בכר: "חייבים להתרגל לשיעורי תשואה ולקיחת סיכונים נמוכים"

יוסי בכר, יו''ר בנק דיסקונט אמר הערב (ב') בכנס הרצליה"כולנו צריכים להבין - חזרנו לאותו מקום אך בסביבה אחרת. אנו חייבים להתרגל לשיעורי תשואה אחרים ולקיחת סיכונים נמוכים, ברוח דברי הנגיד לפיהם בנק זה לא קרן גידור".

"אנו עברנו את משבר הזה יותר טוב מאחרים. נכנסנו למשבר עם משק חזק אחרי תקופה של צמיחה גבוהה ואיזון פיסקאלי. אנו, כישראלים, מסוגלים לעבור במהירות גבוהה ממצב אחד למצב אחר. זה גם במובן האישי וגם במובן המשקי. אני חייב לברך את חבריי באוצר שלא התפתו לאמץ כל מיני תוכניות ל'הצלת המשק' לכאורה, שיועדו לשרת סקטורים מיוחדים ונקטו במדיניות נכונה".

בכר הוסיף "אנו חוזרים ב-2010 חזרה לשיעורי צמיחה נורמליים, לא של 5% אך סבירים. אני מציע לממשלה לחזור במהרה לרמות גרעון נמוכות יותר, וניתן לחזור למתווה של גירעון נמוך במהרה".

לדבריו "המדיניות המוניטרית הוכיחה את עצמה, והדבר שיש לבנק ישראל זאת העצמאות המלאה החופשית לגמרי מאילוצים פוליטיים. אם הינו צריכים דוגמא טובה למה חשוב בנק מרכזי עצמאי, אז קיבלנו אותה במשבר הזה. אני מניח גם שהמדיניות החל מעתה תהיה מצמצמת יותר תוך העלאת ריביות. עידוד צמיחת המשק חיייב להיעשות תוך שת''פ והצמיחה חייבת להתבסס על כמה נושאים שבעבר הזנחנו אותם ובתקופת המשבר שכחנו אותם".

בכר פירט ואמר "אני מדבר על שילוב המגזרים, לרבות המגזר הערבי והחרדי. זה יצור מנועים צמיחה אדירים. קירוב הפריפריה, באמצעות תחבורה או מעבר מפעלים, גם הוא יעזור מאוד ליצירת צמיחה במשק".

לדבריו "הדבר החשוב ביותר הוא ההתמקדות בנושא החברתי. עיקר המאמצים של הממשלה חייב להביא לצמצום הפערים באמצעות החינוך. אני יודע שישנם תוכניות כאלו שאפילו מקובולות על אגף התקציבים, כך יהיה ניתן ליצור צמיחה מאוזנת".

בכר התייחס גם למשבר בשער החליפין: "אם כל ההתסכלות על מה שקורה על העולם המפותח, בעיקר אירופה וארה''ב, היצואן הישראלי יהיה חייב להתאים את עצמו ולהסית את פעילותו לכוון המזרח, לשווקים חדשים".

"שוק ההון שלנו היה קצת פחות מפותח לעומת המערב ורמת הסיכון הנמוכה אשר נבעה מאי-קיום הנגזרים המורכבים, הם שאיפשרו לבנקים להיות פחות חשופים".

בכר גם התייחס לרפורמה הקרויה על שמו ואמר "בצורה 'אוביקטיבית', הרפורמות שנעשו בשוק ההון איפשרו למזער את הפגיעה, שכן כל הבעיה הייתה רחוקה מאוד מהמגזר הבנקאי. כשאנו מסתכלים קדימה על השלכות המשבר, הפרמטרים העיקרים של שוק ההון לא השתנו. אנו עדיין נראה הרבה מאוד שקלים שנכנסים לשוק. מה שכן ישתנה זו מערכת היחסים בין המפקח לבין המפוקח".

לדבריו "אין ספק, שאחת ההשלכות של המשבר שהוא נוצרה לגיטימציה ציבורית למעורבות גדולה יותר של הגופים המפקחים בעשייה ובניהול של הגורמים המפוקחים. המציאות קובעת כי הממשלות ירצו להיות מעורבות יותר. זו מציאות חדשה וצריך לראות איך זה מסתדר. אנו צריכים מאוד להיזהר גם כאן לא להגזים ולא לרדת לרמות שמסכנות את התפתחות העסקית. כולנו צריכים להבין חזרנו לאותו מקום אך בסביבה אחרת. אנו חייבים להתרגל לשיעורי תשואה אחרים ולקיחת סיכונים נמוכים, ברוח דברי הנגיד לפיהם בנק זה לא קרן גידור".

"החזרה היא לאותם נושאים אך באווירה מפוקחת יותר. אני מסכים שלא ברור אם המשבר מאחורינו או לפניינו. אני מעריך בכל אופן שבסך הכול אנו חוזרים למסגרת לחזור לטפל בבעיות שהיו גם קודם ובצורה מסוימת המשבר הסיט את תשוומת ליבינו כי כולנו הינו מודאגים איך לצאת מהמשבר. אנו נדרשים לאותם בעיות של העבר עם שינוי מסויים בכללי המשחק".

יעקב פרנקל, יו''ר גי. פי. מורגן ונגיד בנק ישראל לשעבר נשא גם הוא נשא דברים במושב שעסק במשבר הכלכלי בכנס הרצליה ואמר: "גם כאשר התיאבון של נטילת סיכון יורד מתחת לרמה מינימאלית, כמו שקרה במשבר האחרון, יש בעיה בשוק הכספים. התיאבון לסיכון מראה על עלייה חזרה".

לדבריו "יש היום חשש כי הדברים על פני שטח נראים טוב מדי. בכלכלה הריאלית יש תופעה מעניינת שיעור הצמיחה היה שלילי. מאז חל זינוק, אך קשה לקרוא לזה התאוששות. כל הגושים של העולם המתועש קרסו בשנה שעברה ועכשיו מתעוררים. הסיבה לכך נמצאת באסיה - שם הקטר. סין צומחת ב-10% והודו ב-8-9%, המשקל שלהם עדיין קטן אך אנו רואים התאוששות. הדבר החשוב ביותר שקרה בעשור האחרון הוא שינוי מרכז הכובד - לסין והודו שיחדיו הוו 5% והיום הם מהוות 16%. זה שינוי דרמטי".