חלוקת ירושלים

מרות היותה עיר הבירה, משתרכת ירושלים מאחור בכל הקשור בהתפתחות שטחי מסחר. אם בתל אביב, בנתניה, בראשל"צ ואפילו בבאר שבע התווספו במהלך העשור האחרון עשרות אלפי מ"ר שטחי מסחר ופותחו שפע מרכזים מסחריים, קניונים ופאואר סנטרים, הרי שהיצע המסחר בבירה הועשר רק בקומץ קטן של מרכזים חדשים, בשעה שאוכלוסיית העיר צמחה ל-770 אלף תושבים.

כך עולה מסקירה שערכה חברת הייעוץ הכלכלי צ'מנסקי-בן שחר, שמגלה כי באופן פרדוקסלי נהנית הקהילה החרדית בעיר, המתאפיינת בעוני, משטחי מסחר גדולים ביחס לכוח הקנייה, לעומת שטחי מסחר מצומצמים העומדים לרשות הציבור החילוני.

ברמת המסחר, מציין יוסי קוניין, יועץ בצ'מנסקי-בן שחר, מורכבת ירושלים משתי ערים - חרדית וחילונית, המתפקדות כערים עצמאיות עם עירוב קטן בקהלי היעד של שטחי המסחר. "שיעור הקונים החילוניים באזור מאה שערים עומד על אחוזים בודדים, ושיעור החרדים במרכזי הקניות החילוניים אף הוא נמוך מאוד", מוסיף קוניין.

שטחי המסחר הכוללים של ירושלים עומדים על 442 אלף מ"ר, מהם 288 אלף מ"ר המצויים ברחובות העיר, באזורי התעשייה ובמרכזים השכונתיים, ו-148 אלף מ"ר המצויים בקניונים. כ-5,000 מ"ר נוספים מצויים בשוק מחנה יהודה.

שטחי המסחר של החברה החרדית בירושלים עומדים על 65 אלף מ"ר, מתוכם 82% ברחובות ראשיים ו-18% מצויים בשני קניונים שפונים לקהל החרדי: קניון סנטר 1 שבכניסה לעיר, וקניון רב-שפע ברוממה.

החברה החרדית בירושלים מונה 173 אלף נפשות בכ-28 אלף משקי בית, הכוללים בממוצע יותר משש נפשות. קהל זה מתאפיין במעמד סוציו-אקונומי נמוך - עשירונים 1-2, ובכוח קנייה חודשי כולל של 26 מיליון שקל למוצרים המוגדרים מוצרי "לא מזון".

סך שטחי המסחר של החברה החילונית בירושלים כוללים 377 אלף מ"ר, מתוכם 137 אלף מ"ר המצויים בקניונים, 119 אלף מ"ר ברחובות העיר, 89 אלף מ"ר המצויים באזורי תעשייה, 27 אלף מ"ר במרכזים שכונתיים ו-5,000 מ"ר בשוק. החברה החילונית בבירה מונה כ-322 אלף איש בכ-123 אלף משקי בית. אלה משתייכים ברובם למעמד סוציו-אקונומי בינוני.

בעיר החרדית קיימים 1.24 מ"ר שטחי מסחר (כולל סופרמרקטים) על כל 1,000 שקל של כוח קנייה חודשי, לעומת 0.81 מ"ר ב"עיר" החילונית. השוואה זו מתייחסת להנחת "משק סגור", שבו אין כניסה ויציאה של כוח קנייה מהעיר.

בעוד ש-36% משטחי המסחר של החברה החרדית הם שטחי "לא מזון", הרי שבחברה החילונית היקף שטחי ה"לא מזון" הם 48%. שטחי המסחר למזון בחברה החרדית מהווים 46% מסך השטחים, ואילו בחברה החילונית הם מהווים 28%. שטחי ההסעדה מהווים 4% מסך שטחי המסחר בחברה החרדית, ואילו בחברה החילונית הם מהווים 8%.

"היצע שטחי המסחר למשק בית בירושלים הוא בין הנמוכים בערים הגדולות בישראל", מציין קוניין, "במהלך חמש השנים האחרונות נפתח בירושלים מרכז מודרני אחד בלבד, והוא ממילא. בשל היצע נמוך של שטחי מסחר בירושלים, דולף כוח קנייה אל מטרופולין תל אביב".

החרדים חוסכים - החנויות קטנות

חנויות חרדיות, מסתבר מהסקירה, הן קטנות יותר מהחנויות החילוניות בירושלים. בעוד חנות חרדית ממוצעת היא בשטח 46 מ"ר נטו, גודלה של חנות חילונית הוא 58 מ"ר נטו.

פיתוח שטחי המסחר בירושלים כאמור לוקה בחסר, ובמבט קדימה ניתן לראות כי בחברה החרדית צפוי בינתיים לקום קניון בשטח 20 אלף מ"ר בשכונת רמות, ובחברה החילונית קיימות תוכניות פיתוח לשטחי מסחר בהיקפים משמעותיים בכניסה המערבית, לצד בניית בניין המשביר לצרכן סמוך לכיכר ציון, שצפוי להוסיף אלפים בודדים של מ"ר מסחרי.

"מעבר לכך", כותב קוניין בסקירה, "לא קיימות היום תוכניות בירושלים לתוספות משמעותיות לשטחי מסחר. נדרש לייצר תוכנית סקטוריאלית לענף המסחרי, הן בעיר החרדית והן בעיר החילונית. מטרת תוכנית זו לאפשר פיתוח היצע נוסף ומותאם ולהביא לגידול ברמות הפדיון החודשיות. העירייה נדרשת לכך היום. הפעולות לצמצום היקפי דליפת כוח הקנייה מהעיר יכללו פיתוח פאואר סנטר ומגה קומפלקס של בתי קולנוע".