אשתו של פרופ' אמנון רובינשטיין תשיב למדינה 6 דונם בשדה-דב

פסק הדין שהתקבל בעליון על דרך הפשרה סיים סכסוך בן כ-13 שנה על השטח בין המדינה לחברת הירקון, שעברה לבעלות משפחת רובינשטיין בשנות ה-90 ■ השופט: "יש תחושה שאי-הסדר שהיה במינהל גרם למצב"

בית המשפט העליון הורה לחברת הירקון, שבבעלות עו"ד רוני רובינשטיין (אשתו של פרופ' אמנון רובינשטיין) וגיורא רובינשטיין, להשיב למדינה 6 דונם קרקע באזור שדה-דב שבצפון תל-אביב, ששוויים נאמד בעשרות מיליוני שקלים. זאת, במסגרת פסק דין שניתן על דרך הפשרה, וקיבל חלקית את ערעור המדינה.

פסק הדין סיים סכסוך משפטי שנמשך כ-13 שנים בין המדינה לבין חברת הירקון, שבעבר היתה בבעלות עיריית תל-אביב, הסוכנות היהודית, משרד השיכון ובנק טפחות, ובשנות ה-90 עברה לבעלות משפחת רובינשטיין. בשנות ה-60 העניק המינהל לחברה אופציה לרכוש כ-1,444 דונם צפונית לירקון ומערבית לכביש תל-אביב-חיפה.

האופציה מומשה בשלבים, והמחלוקת נגעה ל-12.4 דונם באמצע שטח המסלולים של שדה-דב, שלטענת המדינה נרשמו בטעות בשנת 1996 על-שם חברת הירקון, למרות שהיא כבר קיבלה שטח בגודל זה בחלקות אחרות, בשנת 1982.

המחוזי דחה את תביעת המדינה להשבת הקרקעות, לאחר שקבע כי לא הוכח כי העברת הבעלות במקרקעין נעשתה בטעות. השופט ד"ר עמירם בנימיני ציין כי נטל ההוכחה על המדינה כבד, שכן היא מבקשת לשנות רישום במקרקעין מוסדרים, וכי הראיות הצביעו על כך שסביר והגיוני יותר לקבוע כי הירקון קיבלה את המקרקעין כדין, בהסתמך על ההסכמים עם המדינה, ולא בשל טעות. הוא הודה כי הראיות התומכות במסקנה זו אמנם אינן חד-משמעיות, אך במשפט אזרחי אין צורך בדרגת הוכחה שהיא מעבר למאזן ההסתברויות (51%).

מחיר לאי-סדר

באמצעות עוה"ד רינה מיוחס ועמי עבר-הדני מפרקליטות מחוז תל-אביב עירערה הפרקליטות לעליון, ובמהלך הדיון הציע השופט אליקים רובינשטיין לפסוק על דרך הפשרה איזה חלק מהקרקע יקבל כל צד.

"יש תחושה שאי-הסדר שהיה במינהל יצר מצבים שהובילו לתוצאה כזו וכזו. אז יש מחיר לאי-סדר והמדינה תקבל רק חצי", קבע השופט.

הצדדים הסכימו לבסוף להגביל את השופטים לפסוק בין 4 דונם לבין שני שליש, וכאמור רובינשטיין, אילה פרוקצ'יה ועוזי פוגלמן פסקו על חלוקה שווה של 6.2 דונם לכל צד.

הצדדים עדיין מתדיינים במחוזי בנושא הזכות לדמי שימוש בקרקעות במשך השנים. הירקון יוצגה על-ידי עוה"ד יוסף גרנות ואיילת הרנוף. (ע"א 8914/07).