ים למיטיבי לכת

עוז בחר לגולל את עלילת ספרו כספק אסופת שירים וקטעי פרוזה וספק רומן, כאשר בין הדמויות השונות מעורבת גם דמותו של "המספר" (אותו מגלם במחזה יגאל שדה) שהוא התגלמות עוז עצמו המשוחח עם גיבוריו, מייעץ להם, מתווכח איתם ומכוון את מעשיהם, משל היה נציג הבורא עלי אדמות. מהותו של כל סופר באשר הוא.

שניר בחר לשמר את האווירה הפיוטית מספרו של עוז, והשפה הנעה בין דיבור יומיומי לכמעט שירה, והתוצאה היא תיאטרון למיטיבי לכת. עדיין, יש עלילה והיא מתרחשת ברובה בבית משפחה ממוצא בולגרי החיה בבת-ים. התוצאה לא תמיד קלה לעיכול למרות שאין עוררין על היוזמה האמנותית הייחודית ועל יכולותיהם של כל השחקנים. בתיאטרון רפרטוארי ההולך ונסחף למיינסטרים וקומדיות מסחריות וקלילות, "אותו הים" הוא עוד חוליה בשרשרת הפקות בהבימה, הקוראות תיגר על הנוסחה השחוקה של תיאטרון כורסה למנויים ומציעות אלטרנטיבה קצת אחרת.