פרשת פסגות: "רשות ני"ע תצטרך הרבה ראיות נסיבתיות חזקות"

"אם לא תהיה הודאה של החשודים, רשות ניירות ערך תזדקק להרבה ראיות נסיבתיות, וחזקות", כך אומר פרופ' שמוליק האוזר, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות ניירות ערך ומי שעמד בשנת 2004 בראש ועדת האוזר לצמצום מניפולציות בשוק ההון - בהתייחס לחקירה בפרשת פסגות. האוזר הוא כיום דיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית קרית אונו.

האוזר פיתח בזמנו עבור רשות ניירות ערך מערכת ממוחשבת שביכולתה לאתר פעולות חריגות בשוק ההון, שעשויות להוות אינדיקציה להרצת מניות או למידע פנים. לדבריו, "מדובר במערכת טכנית שמאפיינת פעילות רגילה. כשיש פעולות חריגות, המערכת נותנת אינדיקציה לזה. כך למשל, אם רואים ביקושים הולכים ועולים לאורך זמן, זו עשויה להיות אינדיקציה להרצה; רכישה מאסיבית פתאומית יכולה להיות אינדיקציה למידע פנים. כשרואים חריגה, הולכים ומעמיקים את הבדיקה ומנתחים את הממצאים".

לדברי האוזר, בישראל, לעומת ארה"ב, יש מגבלה שלא ניתן להגיע עד ללקוח הבודד שביצע את הפעולה, וניתן לחייב את חבר הבורסה לחשוף את המידע רק בצו בית משפט, מה שמסרבל ומקשה על החקירה.

קשה להוכיח את האלמנט הפלילי

"בכל מקרה", אומר האוזר, "גם אם יש ראיות לביצוע הרצה, עדיין מאוד קשה להוכיח את האלמנט הפלילי. הרצה היא בעצם ניתוק השווי הכלכלי מהמחיר. אתה גורם באופן פיקטיבי למצג שווא, יוצר עודפי ביקוש לאורך זמן ומעלה את השער. או להיפך. אם אנחנו מדברים על אג"ח קונצרניות, צריך לזכור שהיה משבר והמחירים היו בדיסקאונט עמוק וכל אינדיקציה לגבי מה שעומד להיות, יכול להשפיע על המחיר באופן קיצוני. בתמונת מצב כזו, קל יותר להשפיע על המחיר. מנגד, בנסיבות כאלה קשה יותר להוכיח שהיתה כוונה להשפיע על השער באופן פיקטיבי. תמיד אפשר לטעון שרכישה מאסיבית היתה בגלל שחשבו שהחברה טובה.

"רשות ני"ע תנסה להראות שבפעולות שלהם יש חוסר סבירות. למשל, כשאני קונה משהו לטווח ארוך אני ארצה לרכוש את הנייר במחיר זול. לעומת זאת, אם הם עשו את זה באופן עקבי בשניות האחרונות של המסחר, אז זה לא בהכרח המחיר הנמוך.

"לכאורה אין בזה רציונל כלכלי. מצד שני, טענת הנגד יכולה להיות שלכל אחד מותר לסחור מתי שהוא רוצה ואף אחד לא יכול להגיד לי מתי לקנות, מתי למכור".