, התייצבו ראשי משרדך נגד פעילות בנק ישראל ותקפו אותה ללא רחם. מצד אחד שמעתי את הנגיד ואנשיו מדברים על שער 4.15 כנמוך מדי ועל כך שמטרתם טרם הושגה (כמדומני שדיברו שם על יצירת רצפה בלתי רשמית בגובה 4.3) ומצד שני נאמר לנו להתגונן, ואנשיך אף הצליפו בנו וקראו לנו לחפש שווקים אחרים ליצוא שלנו ולא לסמוך רק על שווקים המתומחרים בדולר. כמובן שהתבלבלתי, אך גם הקמתי הגנות לסוף השנה וגם הסטתי חלק מהפעילות לגוש האירו.

עכשיו, אדוני שר האוצר, הגענו לסוף השנה. הדולר שב לצנוח וההגנות שלי, פקעו. הגנה על שער נמוך יותר תחזיר אותי לנקודת אי רווחיות. חמור מכך, המלצת לאנשי משרדך לגוון את שוקי היעד שלי פגעה בי פעמיים: גם בשל כך שמגמת הדולר המתחזק בעולם לא הורגשה כאן וגם משום שמטבע שוק היעד החדש שלי, האירו, נחלש באחוזים ניכרים ושוב אני סופג נזק כבד.

עכשיו אני גם מבולבל וגם מתוסכל. להפתעתי הסתבר לי כי המטבע שלי הפך להיות יעד פופולארי לספקולנטים מכל רחבי העולם. בהתחלה התכחשו לכך בבנק ישראל, אח"כ הודו שהתופעה קיימת והיום כבר אפילו נתנו לה שם: "נכסים רעילים".

מה שמפחיד אותי יותר מכל הן התחזיות ל-2010. כל האנליסטים המכובדים באותם בנקים שאחראים לייבוא אותם "נכסים רעילים" מדברים מצד אחד על דולר שימשיך להתחזק בעולם ואפילו משמעותית (1.30-1.35 דולר ליורו) ומצד שני על שקל שיתחזק לשער 3.5 לדולר. אפילו אני יודע לתרגם את הנתונים הללו ולהבין שהמשמעות היא שער 5 שקלים ליורו. עבור עסקי ועבור עסקי רבים מחברי פירושו של הוצאה לפועל פיננסית וגזר דין מוות.

בכל העולם לומדים כעת את לקחי המשבר והמסקנה הגורפת היא שיש להגביר את הרגולציה ולצמצם את חופש הפעולה הפיננסי. בהעדר דפוס פעולה גלובאלי, דואגת כל מדינה בשלב זה לעצמה. אתה ואנשיך, כך נדמה תהיו האחרונים שימשיכו להיצמד לפילוסופית השוק החופשי שבכל העולם כבר החלו להבין שהיא זרע הפורענות.

אפילו "מלך השוק החופשי" - בן ברננקי - קרא אתמול מפורשות להעמיק את הרגולציה על המערכת הפיננסית.

אתה צריך להחליט ומהר במי לתמוך אדוני שר האוצר - בי ובחברי התעשיינים ועשרות אלפי עובדינו ומשפחותיהם או בכמה עשרות פיננסיירים מבריקים יותר או פחות בלונדון וניו יורק שרואים במטבע שלי ושלך הזדמנות השקעה, במטבע אני מדגיש ולא בכלכלה או בשוק!

אם תמשיך לנקוט במדיניות "שב ואל תעשה" במסווה שוק חופשי אני יכול להבטיח לך דבר אחד בשמי ובשם חברי: בשער דולר 3.5 ובשער יורו 5 אתה יכול לשכוח מצמיחה בגובה 5% ואפילו 4%. כמו כן אתה יכול לשכוח מהתייצבות האבטלה, לא כל שכן מצמצומה.

שלך,

אחד יצואן.

למען הסר ספק, מבקש מחבר הטור להדגיש בפני הקוראים הלהוטים, כי מכתב זה נכתב על ידו וכל קשר בינו לבין המציאות בתעשיית הייצוא הישראלית, אם יש כזה, הוא מקרי בהחלט ומקורו בדמיונו הקודח של הכותב וקוראיו.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

  1. Rika40@012.net.il
  2. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי
  3. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.