אברהם גזונדהייט: שלמה איזנברג מקפח את בעלי המיעוט בערד

איש העסקים השוויצרי טוען כי בעל השליטה בערד מונע ממנו לקבל תשואה בגין השקעתו - ובעצמו גובה שכר מופקע בסך 3 מיליון שקל בשנה

עוד סיבוב בהתגוששות בין בעלי המניות הגדולים בחברת ההחזקות ערד השקעות: איש העסקים השוויצרי אברהם גזונדהייט, המחזיק כ-34% ממניות ערד השקעות, טוען כי שותפו לשעבר ובעל השליטה בערד, שלמה איזנברג (37%), מקפח אותו כבעל מניות מיעוט, בכך שבמשך שנים הוא מונע ממנו לקבל כל תשואה בגין השקעתו בחברה. זאת, תוך שאיזנברג גובה, לטענתו, מערד והחברות-הבנות שכר מופקע בסך 3 מיליון שקל בשנה.

לדברי גזונדהייט, איזנברג משתמש בשליטתו בערד (הנסחרת בשווי של 308 מיליון שקל) כדי לדלל בהדרגה את החזקות המיעוט, וזאת על-ידי דילול שליטת ערד בחברות המוחזקות (ישרס, מלם-תים, חסין אש ו-TTI), ועל-ידי הגדלת החזקותיו הישירות בחברות-הבנות, עד שערד הפכה לאבן שאין לה הופכין.

נציין כי ערד סיימה את 2008 עם רווח של כ-70 מיליון שקל, וב-9 החודשים הראשונים של 2009 היא הפסידה סכום זניח. אשתקד רכשה החברה הבת ישרס, זרוע הנדל"ן של קבוצה, את מניות השליטה באוסיף שהיתה בעבר בשליטת ארקדי גאידמק. הקבוצה מייצרת הכנסות מצרפיות בקצב שנתי של יותר מ-2 מיליארד שקל.

מסוכסכים כבר שנים

בעלי המניות בערד מסוכסכים כבר שנים. ערד נוהלה על-ידי איזנברג מכוח הסכם בין 3 השותפים (השלישי היה רודולף שפיצר ז"ל, שיורשיו מחזיקים 18%), אולם הרשעתם של איזנברג וערד בפלילים הביאה למשבר אמון בינו לבין שני שותפיו. לפני כשנה חייב בית המשפט את יורשי שפיצר לקיים את הסכם החזית האחידה עליו חתמו עם גזונדהייט, בניסיון לנטרל את איזנברג משליטתו בחברה.

באוגוסט האחרון תבע איזנברג 14 מיליון שקל מגזונדהייט, בטענה כי ב-2002 האחרון רוקן את חשבון הבנק של החברה המשותפת שלהם גיינמור, ומאז סירב להשיב את המניות שהוחזקו בחשבון.

כעת הגיש גזונדהייט, באמצעות עוה"ד מיכה קירש ואלעזר יקירביץ', בקשה להסרת קיפוח המיעוט. לדבריו, הוא השקיע בקבוצת ערד מיליוני דולרים, ולאורך השנים עושה איזנברג שימוש בשליטתו כדי לקבוע לעצמו תנאי שכר מופקעים כאמור, בניגוד להסכם השותפים המקורי (קבוצת אג"ש).

בגלל "ייבושה" לכאורה של החברה-האם ערד, מבקש גזונדהייט לאפשר למיעוט להמיר את מניותיו בחברה-האם במניות החברות-הבנות, וכן להורות לאיזנברג להשיב לחברה-האם את המניות שרכש באופן ישיר בחברות-הבנות, שהרי רכישת מניות החברות-הבנות מהווה הזדמנות עסקית של החברה-האם, שבה היו ראויים להשתתף מכלול בעלי המניות של החברה-האם.

כן מבקש גזונדהייט להורות לאיזנברג לדווח על כל הכספים וטובות הנאה אחרות שהוציאו, הוא או בני משפחתו, מכל אחת מהחברות בקונצרן, ולשם כך הוא מבקש לאפשר לבעלי מניות המיעוט לחקור את ספרי וחשבונות החברות בקבוצה.