פיני, הקונספט לא עובד

כשמשהו מתחיל להידפק אנשים נוטים לחזור לנקודה האחרונה שבה הכל עוד עבד כמו שצריך. במכבי כל כך נבהלו מהשנים האחרונות שרצו לחזור ל-2003. רק ש-2003 שונה לגמרי מ-2010

1. ההנחה הבסיסית על תקדים העבר היתה פשוטה: גרשון ודרוקר יבנו קבוצה בצורה מדוקדקת כמו שעשו בזמנו גרשון ובלאט. הם יגנבו כמה שחקנים בכסף יחסית קטן רגע לפני שהמניה שלהם עפה לשמיים. וביחד עם יכולות האימון של גרשון (וקצת מזל שגרשון מביא איתו), הקונספט של 2003 יכול להצליח גם ב-2010.

כשמשהו מתחיל להידפק אנשים נוטים לחזור לנקודה האחרונה שבה הכל עוד עבד כמו שצריך. במכבי כל כך נבהלו מהשנים האחרונות שרצו לחזור ל-2003. רק ש-2003 שונה לגמרי מ-2010. ב-2003 לגרשון עוד היה מה להוכיח. גם מבחינה כספית עוד היה לו הרבה לאן להתקדם. ומכבי עוד היתה מקום ששווה לשחקנים טובים להגיע אליו גם אם משלמים בה כסף קטן יותר. ב-2003 שיחקו הישראלים הכי טובים במכבי. היום כשגרשון מסתכל על הספסל הוא רואה את לימונד ופניני.

הראיון של גרשון לערוץ הספורט בסיום המשחק במארוסי היה מדהים בתבוסתנות שלו ("זו לא קבוצה לפיינל-פור, אולי נצליח להגיע להצלבה"). אבל היה בו עוד משהו, דווקא אופייני לגרשון: בתור מי שזורק את האחריות לכישלונות במגרש על השחקנים שלו, גרשון זרק הפעם את הבוץ כלפי מעלה. הסאבטקסט של דבריו: אני, פיני גרשון הגדול, לא יכול לחולל את הניסים שלי כשמבחינה תקציבית ההנהלה כובלת אותי. לך תזכיר לגרשון שגם עם הר של כסף שקיבל באולימפיאקוס הוא בנה קבוצה שלא הביאה שום תוצאות. או שכבר בקיץ ידע טוב מאוד שנתוני הפתיחה של העונה - ההפסדים הפיננסיים בעונות האחרונות ומכירת חלקו של רענן כץ - לא ישאירו לו כסף לצ'ופרים והוא יצטרך לשכלל את הניסים שלו לקצת יותר מפיק-אנד-רול ומשחק מעבר.

2. בסוף השבוע, קצת אחרי ההפסד ביוון, היה מי שהזכיר לו באמצעות הודעה לטלפון הנייד דווקא את ימי רענן כץ. "פיני, אתה זוכר שבתקופת רענן כל שחקן שרצית קיבלת?", היה פחות או יותר הנוסח. העובדה שהבעלים הם אלו שנאלצו לספוג בקיץ את מכירת חלקו של כץ (בעיקר רקנאטי שהגדיל את אחזקותיו) היא לא משהו שקרה וחלף. זהו בדיוק מה שמשפיע על היכולת לתפקד ולשנות. "פיני היום מרגיש בדיוק כמה רענן חסר לו", אומר גורם שמקורב לגרשון. "בעונה שעברה הוא רק היה צריך לדבר עם רענן על חיזוק, כי ידע שרענן מעולם לא יגיד לו לא, ורענן תמיד יידע לשכנע את פדרמן".

בינתיים, לאור ההחלטה לוותר על שותף "מממן" כרענן, בעיקר בגלל ענייני אגו, מתחילת העונה במכבי רק ביצעו מהלכים של חיסכון. אם בשנים הקודמות החלה מכבי את העונה עם קאדר של 12 שחקנים, וסיימה אותה אחרי שעברו אצלה 17-18 או 20 שחקנים (בעונה שעברה) במה שלפחות יצר אצל האוהדים מראית עין שסופרים אותם, העונה הכיוון הוא הפוך: מכבי פתחה את העונה עם 13 וכבר עומדת על 11 אחרי ששחררה את מקל ולאמפה.

"האם נחתים שחקן? זו החלטה של ההנהלה", אמר גרשון. עמוק בפנים הוא יודע את האמת. גם אם יקבל שחקן, רדוליצה או מברואידיס או מישהו בקליבר הזה, גרשון יודע שזה לא ישנה מהותית את העונה. הקבוצה שלו לא רחוקה חיזוק של שחקן אחד מפיינל-פור. במקרה הטוב מאוד היא תגנוב הצלבה.

התייחסות של גרשון לעניין הכלכלי ממלכדת כמובן את הבעלים. מצד אחד, הם צריכים להיראות שהם מחויבים לקהל ולספונסרים ולעשות הכל כדי שהקבוצה תצליח, ולא רוצים להיתפס כמי שמנעו מגרשון הצלחה. מצד שני, ברור להם שמבחינה מעשית - ודאי עם בית שיכלול את ברצלונה ופנאתינייקוס - מדובר בכסף שגם ככה יילך לפח. הסכם הטלוויזיה עם ערוץ הספורט (דרך HOT ו-yes) לא מהווה איום, מאחר והסייג היחיד שלו דיבר על ירידה בתשלום רק במידה שהקבוצה לא תעפיל לטופ-16. מבחינת הבעלים, יצא מצוין שהגרלת הטופ-16 מתרחשת זמן קצר אחרי המשחק במארוסי. אפשר לשבת ולחכות להגרלה, ובמקרה של פנאתינייקוס וברצלונה להעביר את 10 הימים שנותרו לדד-ליין בלעשות "רעש" של ניסיונות אמיתיים להחתמה. אם המצב יתחיל להיראות לחוץ גם בגזרת הליגה, יוכלו לתקן מאוחר יותר שם הדד-ליין הוא חודשיים מהיום.

בכל מקרה, נראה שגרשון כבר העביר את המסר הכי אמיתי. "עונה פיננסית" קוראים לזה.

3. המצב שמכבי נמצאת בו הוא די מייאש. כי החזרה שלה לשפיות כלכלית היתה אמורה להתקבל בהבנה, לאור המשבר הפיננסי שפגע בקבוצות באירופה. אבל בפועל שום דבר מהותי לא השתנה באירופה. אולי אפילו יותר גרוע: חמש הקבוצות העשירות רק הגדילו את הפערים שלהן מקבוצות הדרג השני באירופה, מה שגרם לכך שהן מרכזות אצלן את כל השחקנים הטובים. להבדיל מבעבר, נדיר מאוד למצוא היום שחקני-על שישחקו מחוץ לחמש הקבוצות האלו.

ההנחה על כך שקבוצות איבדו את הכסף הגדול ומכבי תוכל לחזור להתמודד אולי על עלייה לפיינל-פור, נבנתה על בסיס הבעיות הכלכליות של צסק"א מוסקבה. אבל הנה, שלושה חודשים בתוך העונה ואפילו צסק"א התחזקה בשחקן NBA כמו מונסה-בונסו. שחקן שמכבי רק יכולה לחלום עליו.

וחוץ מזה, ביורוליג כבר הוכיחו שמה שהיה נכון ל-2003 לא בהכרח נכון ל-2010: אפשר להסתדר בלי מכבי כדי למכור את האולם לפיינל-פור.