בין עו"ד כספי לח"כ יחימוביץ'

הגלובליציה והתחרות על ההון בין מדינות היא שיקול מכריע נגד הטלת מס ירושה

בעימות בין ח"כ שלי יחימוביץ' לעו"ד רם כספי שנערך לאחרונה במוזיאון תל-אביב, צידדה ח"כ יחימוביץ' בהטלת מס עיזבון על בעלי הון שערך נכסיהם עולה על 10 מיליון דולר. עו"ד כספי התנגד להצעתה בחריפות בטענה כי מסי עיזבון ומתנות מהווים כפל מס, מאחר שהם חלים על הון נטו שהמס בגינו כבר שולם על-ידי המנוח בחייו.

עו"ד כספי צודק ביחס למס העיזבון - אך טועה בעניין מס הירושה. מס ירושה לא חל על העיזבון אלא על היורשים. מבחינת היורשים, הירושה, כמו מן מהשמים, הינה מתנה שהוענקה להם ומהווה תוספת הכנסה ורכוש.

ההבדל הבולט בינה לבין קבלת הכנסה או רכוש אחר נעוץ במקורם: פטירת המוריש מול פרי עמל היורש או השקעתו. מתנגדי מס הירושה חייבים, אפוא, להסביר מדוע דווקא פטירה מהווה אירוע פטור ממס לגבי יורשים, בשעה שיגיע כפיים ופירות השקעה הינם אירועי מס לגיטימיים.

יתר על כן, בכך שיורשים פטורים ממס ירושה, הריהם מופלים לטובה לעומת אלה שלרוע מזלם לא ירשו מאומה. מהו הצידוק המוסרי לאפליה הזאת?

לבסוף, אפליית מס לטובת יורשים מעודדת יצירת שושלות הון שמעמיקה את אי-השוויון הכלכלי-חברתי במשק. מתנגדי מס הירושה טוענים בתגובה כי זכויות הפרט והקניין גוברים על השאיפה לשוויון.

אם יש צדק במיסוי ירושה על הון מעבר למינימום מסוים, צדקתו חייבת לחול באופן דיפרנציאלי על יורשים שונים. אם רעיית המנוח היתה שותפה ליצירת ההון המשפחתי, והינה זכאית לחלק ממנו במקרה של גירושים - הרי שהיא נטלה בפועל חלק בתשלום המסים שכבר נגבו בגינו, ואין למסות אותה פעמיים: כנישומה וכיורשת. לעומתה, אם ילדי המוריש לא תרמו מאומה ליצירת ההון ולא ספגו, אפוא, את הקטנתו עקב מיסוי - הירושה מהווה לגביהם הכנסה גולמית הכפופה למס מלא.

אם מס הירושה צודק לא פחות ממס הכנסה או מס רכוש, הוויכוח הערכי לגביו הסתיים, והשיקולים להטלתו או למניעתו נוגעים אך ורק להיבט התועלתני: כמה מס ניתן לגבות לאחר שיוסכם על כל הפטורים, ההנחות, והזכאויות? כיצד ניתן למנוע הקמת נאמנויות ומקלטי מס יצירתיים? אילו מנגנונים יש לכונן לגביית המס, ומה תהיה עלות הפעלתם לעומת תחזית גביית המס? כיצד ישפיע המס על המוטיבציה לנטילת סיכונים בכניסה לעסקים ופיתוחם?

השיקול המכריע נגד הטלת מס ירושה הוא הגלובליזציה. כפי שענק שוק ההון ג'ורג' סורוס ציין לאחרונה, בעידן הגלובליזציה, המדינות מתחרות על חסדיו של ההון הבינלאומי ונאלצות להעניק עדיפות ברורה לתביעותיו על פני אלה של אזרחיהן. עידן הגלובליזציה מקריב את הצדק על מזבח האינטרס.

משיכת הון זר להשקעות ולצמיחה מחייבת הכרעות קשות בחשיפת הכלכלה המקומית לתנאיי ההון הבינלאומי. ההתניות של מיסוי נמוך או פטור מלא ממס מענקים ותמריצים עומדות בניגוד מוחלט לכל תכנית של הכבדת נטל המס.

מבחינת הגלובליזציה, אם כן, הטלת מס ירושה הינה חרב פיפיות: היא אינה רק מרתיעה הון זר במקום לפתותו, אלא גם מעודדת בריחה של הון מקומי למשקים ידידותיים למשקיעים זרים.

למרות הצדק שבהטלת מס ירושה - העדיפות למניעת אבטלה, עידוד צמיחה כלכלית והעלאת רמת החיים בעידן ה'הישרדות' של הגלובליזציה מחייבת אפילו את ח"כ יחימוביץ' לוותר על הנשמתו המלאכותית.

ד"ר חרל"פ הוא יו"ר כלמוביל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988