בין הסיבות להותרת הריבית: מדד אמון הצרכנים של "גלובס"

נגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, החליט הערב (ב') להותיר את ריבית הבסיס במשק לחודש פברואר על כנה, קרי ברמה של 1.25%. ההחלטה עמדה בהתאם לקונצנזוס תחזיות האנליסטים בשוק, שכן מרבית הגופים הפיננסיים צפו כי הריבית תיוותר ללא שינוי, למעט ברקליס ומריל לינץ' שחזו העלאה של הריבית.

כאמור, זו הייתה אחת מהחלטות הריבית היותר צפויות בחודשים האחרונים, וזאת לאחר 2 העלאות ריבית רצופות בחודשים נובמבר ודצמבר. עם זאת, אנליסטים רבים מעריכים כי כבר בחודש הבא יחזור הנגיד למסלול העלאות הריבית, וכי בסוף השנה תעמוד הריבית על כ-3%.

התמתנות האינפלציה וייסוף השקל סללו את הדרך להותרת הריבית על כנה החודש. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר נותר למרבה ההפתעה ללא שינוי, בעוד שבשוק ציפו לעלייה של 0.3% במדד. התמתנות הלחצים האינפלציוניים אפשרה לבנק ישראל לשחרר מעט את הרסן המוניטארי ולא להעלות את הריבית החודש, בייחוד נוכח חוזקת השקל בתקופה האחרונה.

"ההערכות הן שהאינפלציה ברבעון הראשון של 2010 תהיה נמוכה, בין היתר בהשפעת הייסוף שחל לאחרונה בשקל", סבורים בבנק ישראל. ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון עומדות על 2.7% בשנת 2010, גבוהות ב-0.2% מהציפיות לפני פרסום מדד דצמבר. ואולם, למרות העלייה בציפיות האינפלציה, שכבר הובילה בחודשים האחרונים את בנק ישראל להעלות את הריבית, הבנק העדיף החודש להתמקד בייסוף השקל ובהערכה כי האינפלציה תתמתן, ולא לרסן החודש את ציפיות האינפלציה.

מתחילת השנה התחזק הדולר מול האירו בכ-1.1%, אולם מול השקל הוא דווקא נחלש בכ-1.5%. בשוק המט"ח מדברים על פתיחה מחדש של פוזיציות שורט על ידי הזרים, ומנגד מנסה פישר לעצור את הזרם ורכש החודש, לפי ההערכות, כמיליארד דולר. נתוני המאקרו החזקים שפורסמו החודש בישראל, לצד העלאות ריבית הבסיס במשק והצפי להמשך ההידוק המוניטארי תרמו לייסוף השקל. לפיכך, בחר הבנק שלא להעלות החודש את הריבית כדי שלא להרחיב עוד יותר את פער הריביות בין ישראל וארה"ב.

גורם נוסף שתמך בהחלטת הבנק להותיר את הריבית על כנה הוא התגברות האי-ודאות באשר להתאוששות הכלכלית בעולם. בעוד כלכלנים בעולם מזהירים מפני תרחיש W, קרי כניסה למיתון נוסף, ושיעורי האבטלה בארה"ב ובמרבית מדינות המערב נותרים גבוהים, בנק ישראל מציין כי "לאחרונה חלה עלייה ברמת האי-ודאות ביחס למידת ההתמדה של תהליך ההתאוששות בעולם".

הבנק מציין לחיוב את העלאת תחזיות הצמיחה מוקדם יותר החודש ואת האינדיקטורים הכלכליים החיוביים, אך במקביל מזהיר מהירידה במדד מנהלי הרכש בדצמבר וכן מהירידה במדד אמון הצרכנים של "גלובס". בהודעת הריבית כתב הבנק: "ההסתברות להאטה, כפי שהיא מחושבת בבנק ישראל, על סמך מדד החיפושים בגוגל, עלתה מעט".

"העלאות הריבית ייפסקו"

"בנק ישראל רומז שהעלאות ריבית נוספות יידחו, לעת עתה", מסר רונן מנחם, אסטרטג ההשקעות הראשי בבנק מזרחי טפחות. "הבנק השמיט מפסקת ההסבר הראשית את נושא העלייה במחיר הדיור ואת הימצאות האינפלציה בחלק העליון של תחום יציבות המחירים. במקום זאת, העביר בנק ישראל לתחילת הפסקה את נושא הבאת הריבית לרמה נורמלית צורך שהכול מכירים בו, אך יכול להיעשות בקצב הדרגתי ומדוד".

בנתחו את הודעת הריבית המצורפת מוסיף מנחם, כי לא רק שבנק ישראל הסיר את נושא עליית מחירי הדיור מעל סדר היום, אלא טענתו כי התחזקות השקל תרסן את האינפלציה ברבעון הראשון מגיעה לאחר שבחודש שעבר הוא הדגיש שהעלאת הריבית דאז תביא להתחזקות מסוימת בשקל.

"לכן", מסביר מנחם, "ניתן לומר שעצם ההעלאה הקודמת תגרום לכך שהעלאות הריבית הבאות יידחו. כמו כן, בנק ישראל טוען שחלה עלייה ברמת האי-ודאות לגבי מידת ההתאמה של תהליך ההתאוששות בעולם, החרפה מסוימת בניסוח שהיה בהודעה הקודמת, אז נכתב שעדיין קיימת אי ודאות כזו".

מנחם סבור שהריביות בעולם ימשיכו להיוותר על כנן ולא צפויות העלאות בתקופה הקרובה, מה שיעצור את העלאות הריבית כאן בארץ. לדברי מנחם, "כל אלה הם איתותים לכך שלעת הזו תיפסקנה העלאות הריבית. השקל עשוי להגיב בפיחות כנגד הדולר, אם כי גורמים רבים נוספים משפיעים על התנהגותו".