אפילו לדירה בת"א יש גבול מחיר

בעוד שאזרחים חוטפים דירות מכל הבא ליד, היזמים הגדולים כבר נזהרים מהאדמה החמה

1.

היום (ו') נוכחנו לדעת שגם שוק הדירות בלב תל אביב, הסחורה שתישאר כנראה תמיד הכי לוהטת בענף הנדל"ן, מתנהל בתוך משוואה של ביקוש והיצע. מה שגילתה בשנתיים האחרונות מנהטן, אי קטן במרכז העולם שחשב במונחי "ביקוש אינסופי" וגילה באיחור שגם הוא חלק מהמשבר בארה"ב, מגלים גם בעלי הקרקע בתל אביב.

פרויקט דרום הקריה - שהמם בחודש ספטמבר את הענף כולו בזכייתה של גינדי החזקות בקרקע ל-324 דירות תמורת מחיר שיא של יותר מ-450 מיליון שקל - מתברר כיוצא מן הכלל שמעיד על הכלל. והכלל הוא שיזמים, גם אם כאלה שגבם הפיננסי איתן ביותר, לא באמת מוכנים היום לשלם "כל מחיר" על קרקע בתל אביב. היום הם החזירו את מרביתה אחר כבוד להקפאה נוספת על המדף.

2.

עסקת המכירה, של פחות ממחצית בלבד מהמתחם, צריכה גם להזכיר לנו שהיזמים הגדולים, "הכסף החכם", לא מתנפלים היום על הנדל"ן בארץ, לפחות לא בקצב שמפמפמות כותרות העיתונים או בקצב רכישת הדירות של האזרח הקטן.

האחים לבית גינדי, צמד האחים חג'ג', דרור הלוי ונחשון קויתי יכולים אולי לשווק למשקיעים דירות בתל אביב כלחמניות טריות, אולם בד בבד, יזמים כמו שיכון ובינוי, הרצל חבס ותדהר פוסעים בענף המקומי הלוהט עקב בצד אגודל.

בליגת הקבוצות הגדולות, בנטרול ההייפ של קבוצות הרכישה, אי אפשר להצביע על אף עסקה ענקית שנעשתה לאחרונה. אפריקה מגורים על המדף. גם דנקנר השקעות (של דלק נדל"ן) ודאי תימכר במחיר מתאים.

אבל אף קונה אמיתי לא בא. שיכון ובינוי נדל"ן, המתהדרת באמא חזקה, הנפיקה בתחילת השבוע לגופים מוסדיים מניות לפי שווי של פחות מ-2 מיליארד שקל, הרבה פחות מהשווי שעליו חלמה. מתברר שגם המוסדיים לא יוצאים מגדרם כדי לקנות קרקעות במדינה.

3.

ועם סאגת מכירה לא ממש גמורה - עם "זוכים" שממשיכים לנהל מו"מ במשך 21 יום "מתוך מטרה למצות את ההליך ולסכם את העסקה" - אי אפשר שלא לחוש באווירת שוק בכל הליכי המכירה.

מה שהתחיל לפני שנה וחצי כמכרז קשוח של מוכרים שנופפו בפירות הכי נחשקים ונדירים בסביבה ("בשל העניין הרב שכבר קיים בפרויקט, מהארץ ומהעולם, יבוצע הליך מכירת השטח כולו עד סוף חודש ספטמבר", אמר איתי מקוב, מנכ"ל סיטי בנק בישראל, שניהלה את המכירה, ביוני 2008), מסתיים בקול ענות חלושה, של מוכרים הצרודים מספינים וממאמצי שיווק, כאשר מרבית הסחורה עדיין על הדוכן.

בדרך, ההתעקשות של תנובה למכור את המתחם כולו נעלמה, יחד עם גאוותה על כך ששלוש המתמודדות הגישו הצעה לכל המתחם. ההצהרה כי הזוכה יפורסם לפני תום 2009 (ולפני כן, לפני תום 2008) נשכחה, ולאמתו של דבר, קבוצת הרוכשים המכובדת נשארה מזמן לבדה במשחק, עם יריב לא באמת שקול מולה (עם כל הכבוד לגינדי השקעות, חברה סימפטית קטנה).

צרו איתנו קשר *5988