חשיפה: מאחורי הקלעים של ימיו האחרונים של מזוז בלשכתו

7 פגישות עבודה קיימו ביניהם בחודש האחרון היועץ המשפטי לממשלה היוצא מני מזוז, וזה הנכנס יהודה וינשטיין. מחר (ה'), לפני טקס חילופי היועץ שייערך בשעות הצהריים במשרד המשפטים, תתקיים הפגישה השמינית והאחרונה.

זו היתה סדרה ארוכה של מפגשי חפיפה, שנעשו באופן היסודי והמעמיק ביותר שמזוז מכיר. בפגישות הללו התרשם מזוז כי בכל הנושאים שלובנו במהלכן - השניים רואים עין בעין ומסכימים על הדברים העיקריים, בניגוד לרושם שהיו מי שניסו ליצור, כאילו השניים מחזיקים בעמדות קוטביות בתחומים העיקריים שעליהם חולש היועץ.

באותן פגישות העביר מזוז לוינשטיין לא רק דיווח על הנושאים העיקריים העומדים כעת על סדר יומו של היועץ, בשקיפות מלאה כמתחייב, אלא שהם גם החליפו דעות מקצועיות וערכיות באותם עניינים. מזוז התרשם מההבנה, הבקיאות והידע שהפגין וינשטיין במגוון תחומים, לרבות כאלה שבהם לא עסק בחייו המקצועיים, וכאמור גם תפיסות דומות לשלו בתחומים שנתפסים בעיני מזוז כעיקריים בעבודת היועץ. לדעתו, לא יהיה שינוי תפיסות דרמטי במעבר בינו לבין וינשטיין בראש פירמידת אכיפת החוק, ואולם אך מובן הוא שהיועץ וינשטיין יפעל בהתאם לתפיסת-העולם המקצועית שלו, ולא בהתאם לזו של קודמו.

מחוץ ללשכתו של מזוז בקומה הראשונה של בניין משרד המשפטים במזרח ירושלים, משתרך בימים אלה על-פי העדויות תור ארוך של אנשי משרדו, שעות ארוכות בכל יום. כולם רוצים להספיק עוד משימה אחרונה, לקבל אישור או חתימה אחרונה ולסיים את הפרויקט - בין אם מדובר בהנחיה חדשה מטעם היועץ, בהחלטה בתיק פלילי כלשהו או בתזכיר חוק. אם יפספסו את חלון הזמן הקצר שהוקצב להם עם מזוז, ייאלץ הפרויקט להמתין עוד חודשים ארוכים, עד שוינשטיין יתמקם בלשכה, יקבל לידיו את הסמכויות, יקבע לעצמו סדרי עדיפויות ויתחיל ללמוד את הנושא מבראשית.

מירוץ אחר דקות עבודה

במשרד מתנהל, איפוא, מעין מירוץ אחר דקות העבודה המועטות שנותרו לבוס היוצא. מזוז עצמו ספון בחדרו, עם ערימות מסמכים ועם אנשי צוותו, ספק אם הוא מודע למתרחש מחוץ ללשכה. כששמע שהתנהלותו והתנהלות לשכתו בימים האחרונים לכהונתו מוגדרת "מירוץ מטורף" - דחה את ההגדרה. הסמכויות נמצאות בידיו עד סוף החודש, ועד אז העבודה תימשך כסדרה. 30 אלף דברי דואר - כלומר, מסמכים מכל הסוגים - נכנסים ללשכתו מדי שנה. אם היה עוצר או מאט את עבודתו לא ל-4 שבועות, אלא ל-4 ימים, אולי אפילו ל-4 שעות, היה וינשטיין מקבל ירושה בדמות ערימת ניירת בלתי מטופלת על שולחנו, שתכביד על כניסתו לתפקיד.

מבחינת מזוז, לא מדובר במחטף או בניסיון לקבוע עובדות ברגעים האחרונים של כהונתו. מעבר לעובדה שוינשטיין עצמו ביקש ממזוז במפורש לסיים את כל מה שניתן לסיים, הרי שכמעט אף אחת מההחלטות שהוא מקבל בימים אלה אינה בלתי הפיכה. אין כמעט בעולמו של היועץ המשפטי לממשלה החלטות שהן, בניסוח ירושלמי, ביצים הנשברות לחביתות. אפילו המכתב הנוזף שהוציא השבוע מזוז ללשכת ראש הממשלה, ובו הטיל סייגים ומגבלות על היוזמה למנות יועץ משפטי למזכירות הממשלה, איננו בבחינת נקודת אל-חזור בעיניו. ייכנס יועץ חדש, ואם הדברים ייראו לו אחרת, יוכל להפוך את החלטות קודמו. כל יועץ, סבור מזוז, שינה בתחומים מסוימים את המדיניות של קודמיו.

האורות דולקים איפוא בלשכת מזוז עד השעות הקטנות, גם בימים האחרונים הללו. מזוז, חובב מכוניות - אם כי ב-6 השנים האחרונות כמעט ושכח את תחביביו ותחומי העניין שלו שמחוץ לעבודתו - אומר לאנשיו ש"לא לוחצים על ברקס ועוצרים לנוח בצדי הדרך". הוא משווה עצמו ל"פולנייה טובה, וכמו כל פולנייה טובה שאומרת ננוח בקבר, אני אומר - ננוח ביום שני".

בלשכת היועץ הוכן בשבועות האחרונים מסמך המתיימר לסכם את כהונתו, בתחומים השונים של עבודת היועץ המשפטי לממשלה. מזוז התכוון לעצב את המסמך, שאף שהוא מנוסח בכותרות בלבד הוא מחזיק 11 עמודים, כך שידגיש את המגוון הגדול את הנושאים שבהם עוסק היועץ המשפטי. ציניקן יכול היה לראות בכך התרסה כלפי יורשו בתפקיד, המומחה בעיקר בתחום הפלילי. מזוז רואה במסמך התרסה כלפי האופן שבו התקשורת מסקרת את עבודת היועץ - מתמקדת בהיבטים צרים מאוד של פעילותו, בעיקר בתיקים פליליים של אנשי ציבור, בעוד שהנפח האמיתי של התפקיד מצוי בתחומים שונים בתכלית.

חלק מהנושאים המוזכרים במסמך דוברו אגב סיכום כהונתו של מזוז: המאבק בשחיתות הציבורית שהוא נשא כדגל, המאבק בפשיעה המאורגנת ומשפחות הפשע, תיקוני חקיקה בתחום האכיפה הפלילית - החל מתיקון חוק החסינות של חברי הכנסת, שבא לידי ביטוי השבוע בעניינו של ח"כ נאפע, החמרת הענישה בעבירת שוחד, רפורמה בעבירת הפרת אמונים, ועד הצעת החוק השנויה במחלוקת לקביעת עונשים סטנדרטיים לעבירות פליליות.

אירועים אסטרטגיים בעלי חשיבות

ואולם מזוז טיפל גם בשורה של נושאים בתחום המינהלי והאזרחי. ציפור נפשו היתה המדיניות החדשה שקבע בשורת תחומים במטרה לסייע לקבוצות מיעוטים וקבוצות חלשות: הנהגת הסדרים של אפליה מתקנת בקבלת אזרחים ערבים לשירות המדינה; פעולות תקיפות לאכיפת החוק הישראלי על מתנחלים בשטחים, למשל בתחום התקיפות נגד פלשתינאים בעת מסיק הזיתים; התייצבות בהליכי בתי הדין לעבודה בתיקים של סחר בנשים, עובדי כוח אדם ועובדים זרים; ושורה של רפורמות מדיניות ביחס המדינה לקהילה ההומו-לסבית.

פרק שלם במסמך מקדיש מזוז לפן הייעוצי של תפקידו. חלק מהנושאים הללו אינם זוכים לסיקור תקשורתי, בין אם מדובר בנושאים ביטחוניים שבהם מייעץ היועץ ישירות לראש הממשלה, לממשלה, לקבינט הביטחוני ולוועדות שרים, וכן עוסק בפיקוח ומתן ייעוץ משפטי, במובנו המחייב, לשב"כ, למוסד, למערכת הביטחון, לצה"ל ולמשטרה.

מזוז גם טיפל במהלך כהונתו, תוך שימוש במגוון סמכויותיו, מהפליליות ועד המינהליות והאזרחיות, באירועים אסטרטגיים בעלי חשיבות לאומית כגון תוכנית ההתנתקות מעזה ב-2005, מלחמת לבנון השנייה, מבצע "עופרת יצוקה", בחילופי ראש הממשלה אריאל שרון עקב מחלתו שהובילה למצב התקדימי של נבצרות זמנית שהפכה לקבועה בתחילת 2006, במו"מ לשחרור שבויים וחטופים, וביחס המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל לאירועים בשדה המשפט הבינלאומי, כגון ההליך בבית הדין הבינלאומי בהאג בעניין גדר ההפרדה ודו"ח גולדסטון.

את מדיניותה המשפטית ועמדותיה ביחס למהלכי חקיקה שונים, שהם לכאורה בתחומה של הרשות המחוקקת, ובפועל נוצרים בחלקם הגדול במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, קובע היועץ בשיתוף השר. אלא שבתקופתו של מזוז כיהנו במשרד המשפטים טומי לפיד, ציפי לבני, מאיר שטרית, חיים, רמון, דניאל פרידמן ויעקב נאמן כשרים, מדיניות באה ומדיניות הלכה. למזוז היתה איפוא השפעה מכרעת על מדיניותה של הממשלה באין ספור תחומים, ובהם חוק ההסדרים, ענייני גיור, התאזרחות וקבלת מעמד בישראל, עובדים זרים, שימוש בזרע לאחר המוות, פונדקאות, חוק האינתיפאדה, סמכות החנינה של נשיא המדינה, גיוס תלמידי ישיבות, נתוני תקשורת, הפגנות מול בתיהם של עובדי ציבור, סמכויותיה של ממשלת מעבר, והרשימה עוד נמשכת.

משגר מסר לוינשטיין

תפיסת התפקיד שהנהיג מזוז יושמה לא רק במדיניות משרד המשפטים כלפי חוץ, אלא גם בבית פנימה: כבר בתחילת הכהונה דאג מזוז להבהיר כי המבנה הדו-ראשי ששרר במשרד המשפטים קודם לכן, כשפרקליטת המדינה עדנה ארבל והיועץ המשפטי אליקים רובינשטיין מתפקדים כשתי ישויות נפרדות, המתנגשות ביניהן פומבית, ייפסק. הוא הביא למינוי ערן שנדר כפרקליט המדינה, ובכך יצר לטענתו "היררכיה פנים-מערכתית ברורה, מבנה ארגוני ברור ויעיל שיאפשר הרמוניה מלאה בעבודת היועץ והפרקליט".

כל מדיניות שעליה החליט מזוז תצטרך לדעתו לעמוד במבחן הזמן, להתמודד בשוק הרעיונות העתידי. ככל שהיועץ המשפטי הבא ייווכח שמדובר במדיניות טובה, הוא יאמץ אותה וימשיך בה. מזוז רואה כאחד מהישגיו הגדולים את הצלחתו בהטמעת תפיסה חדשה בדרג הבכיר של שירות המדינה, כי אין תפקידים לנצח - יש קדנציות קצובות. לדעתו, יש הכרח לרענן את השורות מדי פעם, גם כדי לאפשר לבעלי תפקידים להתקדם בסולם וגם כדי לאפשר בחינה מחודשת של מדיניות, כל מדיניות, מדי תקופה ולבחון אותה בעיניים רעננות, ולא להיכנס לאיבון. את הכלל הזה הוא מחיל גם על עצמו. הוא מאמין באמת ובתמים ברעיון של תקופה קצובה, ולמרות שסדר יומו של מזוז ב-1 בפברואר נותר בגדר ערפל, לא נודע, סירב מזוז בעקשנות להאריך את תקופת כהונתו מעבר ל-6 השנים שנקצבו לו.

אם יש מסר אחד שמזוז היה רוצה להשאיר אחריו, ליהודה וינשטיין ולכל היועצים המשפטיים לעתיד לבוא, זה בוודאי היה המסר הבא: היועץ המשפטי איננו שופט, היושב על כס המשפט וממתין שהתיקים יגיעו לפניו. ליועץ צריכה להיות תפיסת תפקיד אקטיבית, והוא צריך לפעול באופן יזום ושיטתי כדי להגשים את האג'נדה המקצועית שלו, ולא להיגרר אחר שטף האירועים. "תפקיד היועץ איננו רק לקבל החלטות, אלא גם להוביל, להנהיג ולנהל את המערכת המשפטית על כל מרכיביה, היועץ חייב ליזום ולהוביל מהלכים, אחרת ייסחף עם הזרם במקום לעצב את המציאות". דברי מזוז. הכדור עובר ליהודה וינשטיין.

התיקים הפוליטיים ממתינים

3 תיקים פליליים שבמרכזם ניצבים פוליטיקאים נותרו על שולחנו של מזוז ללא הכרעה, והם ממתינים כירושה להחלטתו של יהודה וינשטיין. התיק הבוער ביותר הוא תיק החקירה נגד שר החוץ אביגדור ליברמן. מזוז טוען שסיים את הטיפול בכל נושא שבו ניתן היה לסיים. מה שלא הסתיים, מן הסתם טרם הבשיל מבחינת תהליכי הבחינה וחוות-הדעת בשלבים שלפני לשכת היועץ, בפרקליטות.

אפשר, שאם התיק היה מגיע לשלב הסופי - להכרעתו של מזוז עצמו - היתה מתעוררת דילמה, אם ראוי מבחינה ציבורית, אתית ופוליטית שמזוז יקבל החלטה בעניין זה רגע לפני פרישתו. אלא שלטענתו, הדילמה כלל לא התעוררה, מאחר שתהליך הטיפול בו לא הגיע למשבצת הסופית. תיקים נוספים שנותרו פתוחים הם פרשת המינויים הפוליטיים במשרד התמ"ת של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ותיק נוסף, המלווה את מזוז מיומו הראשון - תיק סיריל קרן של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ובנו גלעד.

לדעת מזוז, ביחס להיקף העצום של חומרים ותיקים שבהם התבקשה הכרעתו, נשארים מעט מאוד תיקים על שולחנו, וגם הם מצויים בשלב מתקדם מאוד, לקראת החלטה. נגד וינשטיין, אגב, הועלו טענות כי בשל עברו כמי שייצג אנשי ציבור רבים ומצוי בניגוד עניינים, לא ראוי שהוא יתמנה ליועץ ויחליט על גורלם בתחום הפלילי.

אתמול (ג') הסיר בג"ץ את הטענות הללו מדרכו של היועץ הנכנס, כשדחה על הסף את עתירת "המטה למען ארץ ישראל", שלפיה מאחר שוינשטיין העניק בעבר שירותים משפטיים לבנימין נתניהו, לא היתה הממשלה בראשותו רשאית למנותו ליועץ. "וינשטיין יצג את ראש הממשלה נתניהו עד שנת 2004", כתב השופט אשר גרוניס, "מאז חלפו יותר מ-5 שנים. לאור חלוף הזמן לא היתה מניעה שמר נתניהו ייטול חלק בתהליך המינוי". (בג"ץ 29/10).