לפחות מישהו מאמין בדולר

אירופה מגמגמת - רוצה אך לא יכולה, סין חוששת ולוקחת הפסקה, ואמריקה מתגייסת

הכותב הוא מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות

ארה"ב תשוב להוליך את הכלכלה העולמית, והדולר יהיה שוב המטבע האטרקטיבי ביותר ב- 2010. זאת, לא רק בזכות התאוששות ארה"ב עצמה, אלא גם בשל מגבלות כלכליות, או מדיניות מרסנת יותר, במקומות אחרים בעולם,

אירועי סוף השבוע נבאו היטב את המתכונת שבה תתנהל השנה כלכלת העולם: סין תרסן, אירופה תגמגם (במקרה הטוב) וארה"ב תמלא אט אט את החלל שייווצר.

סין יכולה יותר, אך חוששת מההשלכות ולוקחת פסק זמן. אירופה רוצה, אולי, אך פשוט לא יכולה. ארה"ב יכולה, ונקראת לדגל.

ביום ו' הודיעה סין על הגדלה נוספת בשיעורי הפיקדונות שעל הבנקים במדינה להעמיד כנגד האשראי הניתן על ידם. לא רק שההודעה באה (שוב) בהפתעה, אלא שיום קודם לכן נמסר שהאינפלציה במדינה מסתכמת ב-1.5% בלבד. כלומר ההחלטה לרסן את הפעילות במדינה נראית אסטרטגית ואינה קשורה בחששות נקודתיים מהתפרצות אינפלציונית.

בגוש האירו עלה התמ"ג ב-0.1% בלבד ברביע הרביעי ולא הסתיר בכך ירידה בת 2.1% לעומת הרביע המקביל ב-2008. גרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש, לא צמחה כלל. יוון הציגה ירידה בת 0.8% והזכירה שצרותיה לא יסתיימו גם לאחר חבילת הסיוע שתקבל. הנתונים הללו, והנזק שנגרם לגוש עקב חודשים ארוכים בה נשא המטבע המקומי, שלא בטובתו, את נטל החולשה בדולר, ילוו אותו בעתיד הנראה לעין.

מנגד, לא ניתן להתעלם מהמכירות הקמעוניות בארה"ב, שבשלושת החודשים האחרונים עלו 2% בהשוואה לשלושת החודשים לפניהם, ובחודש ינואר היו גבוהות כמעט ב-5% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. בגוש האירו, לשם השוואה, ירדו המכירות הללו ב-1.6% בשנה החולפת.

הצרכן האמריקאי מהווה ברומטר לפעילות הכלכלית הגלובאלית, בהיותו יעד מסורתי לחלק גדול מהייצוא העולמי. התעוררות בהוצאות משקי הבית בארה"ב, כפי שמסתמנת ממדד המכירות הקמעוניות, תתמוך בהגדלת הפעילות הכלכלית לא רק בארה"ב עצמה, אלא גם בשאר העולם.

אם כך יהיה, יהווה דבר משקולת נגד חיונית להידוק בסין, שיגביל את הפעילות לא רק אצלה, אלא גם במדינות רבות סביבה, שבונות עליה: סין קולטת חלק נכבד מתוצרן, כשהביקוש המקומי בהן עדיין חלש.

השינוי המסתמן בהרכב ההתאוששות הגלובאלית ארה"ב נוטלת פיקוד, בעוד סין מרסנת ואירופה מוגבלת, יוסיף להשתקף בשער הדולר, כמובן. למעשה, הדולר ירוויח בכל מצב:

התאוששות בהולכת ארה"ב, תזרים הון זר, ריאלי ופיננסי, לארה"ב ותתמוך בו;
משבר חוזר, ישיב אותו לתפקידו כמטבע מקלט, ויזרים לו ביקושים נוספים.
מתכונת זו תימשך כל עוד אין לחצים אינפלציוניים חזקים בארה"ב, תרחיש שנראה רחוק משתי סיבות:

שיעור האבטלה הגבוה מונע אינפלציית ביקושים. התחזקות בדולר בולמת עליות בתעריפי הסחורות ומונעת אינפלציה של הוצאות.

נראה כי המשקיעים בעולם ערים לפוטנציאל הטמון בדולר: סקר מנהלי קרנות, המתמחות באג"ח ומט"ח בעולם, שעשה מריל לינץ', מצביע על זינוק בחשיפה לדולר ארה"ב, הנמצאת כעת ברמה הגבוהה ביותר מזה 10 שנים.