עשור של קניין רוחני: יותר פטנטים, המתנה ארוכה יותר

עו"ד אלכס צ'רטוב: "במהלך העשור הגיעו בעלי הזכויות על הקניין הרוחני להכרה בכך שהיבטים רבים של מערכת הפטנטים האמריקנית מתפקדים באופן לקוי. אולם, בעשור שחלף היתה התקדמות מוגבלת בלבד במאמצים להתייחס לבעיות המערכתיות הללו ולפתור אותן"

"העשור שחלף התאפיין בהסתמכות מוגברת על מערכת הפטנטים האמריקנית, הן לשם הגנה על זכויות קניין רוחני והן לשם אכיפתן", מספר אלכס צ'רטוב, שותף בפירמת עורכי הדין הגלובלית מוריסון פורסטר, ומתמחה בקניין רוחני.

"במהלך העשור הגיעו בעלי הזכויות על הקניין הרוחני ואחרים המושפעים מהן להכרה בכך, שהיבטים רבים של מערכת הפטנטים האמריקנית מתפקדים באופן לקוי. אולם, בעשור שחלף הייתה התקדמות מוגבלת בלבד במאמצים להתייחס לבעיות המערכתיות הללו ולפתור אותן".

עלייה במספר הפטנטים הישראליים

"מספר הבקשות לרישום פטנטים בארצות הברית אשר הוגשו במהלך עשר השנים האחרונות עלה באופן משמעותי", ממשיך צ'רטוב. "מספר הבקשות החדשות לרישום פטנטים בארצות הברית אשר הוגשו מדי שנה, עלה מפחות מ- 300 אלף בשנת 2000 ללמעלה מ- 450 אלף בשנת 2008. כמחצית מן הבקשות הללו הוגשו על ידי מבקשים שאינם אמריקאים, דבר המשקף את האופי הכלל-עולמי הגדל והולך של מערכת הפטנטים האמריקנית. מספר הבקשות החדשות לרישום פטנטים בארצות הברית אשר הוגשו על ידי ישראלים היה מקביל למגמה זו, ועלה מ- 2,509 בשנת 2000 ל- 4,550 בשנת 2008.

"אולם, לאורך העשור, תהליך הגשת הבקשה לרישום פטנט הפך להיות ארוך יותר ויקר יותר. הזמן הממוצע שנדרש ממועד הגשתה של בקשה ועד למתן פטנט עלה מכ-25 חודשים בשנת 2000 לכ-35 חודשים בשנת 2009. במספר תחומי טכנולוגיה הזמן הדרוש על מנת לרשום פטנט הוא ארוך יותר באופן משמעותי. לדוגמה, מי שמבקש לרשום פטנט אמריקאי על שיטה עסקית עלול להמתין 46 חודשים בממוצע לפני שתינתן לו הזכות לפטנט".

ביקורת של בית המשפט העליון

"עקב הצורך בשיפור במערכת, ביצע הקונגרס מספר ניסיונות כדי להוציא לפועל שינויים נרחבים במערכת הפטנטים במהלך העשור שחלף. חקיקה מקיפה בדבר רפורמה בפטנטים הוצעה לראשונה בשנת 2005, אולם לא נחקקה. הצעות דומות הועלו בשנים 2007 ו- 2009, אך הקונגרס טרם הסכים על סדרה של שינויים. המאמץ לביצוע רפורמה סביר שיימשך ובמידה שיאושר, יביא לשינויים משמעותיים בשנים הבאות, אך טבעם המדויק של השינויים הללו והיקפם נותרים בלתי ברורים כרגע.


"גם בתי המשפט האמריקנים הכירו בצורך להתייחס לבעיות במערכת הפטנטים הקיימת, ובפרט בית המשפט העליון, שהגביר את התדירות שבה הוא דן בתיקי פטנטים. במהלך העשור שחלף ניסה בית המשפט העליון ליצור הרמוניה בין דיני הפטנטים לבין תחומי משפט אחרים, תוך ביטול חוקים מיוחדים שהיו ייחודיים למערכת הפטנטים אך עמדו בסתירה לחוק בתחומים אחרים. נראה היה שהחלטות רבות של בית המשפט העליון בנושאי פטנטים בעת האחרונה מעדיפות את הנתבע ולא את בעל הפטנט. הביקורת התדירה והפרואקטיבית של בית המשפט העליון על החלטות בנושאי פטנטים סביר שתימשך בעשור הבא".

"למרות פגמיה, נשארת מערכת הפטנטים האמריקנית כלי חשוב ביותר לחברות ישראליות המנסות להתחרות בהצלחה בשוק האמריקני. בשנים הקרובות סביר שיתרחשו שינויים רבים במערכת הפטנטים האמריקנית ולחברות ישראליות מומלץ ביותר לעקוב מקרוב אחר משרד הפטנטים, הקונגרס ובתי המשפט האמריקנים בנוגע לשינויים הללו ולהשפעתם על עסקים בארצות הברית", מסכם צ'רטוב.

עו"ד צ'רטוב שותף בפירמת עורכי הדין הבינלאומית מוריסון פורסטר ומבכירי מחלקת הפטנטים של הפירמה.

מוריסון פורסטר משלבת התמחות בתחומי הטכנולוגיה, מדעי החיים והשווקים הפיננסים, עם שירות משפטי מקיף בכל הקשור לעסקאות, ליטיגציה ומיסוי. לפירמה יותר מ 18 סניפים בעולם ולמעלה מ- 1,100 עורכי-דין.