"אימא, אני צריך שתרשמי אותי ל
פייסבוק".
"למה אתה צריך פייסבוק"?
"כי ככה".
"אתה יודע מה זה פייסבוק"?
"כן".
"...?"
"זה אתר של משחקים. יש שם משחק של חווה כזה. למלאן ילדים מהכיתה שלי כבר יש".
"הבנתי".
"אז אני יכול"?
"נראה".
שיחה שהתקיימה באחרונה בין גיא בן ה-8 לאמו, הח"מ.
בחודש שעבר התפרסמה בתקשורת הודעה מיוח"צנת היטב של פייסבוק, בה נמסר כי הנהלת האתר הקימה ועדה, שתעבוד בשיתוף-פעולה עם נציגי 5 ארגונים עולמיים וכן עם נציגי רשויות החוק, על מנת לבנות באתר "כפתור מצוקה" מיוחד. הרעיון הוא שכבר בעתיד הקרוב בכל מקום שבו נגלוש בפייסבוק יהיה לחצן גרפי בולט, באמצעותו ניתן יהיה לדווח מיידית על חומר בוטה או בלתי ראוי מכל סיבה שהיא.
הלחצן אמור להיות זמין לגולש בכל עמוד שבו יבקר, והקלקה אחת קטנה עליו אמורה להקפיץ את מנכ"ל פייסבוק ואת ראש ה-FBI לחסימת החומר הפסול.
פונקציות כאלה, אגב, קיימות כבר ברשתות חברתיות כגון Bebo וכן באתרי ילדים רבים. אז מה כל-כך מרגש בכך שפייסבוק תשלב גם היא לחצן מצוקה שכזה?
העניין הוא שעל-פי כל הדיווחים הרשמיים, גיל המשתמשים בפייסבוק רק הולך ועולה. כבר לפני כמה חודשים דווח כי המגזר הנרשם ביותר לפייסבוק הוא נשים מעל גיל 55. כולם מדברים על כך שהורים וסבים הבינו כי הדרך הטובה ביותר לתקשר עם הדור הצעיר היא דרך פייסבוק. אז מה פתאום לחצן מצוקה?
כי בזמן שכולנו מתפעלים (בצדק) מכך שסבים וסבתות מעדכנים סטטוסים ועושים Tagging לתמונות של הנכדים, קורה בפייסבוק דבר מעניין נוסף: גם הנכדים הממש-ממש צעירים, בגילאי 7-10, גילו את העולם החדש והם נכנסים אליו במרץ.
גם העובדה שבתחילת דצמבר העבירה פייסבוק את כל גולשיה דרך מערכת חדשה לשמירה על הפרטיות אינה מקרית. הרשת החברתית הגדולה בעולם מבינה כי אחרי ה"צעירים המהירים" (בני 20-30) ואחרי בני-הנוער, מגיעות שתי קבוצות הגיל הבאות בתור באימוץ טרנדים: בני ה-50 פלוס ובני ה-10 מינוס.
לגבי בני ה-50 פלוס אין בעיית מעקב. הם נרשמים, ממלאים פרטים אישיים הכוללים תאריך לידה - ויוצאים לדרך. אבל אצל הילדים הצעירים המצב שונה. גולש המצהיר על גיל הנמוך מ-13 מקבל מהמערכת הודעה לפיה הוא אינו יכול להצטרף עדיין לרשת. אז מה עושים ילדים צעירים יותר? אחד משני דברים: או שהם מסתפקים בגלישה דרך החשבון של אחד ההורים, או שהם פשוט מרמים בגיל בעת ההרשמה.
לא מדובר באופנה חולפת
התוצאה היא שככל הנראה יש כיום בפייסבוק מיליוני ילדים מתחת לגיל 13 - ואין לאיש רישום רשמי על כך. הם מסתתרים בתוך הפילוחים הרשמיים, בכל קבוצות הגיל. אז איך בכל זאת אנחנו יודעים שהם שם?
כפי שהוזכר כאן קודם, התפשטות טרנד, כל טרנד, עוברת מספר שלבים קבועים פחות או יותר. בשלב הראשון הוא מתחיל אצל המאמצים המוקדמים, אלה שתמיד חפצים לנסות כל דבר חדש. רובם הם בני דור ה-Y הבוגרים יותר, אלה שנמצאים היום בגילאי 20-30.
אם הטרנד תופס והחבר'ה החדשניים מאמצים אותו - מתחיל גל נוסף וגדול יותר של מתנסים, בדרך-כלל בני-נוער וצעירים בני 30+. בהמשך מתווספות קבוצות גיל מבוגרות יותר - וצעירות יותר.
במקרים רבים, אגב, בשלב שבו אופנה מסוימת מגיעה ל"המונים", נוטשים אותה המאמצים המוקדמים ויוצאים בחיפוש אחרי הדבר הבא. במקרה של פייסבוק, מכיוון שברור לחלוטין כי אין מדובר באופנה חולפת אלא בכלי יעיל מאין כמוהו לניהול כל סוגי הקשרים - הרי שהצטרפותן של המאסות אינה מבריחה את החלוצים.
בכל מקרה, פייסבוק נמצאת עכשיו בשלב החדירה ההמונית לחיי כלל האוכלוסייה - שזה אומר גם לחייהם של הילדים הצעירים. גם חיפוש בפייסבוק של נושאים הקרובים מאוד ללבם של ילדים צעירים מוכיח באופן ברור כי הם שם. סדרת האנימציה היפנית "בקוגן", למשל, מעלה לא פחות מ-450 קבוצות, 95 עמודים, 475 פרופילים - וכל זה רק באנגלית. בכל אחד מאלה נמצאים בין מאות לאלפי חברים.
בשני העמודים העיקריים באנגלית של סדרת הטלוויזיה "אוטובוס הקסמים" (משודרת אצלנו תקופתית בערוץ לוגי) יש יותר מ-75 אלף FANS. לסדרת האנימציה "פינס ופרב" יש קרוב ל-1,000 עמודים וקבוצות עם כמעט מיליון חברים ו-FANS במצטבר.
פעילות הפרזנטורים הווירטואליים של שטראוס גרפה עד כה כ-60 אלף FANS. אולי לא כולם מתחת לגיל 12, אבל ניתן להמר כי חלק ניכר מהם עדיין לא עלו לתורה. מי שלא מאמין מוזמן להציץ בניסוחים ובסגנון התגובות הרבות המתקבלות על כל פוסט המועלה שם.
הפעילות העיקרית של הצעירים - משחקים
בפורומים ובבלוגים רבים של הורים וחינוך ניתן למצוא דיונים שלמים והתלבטויות לגבי סוגיית רישום הילדים לפייסבוק. האם לאשר לילד פרופיל משלו? האם לתת לו להשתמש בזה של ההורה? האם להרחיק אותו משם בכלל עד גיל 13? הדעות כמובן מגוונות, אבל הנושא ללא ספק נמצא על סדר היום.
משיחות שערכנו עם ילדים בגילאי 7-10 וכן עם הוריהם, עולה כי הפעילות העיקרית המעניינת ילדים צעירים בפייסבוק היא משחקים. חלקם סבורים בכלל כי מדובר באתר משחקים נחמד, וכל מה שמעניין אותם בו הוא קטיף תירסים.
בסביבות גיל 12 (בנות מעט קודם לכן) מתחילים ה-Tweens לגלות את העולם החברתי ועוברים להשתמש בפייסבוק ככלי לתקשורת עם החברים. אגב, כמעט תמיד מדובר באותם חברים שאיתם הם נמצאים גם בסביבתם הפיזית.
כל ההורים שעימם שוחחנו, אשר ילדיהם פעילים בפייסבוק, מצהירים כי הם מפקחים מקרוב מאוד אחרי פעילות ילדיהם בפייסבוק בכלל ובאינטרנט בפרט. אחת האמהות, שהסכימה לפתוח לבנה בן ה-9 פרופיל, נתנה את כתובת המייל שלה בהרשמה ומקבלת עדכון על כל פעולה הנעשית בפרופיל של בנה.
אימא אחרת התנתה את הרשמת בתה בת ה-8 בכך שתוכל בכל זמן נתון להיכנס לפרופיל הפייסבוק של הילדה ולראות מה קורה שם. "אני מעדיפה את זה ככה", היא אומרת. "לפחות פה אני יודעת בדיוק מה קורה. כשהיא מסתובבת בכל מיני אתרים אחרים, יש לי הרבה פחות פיקוח. בהשוואה, זה ההבדל בין מצב שבו היא יושבת עם החברים שלה אצלנו בבית לעומת לצאת איתם להסתובב בחוץ".
לדברי ישראל אוליניק, מנכ"ל קבוצת שילוב MillwardBrown, כחמישית מההורים שלילדיהם יש עמוד פייסבוק אינם מפקחים כלל על פעילותם באתר. יחד עם זאת, קיימת חרדה גדולה יותר בקרב הורים לילדים קטנים. בגילאי 4-9 ההורים מפקחים יותר.
מחקרים בעולם מראים כי כ-35% מהילדים הצעירים גולשים באינטרנט ללא פיקוח הורים. לחלק לא מבוטל מהילדים - בישראל במיוחד - יש מחשב משלהם בחדר, מה שמקשה עוד יותר על הפיקוח.
הדיון המוסרי סביב הימצאותם של ילדים בפייסבוק יכול להימשך, אבל ככל הנראה התפתחותו תדמה לחדירת הטלפונים הניידים למגזרים צעירים: זה יקרה, זה כבר קורה, זה רק עניין של זמן.
וזה גם הזמן לעשות חשיבה מחודשת באגפי השיווק השונים ברחבי הארץ ובעולם. עוד לא כולם גמרו לעכל שפייסבוק היא הפלטפורמה הנכונה לתקשר בה עם צעירים - ועכשיו כבר צריך לבדוק איך פוגשים שם גם את הילדים.
* הכותבת היא בעליה של חברת ZooZoo יעוץ שיווקי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
