מנהלים בכירים קיבלו מתחילת השנה אופציות ב-250 מיליון שקל

מאז החלה שנת 2010, לפני פחות משלושה שבועות, שוטף את הבורסה גל של הודעות על חלוקת אופציות, חלקן למנהלים ותיקים וחלקן לבכירים חדשים. מתחילת השנה קיבלו העובדים הבכירים בחברות הציבוריות אופציות בשווי תיאורטי של כ-250 מיליון שקל, כאשר הבולט מביניהם הוא יו"ר דלק אנרגיה, יורם טורבוביץ', שצפוי לקבל אופציות ("פאנטום") בשווי כלכלי של 40 מיליון שקל.

ואם זה לא מספיק, במהלך השבועיים האחרונים גם התוודענו לתופעה חדשה: מענק הישארות. כך, בכירי בזק שנהנים ממשכורות מפנקות ואופציות של מיליוני שקלים, קיבלו גם מענק בעלות כוללת של כ-5 מיליון שקל רק בשביל שלא יעזבו את תפקידם במהלך תקופת החלפת הבעלות הצפויה בחברה. אם כי לאור העובדה שהתוכנית הזאת רלוונטית רק למשך שנה בלבד, מידת הנחיצות שלה לא ממש ברורה.

לא יהיה זה מסוכן מדי להמר שהרשימה בטבלה המצורפת כאן רק תלך ותתארך בתקופה הקרובה, וכל עוד המומנטום החיובי בשוק ההון נמשך נראה עוד ועוד הודעות על חלוקת אופציות, שיגברו לקראת פרסום הדוחות הכספיים השנתיים, שלא פעם מהווים הזדמנות חגיגית להעניק אופציות לבכירים.

גם השיפור הצפוי ברווחי החברות השנה בעקבות ההתאוששות הכלכלית, יהווה תירוץ טוב לתגמל את המנהלים. ככה זה: ההצלחה היא בזכות המנכ"לים, בעוד ההפסדים הם בסך הכל תוצאה של השוק קשה.

2. בשנים האחרונות הפך התגמול באמצעות אופציות לחלק בלתי נפרד מחוזי ההעסקה של מנהלי החברות הציבוריות. כאילו לא מספיקה משכורת של עשרות אם לא מאות אלפי שקלים בחודש ושאר תנאים נלווים, כיום מנכ"ל שלא מצליח להתעשר מתפקידו הופך לפראייר.

"התגמול של טורבוביץ' נקבע לאחר שנבחן התגמול לבכירים בחברות בסדר גודל דומה", הסביר לנו גורם המקורב לדלק אנרגיה. ואכן, זהו עוד אחד מהמאפיינים של חלוקת האופציות: היא מדבקת. מנהל מוכשר שרוצה להתמנות לתפקיד בכיר רואה בעיתונים כמה מרוויחים עמיתיו, ושואל את עצמו מדוע שהוא יתפשר על פחות? הרי הנימוק המרכזי לאישור ההקצאה הוא - נכון, שכך נהוג התגמול בחברות מסדר הגודל הזה.

3. אחד מחוליי המשבר הכלכלי העולמי היה תאוות הבצע של המנהלים בוול-סטריט, שנבעה בין היתר מהאופציות שקיבלו, שהעשירו אותם בהיקפים שקשה לתפוס. הנוסחה הייתה פשוטה מאוד: ככל שהמניה תעלה כך שווי האופציות יגדל. איך מעלים את המניה? מגדילים את הרווחים, ואיך מגדילים את הרווחים? לוקחים סיכונים. ואם הסיכונים מתממשים? אז מבחינת המנהלים במקרה הגרוע האופציות שלהם לא יהיו שוות הרבה, אבל מי שיספוג את ההפסדים האמיתיים הם בעלי המניות (או, להבדיל, הממשל שיזרים כספים להצלת הפירמות).

רבות דובר על כך שאחד מלקחי המשבר העולמי חייב להיות ריסון שכר הבכירים, אבל בינתיים נראה כי ההתאוששות המהירה של שוקי העולם דחקה הצידה במהירות גם את הלקח הזה.

4. בישראל הממשלה לא נאלצה להזרים כספים כדי לחלץ חברות בקשיים, אולי בגלל זה חגיגת האופציות והמענקים למנהלים נמשכת ביד רחבה. אם התופעה הזאת תימשך ותתרחב לא נתפלא אם התגובה לכך תהיה גל של הצעות חקיקה שידרשו להגביל את שכר המנהלים, כמו ההצעה שכבר העלתה בעבר חברת הכנסת שלי יחימוביץ'. כשיגיעו הצעות החוק, וכל אנשי השוק החופשי יזעקו על ההתערבות הגסה בענייניהם, תזכרו שתאוות הבצע הייתה פה קודם.