הצופים ויאיר עברו דרך של עיכול משותף

בין הגשת "בוקר טוב ישראל" לעריכת "אולפן שישי", גולן יוכפז חי חדשות 24 שעות ביממה, בדיוק כמו שהוא אוהב. העיתונאי המוערך מרוצה מהעלייה ברייטינג של מהדורת סוף השבוע אבל לא מנוהל על ידו ("אני לא תופר חליפת צפייה לפי טבלת הדקות"), לא חושש עדיין ממעורבות פוליטית אפשרית של יאיר לפיד ("הוא לא נמצא במקום הזה") ומדבר על "סימפטום גל"צ" שבו הוא חי כבר 17 שנה. ראיון

זה קרה במשמרת של גולן יוכפז. מאז אותו ערב ב-4 בנובמבר 1995, לא היה עורך או עיתונאי שלא העביר בראשו את השאלה - אם נופל לידי הראיון עם הרוצח, אני מפרסם? והנה, כמעט 13 שנה מאז, באוקטובר 2008, על שולחן מערכת "אולפן שישי" נחה הקלטת ובה הקול שממנו נשמע החיוך השטני המפורסם. מדבר בפעם הראשונה על מה שעשה. יוכפז, עורך "אולפן שישי", רוצה לפרסם.

האווירה בחדשות 2 הייתה לחוצה. הראיון שכב בהמתנה על המדף, עד שהתגלה שלחדשות 10 יש קטע דומה. על הרקע הזה מתגלעים חילוקי הדעות המהותיים הראשונים בין יוכפז למגיש המהדורה יאיר לפיד. "היה לנו ויכוח מאוד מהותי בעניין שידור הקלטת", מחלץ יוכפז מעצמו, "אני חשבתי באופן חד-משמעי שצריך לשדר את הקלטת ואת הראיון הזה, ויאיר חשב שלא. זה היה אחד העימותים המשמעותיים ביותר שהיו לנו".

יוכפז האמין "שיש שם חומר". לפיד, לעומתו, היה משוכנע שלא צריך לתת פתחון פה לרוצח ראש הממשלה. "אני מבין את הטיעונים שלו. אבל הגישה שלי לעניין שידור של חומר היא מאוד מתירנית וכך גם הגישה של יאיר בדרך כלל. במקרה הזה, של רצח רבין, העניין טעון מאוד. היה שם ויכוח עמוק", הוא מספר.

לאחר הסערה הציבורית שהתעוררה, ודיונים שכללו את כל בכירי החברה, קובע המנכ"ל אבי וייס שהקטע לא ישודר. גם בחדשות 10 מתקפלים. יוכפז מכבד את ההחלטה.

ירידתה ועלייתה של "אולפן שישי"

במהלך השנים התייצב גולן יוכפז בקדמת הבמה של העורכים העיתונאיים בישראל. הוא עצמו כבר הגיע למעמד "טאלנט" אם תרצו, ובכל זאת, הוא בוחר לשבת בחדר הקונטרול, מאחורי דמויות טלוויזיוניות מוכרות. במשך תשע שנים היה זה רפי גינת ב"כלבוטק", בשנתיים האחרונות זה לפיד. ליוכפז יצא שם, של מי שאופיו המתון והענייני מאפשר לו להתמודד עם מגישים גדולי אגו.

"כשרפי גינת יושב בחדר עריכה, כשאתה יושב איתו בישיבת מערכת הוא לא טעון בתדמיות שמייחסים לו", אומר יוכפז, "הוא איש שבא לעבודה היומית שלו ואותו דבר יאיר. התפישות האלה, התדמיות האלה הן תדמיות שנמצאות בעיני הציבור, אולי בעיני הברנז'ה, אבל כשיאיר לפיד יושב בישיבת מערכת הוא לא טאלנט, הוא במקום אחד מקצועי מאוד ועיתונאי ובמקום אחר משפחתי ונעים לעבודה. לכן, לא צריך להיות ניחן באיזה שהן תכונות סודיות כדי להצליח לעבוד עם אנשים כאלה. הייחודיות של שניהם, היא שהם באמת לא מתנהלים לפי התדמית והאגו שכביכול מיוחס להם".

עד כמה לפיד מעורב בשיקולי העריכה?

"מעורב מאוד. הוא מציע, הוא אומר את דעתו. יאיר הוא אדם דעתן ופה דווקא התדמית הציבורית שלו מדויקת. העמדות שלו מגובשות בתחומים שבהם אנו עוסקים".

הנחיתה של לפיד בתחילת 2008 ב"אולפן שישי", לא הייתה קלה בתוכנית היוקרתית של חדשות 2. הוא הגיע מכורסת המראיין הכל-ישראלי ונאזק בתוך חליפת ערב שישי מנוכרת. הקהל לא אכל את זה בתחילה והרייטינג דישדש. נכון, הייתה זו הידרדרות ברייטינג שהחלה תקופה ארוכה לפני מינויו של לפיד, אבל בימים אלה ראו בחדשות 2 את המהדורה שידעה ימים של 27%-25% בממוצעי הרייטינג שלה, מדשדשת עד לממוצעים של מתחת ל-15%. ארבעה חודשים אחר כך, ביוני 2008, מונה יוכפז לתפקיד העורך.

"אני חושב שגם ציבור הצופים וגם יאיר עברו איזושהי דרך של עיכול משותף", אומר יוכפז. "אם היום צופים ב'אולפן שישי' 18%, אז הם עושים את זה בגלל שבסופו של דבר יאיר הוא מגיש חדשות טוב. נעשה לו עוול. האיש הזה הוא עיתונאי עשרות שנים, התפקידים הבסיסיים שהוא ביצע הם תפקידי ריפורטר. נכון שהמגע הטלוויזיוני שהציבור זוכר, הוא באמת מתוכנית הראיונות שלו, אבל הכלים הבסיסיים שיש אצל מגיש חדשות היו קיימים גם שם".

מה שהוכיח הרייטינג הנמוך במשך זמן, זה שלהביא את לפיד זה לא מספיק. צריך תוכנית טובה וסיפורים. הרייטינג לא בא מהמגיש.

"אני לא יודע אם הסייפא של הדברים שלך הם נכונים, אבל במהות זה נכון לכל דבר. תוכנית טלוויזיה בנויה כמו קבוצת כדורסל ולא כמו ריצת מרתון של איש אחד. נכון שהמגיש נמצא בסופו של דבר בפרונט, אבל מאחוריו יש מערכת שלמה והיא זו שתביא מוצר טוב יותר. אני חושב שיאיר הבין את זה די מהר. הוא אומר בעצמו שהוא לא יכול היה לשלוט בשני התפקידים - כמגיש וכעורך - הוא היה צריך חיזוק שם. בסדר גמור".

אין בעייתיות לדעתך, בזה שמגיש חדשות הוא באמת דמות כל כך חשופה כמו לפיד?

"אני חושב שצריך איזשהו קו מפריד בין שני העולמות האלה. קח את דן מרגלית למשל, במשך שנים האיש מגיש תוכנית אקטואליה חשובה וכותב טורי דעות. אני חושב שהבעיה היא כאשר יש זליגה של תכנים אישיותיים לתוך תוכנית חדשות. אם יאיר היה מדבר על חוויות אישיות שלו בתוך תוכנית החדשות, במבזק החדשות, זאת הייתה בעיה".

הוא מקפיד להעיר אחרי כל כתבה.

"מניפת האופציות לתגובה של מגיש חדשות אחרי כתבה חדשותית היא מאוד מצומצמת. ומצד שני, אני חושב שהביאו את יאיר לפיד כי הציבור רוצה לשמוע את החצי הערה הזו, אבל דווקא המשפט הזה הוא כל כך טעון וצריך כל כך לחשוב עליו כדי שהוא לא יזלוג".

אתה יודע מראש מה הוא הולך להגיד?

"לא, אבל אני סומך עליו שהוא לא יזלוג".

כשאילנה דיין שואלת את המגיש שלך אם הוא יילך לפוליטיקה, ומכירה כמונו את הפגישות שהוא קיים, זה לא בעייתי בעיניך?

"אני משוכנע שלא נחצה בפגישות המיוחסות ליאיר הגבול הבלתי-אתי, והן לא הפכו לפגישות בעלות מטרה פוליטית. יאיר ואני שוחחנו לא מעט בעניין הזה, וזו גם עמדתו החד-משמעית. כשעיתונאי חש שהוא עובר את הקו המפריד בין סיקור הנעשה במערכת הפוליטית, לבין מי שעוד עשוי להיות מסוקר בה, עליו להניח את תעודת העיתונאי שלו. ויאיר לא נמצא במקום הזה".

על הצעת החוק שהגישו ח"כים בעקבות החשש מכניסה של לפיד לפוליטיקה, ושמבקשת תקופת צינון לעיתונאים המבקשים לעבור צד, אומר יוכפז: "אינני מכיר אותה לפרטיה, אבל כשקוראים אותה צריך לבדוק האם רוממות 'הניסיון לשמור על עצמאות התקשורת' בגרונם של המציעים, או ניסיון לשמור על עצמאות הפוליטיקאים. האם יש כאן ניסיון למנוע פוליטיזציה של התקשורת - או תקשורתיזציה של הפוליטיקה. לא בכדי, בכל הקשור לחופש הביטוי בישראל, הניח המחוקק לעיתונאים לפעול בתוך מגבלות אתיות ולא בתוך מגבלות חוקיות. החובה היא על העיתונאי להפסיק את עבודתו, ברגע שבו גילה מעורבות שאינה עיתונאית בעולם הפוליטי".

"הכוח הוא לא אתה"

יוכפז, 35, גדל בשכונת יד אליהו בתל-אביב. בילדותו חלם דווקא להיות רופא, עד שהגיע לחוג רדיו שכונתי ובהמשך גם התקבל באופן בלתי-צפוי (מבחינתו) לגלי צה"ל. עד היום הוא נחשב לאחד מבכירי התחנה, ומגיש בה מדי בוקר את "בוקר טוב ישראל". כמגיש, רצועת הבוקר ודאי לא זרה לו, שכן את הניסיון שלו בקידמת המסך עשה בהגשת "רשת על הבוקר" בערוץ 2.

"יש משהו מתסכל קצת בסימפטום גל"צ הזה", הוא מודה, "בגיל 18 אתה כתב השטחים שמדינה שלמה שומעת אותו מדי בוקר ברדיו, ובגיל 34 אתה עורך את 'אולפן שישי', ולפני כן את 'כלבוטק'. זו אינטנסיביות גדולה מדי, לפעמים לא טבעית".

למה, אתה מתכנן פסק זמן מהתקשורת?

"יכול להיות. זו אינטנסיביות גדולה. לפעמים מסוכנת, לפעמים לא בשלה. היא לא תמיד חיובית בעיני. הפס הרחב הזה שבו נוסעים גל"צניקים, צריך להתייחס אליו מאוד בזהירות. גם אנחנו, שנמצאים בתוכו, גם המנהלים שלנו. לתת לבחור בן 24 לערוך את 'כלבוטק', תוכנית בחמישייה הפותחת של הפריים, זה לא נטול בעיות".

עשית טעויות?

"אני בטוח שאני כל הזמן טועה. גם עכשיו, גם אז ואני בטוח שאני גם אטעה. מצד שני אני אומר, נכון, אני בן 35, אבל יש לי 20 שנה של ניסיון. אבל בוודאי היו הרבה טעויות קטנות, של טקטיקה, לא של אסטרטגיה. חלק מהטעויות תוקנו, לא הגיעו לשידור. חלק מהטעויות, אני מניח, הגיעו לשידור.

"אני זוכר שבאחד הדיונים הבלתי-פוסקים שמבקשים להוציא צווי איסור פרסום נגד 'כלבוטק', אמר אחד השופטים שכוחו של עורך 'כלבוטק' הוא כוח של שופט בבית משפט מחוזי ואולי אף יותר. זה נכון. בוודאי כוחו של עורך 'אולפן שישי'. היכולת שלך להשפיע על גורלות של אנשים היא גדולה מאוד. צריך להבין, שהכוח הוא ממש לא אתה, אלא הפלטפורמה. אם מנתקים אותך מהפלטפורמה אתה חסר כוח. ברגע שאתה מבין את המקום הזה, קיימת בך מידה של צניעות שיכולה לספק לך את האחריות".

הגעתו של יוכפז אל חדשות 2, סימנה עבורו את החזרה לעולם האקטואליה, שחסר לו בתקופת "כלבוטק". "'כלבוטק' משיקה לחדשות אבל היא לא חדשות", הוא אומר, "השאיפה להשיג הישגים עיתונאיים היא לא שאיפה שבה צריך להצטייד עורך 'כלבוטק'. המעבר היה מאוד טבעי, כי בעצם חזרתי לעסוק בחדשות 24 שעות ביממה. לא הסתרתי שהרצון שלי היה לעשות חדשות. לכן מצאתי עצמי גם מגיש את 'בוקר טוב ישראל' בגל"צ וגם עורך בחדשות 2".

יש הרבה ביקורת על "כלבוטק", שהיא לוקחת אזוטריה והופכת אותה לדרמה. היה לך נוח תמיד עם עבודת האריזה הזו?

"חלק ממה שמבקרי 'כלבוטק' טוענים שהוא ניפוח, הוא אינהרנטי בתוכנית ברגע שרפי גינת מגיש אותה. זה האדם עם קול הבס, עם מבנה הגוף הגדול, עם הזקנקן, עם הניסוחים שמתיישבים עליו היטב. אני חושב שזה יותר עניין הגשתי מאשר צורך עיתונאי לנפח. כשכתבים היו מגישים תסריטים, לפני שהכתבה הייתה מעובדת למוצר טלוויזיוני, הרבה פעמים חשבתי איך היה נשמע בדיוק אותו טקסט, אם קריין אחר היה מקריין אותו. מישהו שהוא לא רפי גינת. אני חייב להגיד שבאמת ההעצמה הזאת הייתה מיטשטשת קצת".

"השיקול הרייטינגי הוא שולי"

אין לטעות בגולן יוכפז. למרות צניעותו, הוא מודע היטב ליכולותיו ולכישרונו. חיתוך הדיבור הצברי, שכה מאפיין אותו, מקשט דיבור מוקפד גם פנים מול פנים. הוא מדגיש במיומנות רדיופונית את רעיונותיו. מאותם אנשים עם מנת אינטליגנציה גבוהה, שנותנים לך את התחושה שהם מדברים פשוט.

אתה שלם עם כל מה שעשית ב"כלבוטק"?

"להגיד לך שאני אוהב כל תחקיר שהיה ב'כלבוטק'? לא. אבל אני בהחלט שלם עם כל תחקיר שהיה ב'כלבוטק'".

מה ההבדל?

"כמו שאני לא אוהב כל אייטם שיש ב'אולפן שישי'. לא כל תוכן שיש בו זה תוכן שבהכרח הוא התוכן הראשון שאני הייתי רוצה לצרוך בתור צרכן חדשות. אבל אני בפירוש שלם איתו".

לפני כשלושה שבועות שידרה "אולפן שישי" תחקיר מעמיק על המכון לרפואה משפטית באבו כביר. התחקיר גילה כי במכון נקצרו איברי מתים לצורכי השתלות, ללא אישור משפחותיהם. בשלהי הכתבה של יפעת גליק, שעסקה בעיקר בחיילים שנפלו, לא מוכחשת העובדה כי ייתכן שגם אברי פלסטינים שהגיעו למכון נקצרו באופן דומה. "עבודת התחקיר העיתונאית היא לבוא ולומר את הדברים המדויקים ביותר, כדי לרוקן את הסיסמאות הנבובות של אותו מאמר של אותו עיתונאי שבדי, ולהתחיל להכניס להם מידע".

אבל אתם למעשה אמרתם, "הוא לא סתם המציא משהו, השבדי ההוא".

"נתנו את התמונה המדויקת, של גורלו של כל מי שנכנס למכון לרפואה משפטית באותן שנים. החל מראשון החיילים שנפלו ברצועת הביטחון בלבנון ועד אחרונת הגופות הבלתי-מזוהות".

רק בסוף הכנסתם את האמירה על הפלסטינים. הייתם מודעים למהומה שעשויה להיגרם.

"ביקשנו להישען על אינפורמציות. אם אני מראיין אבא של חייל שנלקחו מעיניו הקרניות, זה לא כי אני כלי תקשורת ישראלי-ציוני, אלא כי יש לכך אסמכתאות. בכל מה שקשור לפלסטינים לא היה תיעוד".

לו זה היה אחרת, והיה מגיע מידע שצה"ל לקח קרניות מפלסטינים?

"היינו משדרים את זה ועוד איך. אם היה לי תיעוד מדויק של משפחה פלסטינית בשכם או ברמאללה, תאמין לי שהייתי הולך אליה, מצלם אותה, מקליט אותה ומביא את המסמכים שלה. בדיוק כמו שעשיתי עם האבא של החייל".

איך הופכים תחקיר לכזה שגם מביא רייטינג?

"אני לא חושב שמישהו חשב שתחקיר כמו זה על פרופ' היס (מנהל המכון הפתולוגי, ל"א) יביא רייטינג. אני לא חושב שתחקיר על חולי פרקינסון שצללו בקישון זה משהו שיביא רייטינג. אני חייב להגיד לך, שדווקא במובן הזה השיקול הרייטינגי הוא שולי".

אתה לא יכול להרשות לעצמך להגיד "תהיה לי כתבה אחת, שלא אכפת לי שלא יראו"?

"באחד בינואר החלטנו לעשות פרויקט, במסגרתו הלכנו לארכיון הפגייה של בית חולים מאיר בכפר סבא. הוצאנו את רשימות הילדים שנולדו בינואר 1990 ובדקנו איפה הם היום. היה לי ברור שזה לא יביא רייטינג. זו כתבה לנפש. גם בתוך מערכת 'אולפן שישי' היו אנשים שהרימו גבות. אבל אני חושב שכן צריך לעשות כתבות לנפש".

אתם יושבים על הרייטינג ומשתמשים בכלי ה'דקה בדקה' לראות באיזו כתבה אנשים עזבו?

"חלק מניהול מודרני זה להשתמש בכלי הזה. להתעלם ממנו, זו תהיה טעות, אבל גם להיות שבוי לו. צריך ללמוד להכיר את הנתונים".

ואתם משכללים את התוכנית לפי זה?

"אני לא תופר חליפת צפייה לצופה שלי לפי טבלת הדקות. להפך. הליין-אפ של 'אולפן שישי' צריך להיות בנוי פחות או יותר כמו ארוחת ערב. צריכה להיות מנה עיקרית חזקה ומשביעה, ובשוליים - כדי לרכך את המהלומה העיתונאית הזאת - להביא גם דברים אחרים. למשל כתבה דוקומנטרית על נשים בבית דיור מוגן, שהחליטו להצטלם בעירום ללוח שנה".

עד כמה אתם בעצם נתונים ללחצים במערכת?

"לחצים פוליטיים? עסקיים? אני כבר שנה וחצי באולפן שישי, מעולם לא קיבלתי לחץ כזה. לא שיחת טלפון, לא רמיזה. אני גם לא מרגיש שלטון מחשבות עריכתי. 'אולפן שישי' טיפלה בכל נושא שהגיע לשולחנה ושחשבתי שהוא ראוי מבחינה עיתונאית".

היית רוצה לראות מגזין שעומד על תחקיר אחד משמעותי?

"אם אתה שואל אותי על העמוד הראשון שהייתי רוצה, אז בוודאי שזה עמוד שהיה מורכב הרבה יותר מתחקירים ומנושאים פוליטיים, אבל אני מבין שהמגזין עצמו צריך לדבר לא רק על הנושאים שמעניינים אותי. אני הכי פחות חשוב פה. אם היה לי חלום, זה לעשות איזושהי תוכנית תחקירים, שאני לא חושב שהיא יכולה להיות ביום שישי בערב. שכן אפשר היה לעשות בה 35 דקות על ילדי הפליטים הכלואים במתקן גבעון".

אי-שם, מעבר לקשת

בחודשים האחרונים, "אולפן שישי" יודעת עדנת רייטינג. במרביתם התייצבה המהדורה על ממוצע חודשי הנע סביב ה-18% ומעלה, וזה עוד לפני המעבר של קשת ליום שישי עם תותחי הרייטינג של "ארץ נהדרת".

קשת ביקשה לעשות התאמות בתוכנית?

"הייתה בהחלט חשיבה, אבל לזכותה של קשת ייאמר שהם לא הצביעו על בעיה מהותית שצריך לתקן. היה רצון שלהם שמאוד התחבר עם הרצון שלנו לקצר את המהדורה. סיום המהדורה בהמשך ינוע בין 21:15 ל-21:20. ביקשנו לקצר עוד בימי רשת".

עד כמה הקשר עם הזכייניות חזק?

"יש קשר חיובי. הם לא מתערבים בתכנים. הם לא משנים ליין-אפ, לא מתווים דרך. הם כן מתעניינים בקצב, במספר האייטמים, אם יהיה פאנל. בדברים האלה קשת החליטו לא לגעת. הם סבורים שהמוצר הוא טוב. התערבות בתכנים העיתונאיים לא הייתה גם אצל רשת".

גם אתה וגם יאיר מזוהים עם רשת.

"אני חושב שלא הייתה שאלה בכלל שיאיר ימשיך. היה דיון אחד שעסק בעניינים טכניים של המעבר. התפישה שלי - ואני מניח שגם של יאיר - מרגע כניסתנו בשערי חברת החדשות, אנחנו עובדים של חברת החדשות. יש לי מקום חם מאוד בלב לבית שנקרא רשת ולאנשיה. אבל המחויבות שלי היא לחברת החדשות הישראלית שממנה אני מקבל משכורת. גם בכלל, במקרה שלי החלוקה 'אתה אדם של רשת' היא לא מדויקת. אני מגדיר את עצמי בראש ובראשונה כאיש חדשות".

סיקור עסקת שליט

"התקשורת מנסה לעשות איזה תיקון לאופן שבו פעלה בעבר"

היום של יוכפז מתחיל בלילה כשהוא מתעורר מספר פעמים בשבוע להגיש את "בוקר טוב ישראל", אחת מרצועות הרדיו היוקרתיות בישראל. "הרדיו הוא מדיום של נשמה, הרבה יותר מאשר טלוויזיה. בגלל היכולת להשפיע על סדר היום, ובעיקר בגלל האהבה הזאת, אני פשוט מתעורר בבקרים". לצד זאת, מצהיר יוכפז כי "לא דחוף לי לשוב לקידמת המסך".

אחד הנושאים בהם יוכפז מקפיד לעסוק הוא זה הצבאי. כך בתוכנית הדגל "עוד מעט נהפוך לשיר", שהוא עורך ומגיש מדי שנה, וכך בכתבות שהוא עורך לחדשות 2.

אמרת שאתם חברת חדשות ישראלית ציונית. חשוב לך להישיר מבט ערכי אל העם?

"בעופרת יצוקה, אולפן שישי הייתה מהראשונות שדיברו על השימוש בזרחן נגד אוכלוסייה פלסטינית. כשאני אומר 'חברה ציונית', אני לא מתכוון לזה שניצור תמונה שמשרתת את התפישות הציוניות. מה שמתחבר לי לעניין הזה, זה הדמוקרטיות של החברה. ובהשקה לתפקיד שלי כעיתונאי, זה לשדר אמת".

בנוסף להיותו עורך, מגיש ואב לבת צעירה, יוכפז גם מרצה לתקשורת ובאחרונה השלים את עבודת ה-M.A שלו. בעבודה הזו ניתח העיתונאי הצבאי לשעבר את השפעת התקשורת על העסקה להשבת גופותיהם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל. "כולנו, כולל אני, הצגנו תמונה לא שלמה בחודש שלפני העסקה", אומר יוכפז. "לא הדגשנו מספיק את כל הפינות שהיינו צריכים להדגיש. אני חושב שגם אני שגיתי בזה".

במה שגית?

"היה רצון לצייר סיפור מסוים. לא הודגשה מספיק העובדה שהסיכויים שהם בחיים קלושים עד אפסיים. אין ספק שהתקשורת השפיעה על מקבלי ההחלטות. אולי לא על ראש הממשלה לכל אורך הדרך, אבל בוודאי על שרי הממשלה. מהסיבה הפשוטה שחוץ מראש הממשלה ומספר אנשים מצומצם, השרים לא ידעו באמת מה קורה. הם הוזנו מהתקשורת".

התקשורת היום היא בעד העסקה הבאה?

"אני מאמין שהתקשורת מנסה לעשות איזה תיקון לאופן שבו היא פעלה בעסקת רגב וגולדווסר. אני כן מדבר עם עיתונאים, שומע, יש הרבה מאוד עיתונאים שבעד העסקה הזאת, אבל יש גם עיתונאים שלא. היום משמיעים הרבה יותר קולות אחרים".

העבודה שעשית השפיעה על הסיקור שלך את נושא שליט?

"אני בטוח שכן".

כשאתה מדווח היום, אתה לוקח בחשבון גם את 30 השרים?

"אני לא מנסה לשדר לשרים, אלא לתת את מירב המידע. אני לא מתייחס לאוזניים או לעיניים. אני מתייחס למהות. לאינפורמציה, למילים. על זה אני מסתכל. אני לא חושב על הקהל במובן האג'נדיאלי".

לחברת החדשות יש אג'נדה בעניין הזה?

"אני לא חושב. יש ניסיון בכל כלי התקשורת הישראליים לנסות ולתקן, או לשפר, את מה שהיה פחות טוב בעסקת רגב וגולדווסר".

צרו איתנו קשר *5988