בית משפט השלום בחיפה חייב את עו"ד יוסף סגל לפצות את עו"ד אבי גולדהמר ב-50 אלף שקל בתוספת 25 אלף שקל הוצאות משפט, לאחר שהעתיק ממנו עתירה לבג"ץ.
נקבע כי העתקת העתירה "הינה מעשה לא הגון שלא ייעשה ומהווה הפרת זכויות יוצרים, עשיית עושר שלא במשפט והפרת חובה חקוקה".
גולדהמר עתר לבג"ץ בשם מספר רשויות מקומיות בנוגע לקביעת שטחי השיפוט שלהן. כעבור שנה וחצי עתר סגל בשם רשות מקומית אחרת, נגד אותם גורמים ובאותו נושא בדיוק. שני הפרקליטים, יש לומר, הם מהבולטים באזור הצפון.
סגל טען כי המסכת העובדתית והנימוקים המשפטיים בשתי העתירות הם זהים, ובכל מקרה מדובר במסמך משפטי סטנדרטי רגיל, ולכן לא נוצרות בו שום זכויות יוצרים. אין בו שום מאפיין אישי, ומדובר במסמך הפתוח לעיון הציבור, ולכן אין מניעה להעתיק ממנו. גם אם מלכתחילה היו זכויות יוצרים, הוסיף, הרי שגולדהמר ויתר עליהן מרגע שהגיש את המסמך לבג"ץ.
לפי הפסיקה, לא כל כתב טענות הוא בבחינת "יצירה ספרותית" המוגן בזכויות יוצרים, ועל הטוען לכך להוכיח את העצמאות היצירתית של כל מסמך.
השופטת חנה לפין-הראל קבעה כי מעבר להגדרה בחוק ולפרשנות בפסיקה, העתקה ללא רשות היא כפשוטה מעשה שאינו הגון. "סגל פעל שלא בהגינות ובחוסר תום-לב. אין מדובר בניסוחים משפטיים 'שאי-אפשר אחרת'", או במצב שבו "אין מנוס מכתיבה זהה", קבעה.
היא השוותה בין העתירות וקבעה כי סגל העתיק את העתירה "העתקה כמעט מושלמת, בכוונה תחילה. אין מדובר ב'עובדות יבשות' ובניסוחים משפטיים מקובלים".
היא סברה כי קלות ההפרה והשימוש הגובר בה מצדיקים פסיקת סכום מירבי של 20 אלף שקל בגין הפרת הזכות החומרית. כן פסקה 15 אלף שקל על הפרת הזכות המוסרית, הפגיעה במוניטין (מי שלא ישים לב לתאריכי העתירות עלול לחשוב כי גולהמר הוא שהעתיק מסגל) ועוגמת-נפש, וכן 15 אלף שקל בגין עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה.
עו"ד אבי גולדהמר יוצג על-ידי עו"ד נתי פולינגר ממשרד פולינגר-ויקמן-כהן. (ת"א 06-8034).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
