הו, פריצות מתוקה!

אחיי בבני עקיבא שימו לב: חברה שמפרידה בין בנים לבנות היא חברה חולה. נקודה

א. אני בוגר בני עקיבא

שבט ידידיה, סניף מלאבס. אף שאני לא בדיוק נער הפוסטר של התנועה, וכבר מזמן לא הייתי בסניף, בכל זאת כואב לי הלב כשאני רואה מה קורה לתנועת הנוער האהובה שלי: לפני שבוע איימה התנועה להחרים את טקס הזיכרון בצעדת הל"ה אם יופיעו בה זמרות, ובהופעה עצמה יצאו החניכים בהפגנתיות, שלא ייאלצו חלילה לשמוע קול אישה. זה כואב כי זה קורה בערך באותו הזמן שהחרדים בירושלים יוצאים לעוד מלחמת קודש: אוטובוסים נפרדים לגברים ולנשים. הגברים מקדימה, כמובן. מה ההבדל בין שני המקרים? שנתיים. גג שלוש.

נפרד או מעורב הוא ויכוח פנימי גועש ותמידי שמלווה את התנועה מיומה הראשון. אבל האתוס והאידיאל הגדול של בני עקיבא, חברה צנועה-מעורבת, מפנה והולך את מקומו. בשנים האחרונות אין ספק שהמגמה נוטה חזק לכיוון הפרדה בין המינים. בעיניי זה עצוב, והייתי רוצה לנצל את הבמה שניתנה לי כדי לפנות לחניכות ולחניכי בני עקיבא ולומר להם מה דעתי על כל העניין הזה.

בתקופתי, בני עקיבא הייתה עדיין תנועה מעורבת. אסור היה לגעת, כמובן, וחובה הייתה להתלבש בצניעות, אבל הפעילויות והטיולים היו משותפים, והיה די כיף בסך-הכול. אהבתי להיות בבני עקיבא. אמנם יצאתי ממנה בדפיציט חמור בכל הנוגע ליחסים שבינו לבינה, אבל לפחות יצא לי להכיר קצת את ארץ ישראל.

כשמדברים על הפרדת בנים ובנות אני תמיד נזכר בערב קיץ אחד רחוק ולח. נסענו כמה בנות ובנים מבני עקיבא להחליק על רולר בליידס בתל אביב. היינו רוכבים, בן ובת, ומחזיקים כל אחד מצדה השני של מטפחת בד קטנה. לפעמים, בתכנון מוקפד שהסתווה תחת להט הרגע, יכול היית לשמוט את המטפחת, ובניסיון לתפוס אותה מחדש לאחוז, בטעות כמובן, ביד הנערה. לפעמים היא לא הייתה אומרת כלום. לפעמים היית יכול לעשות סיבוב שלם יד ביד עם בחורה עד שמישהו היה עושה פרצוף.

הו, פריצות מתוקה!

ב. ברשותכן, בנות

ברשותכן, בנות, אפנה את עיקר דבריי אל הבנים. זאת משום שקשה לי מאוד להבין איך נשים דתיות יכולות לשתף פעולה עם מנגנון כה מפלה ודכאני כמו הדת היהודית, ודאי עם הזרם האורתודוקסי שלה, שהוא אמנם מיעוט, אבל אלים ושתלטן. אני מתקשה להבין איך הן מצליחות לא לראות את הפיל שעומד באמצע החדר: זה שרואה בהן נחותות, מכריז עליהן שהן טמאות, ואם להגיע לנושא שלנו: רואה בהן לא הרבה יותר מפיתוי מסוכן ומכריח אותן להתכסות ולהתחבא ולשתוק על מנת שלא לעורר את יצרם הרע של הגברים. נפלא מבינתי למה תרצה אישה לשתף פעולה עם דבר כזה.

נכון שהדת נותנת פה ושם כבוד לאישה ונכון שיש כוח בצניעות, ונכון שיש המון נשים דתיות חזקות וחכמות והכול; אני מכיר אישית כמה מהן, אבל זה לא משנה את לב העניין, נכון? ולב העניין הוא שבדת שלנו האישה פחותה מהגבר, והממסד הדתי חוגג על זה בגדול, סובבו את זה איך שתסובבו.

בגלל זה אין כל-כך טעם לתקוף את סוגיית ההפרדה בבני עקיבא מהצד של שחרור האישה וכבודה, כי תנועה שמפרידה בין בנות לבנים ממילא לא מכירה בכבוד האישה.

ג. בנים יקרים

אפנה אל הבנים, אם כך. חברים יקרים, עליכם להתנגד בתוקף לכל ניסיון של הפרדה בין בנים לבנות. ולא, לא רק כי זה כיף להיות עם הבנות.

נסו לראות, חברים יקרים, את כל נושא הצניעות והיצר הרע מכיוון אחר. למה המנהיגים הרוחניים שלכם, הרבנים, המדריכים והר"מים מפרידים ביניכם לבין הבנות? למה הם מציבים כל-כך הרבה גדרות וסייגים? למה הם מרחיקים מכם את האישה, ומה אתם יכולים ללמוד מזה על מה שהם באמת חושבים עליכם.

כי מאיפה שאני יושב, הפעולות שהמנהיגים שלכם נוקטים מעידות כאלף עדים שמה שהם באמת חושבים עליכם זה שאתם חבורה של קופים מיוחמים, חסרי בינה, מטורפים למין, מזילי ריר, חסרים כל יכולת איפוק ולו המינימלית ביותר. אתם אפילו לא יכולים לראות נערה מהשבט שלכם או לשמוע את קולה מבלי לשלוף את המה-שמו ולעשות את האיך-קוראים-לזה.

לפי המנהיגות הרוחנית שלכם אתם כל-כך חרמנים ושטופי זימה, שהכי טוב היה פשוט לקשור לכם את הידיים ולכסות לכם את העיניים, אבל מאחר שזה בלתי אפשרי הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להרחיק מכם לחלוטין את האישה. הרבנים שלכם, חניכים יקרים, חושבים שאתם חיות רעות. יחסית לרבנים, אפילו הפרסומאים מחזיקים בדעה טובה הרבה יותר על האדם. נכון ששניהם רואים בנו מטומטמים, אבל הפרסומאים לפחות מניחים שיש לנו מינימום של שיקול דעת. הרבנים רואים רק את יצר הרע.

ד. הדתיים חרמנים כמו כולם

יצוין שאני מכיר מלא גברים דתיים, אבל מלא, והם לא יותר או פחות חרמנים מכלל האוכלוסייה. למרות זאת, אף פעם לא פגשתי אף בחור או גבר דתי שאיבד את שיקול דעתו למראה מרפק של אישה. הרוב המוחלט של הדתיים והחרדים שאני פוגש ומכיר לא מפשיל באופן אוטומטי את מכנסיו כשנשמע קול אישה. כולם חושבים על מין כל הזמן, זה ברור וטבעי וטוב ויפה, אבל רובם המכריע שומר לא רע בכלל על עצמו. רובם פוגשים נשים על בסיס קבוע, ומצליחים שלא יראו את הריר נוזל להם דרך העיניים. הם מחזיקים מעמד.

אבל לרבנים שלהם זה לא מספיק. הם כנראה רואים בציבור שלהם עדר של תאוותנים. נראה שהם באמת חושבים שכולכם חושבים רק על סקס כל היום. יכול להיות שזה אומר משהו עליהם. בכל מקרה, אני מתקשה להבין איך ציבור גדול של אנשים אינטליגנטים מוכן לקבל יחס כזה מהמנהיגים שלו.

אז כשגבר או בחור דתי מסכים לשתף פעולה עם מנגנון ההפרדה הזה הוא לא רק תורם את שלו לדיכוי האישה הדתית, הוא גם מקבל עליו את הדרך שבה רואים אותו מנהיגיו. בגלל זה אסור לכם להסכים להפרדה. לא כי אין לכם יצר הרע - כמה אני שונא את הביטוי הזה - אלא כי יש לכם עוד דברים, ולא מגיע לכם כזה יחס. אתם פשוט יכולים להגיד למדריכים או לרבנים שלכם את זה. אתם יכולים לסמוך על עצמכם. אתם יכולים להיות דתיים גם כשיש בנות בסביבה.

ה. אין פה עניין של צניעות

צניעות היא דבר לא רע בכלל כשלעצמו, וחביבות עליי מאוד כל המתנחלות והדתיות עם החצאיות הארוכות והשרוולים מתחת למרפק, בטח שאני מעדיף את זה על חוטיני וחצי תחת שמציצים מג'ינס עם גזרה נמוכה (אפילו שיהיה קשה לכם להוציא ממני מילה רעה על מחשופים). להפך, צניעות היא ערך נאה וראוי.

אבל לפוריטניות המסוכנת שאליה מוליכים אתכם הרבנים שלכם אין דבר וחצי דבר עם צניעות. אדרבא, היא התגלמות מושלמת של היפוכה הגמור של הצניעות. זה אקט שכולו כוחנות, הפרדה, הקצנה. המרחק הגדול של הצעדים האלה מהרוח של בני עקיבא מפריע לי גם שנים אחרי הערב הפרוע ההוא ברולר בליידס.

צריך לומר את האמת: חברה שמפרידה בין בנים לבנות היא חברה חולה. היא חולה כי היא לא סומכת על הפרטים שבה, מזלזלת בהם, מדכאת אותם - בדיוק מה שתנועת נוער אמורה לא לעשות. בני התנועה ובנותיה, אני מפציר בכם, קומו והתנערו. עזבו את אבינר ומלמד, אתם יכולים למצוא לכם פוסקים מכובדים מספיק שגם יכבדו אתכם, ורשימת הרבנים המסנגרת - גם אם בדיעבד ובחריקת שיניים מסוימת - על חברה צנועה-מעורבת היא לא רשימה רעה בכלל. זו ההזדמנות שלכם לעצור את ההידרדרות.

בב"ח לתו"ע - ה' עמכם!

דרור פויר

הרהור

לפי המנהיגות הרוחנית שלכם אתם כל-כך חרמנים שהכי טוב פשוט לקשור לכם את הידיים ולכסות לכם את העיניים