מדוע נכשל המכרז בשוק הסיטונאי?

מאותה סיבה שמקשה את מימוש מיזמי 'פינוי בינוי' ומסבכת את קבוצות הרכישה למיניהן

מה משותף לקבוצות הרכישה להקמת מגדלים, למכרז הכושל למכירת מתחם השוק הסיטונאי בת"א ולפרויקטים של פינוי בינוי? יותר מהכול, בשלושתם מדובר על עסקאות שמנסות להרקם בין יותר מדי אנשים - מה שהופך אותן למסוכנות וקשות פי כמה וכמה מעסקה בין שני צדדים.

"עצירת תשלומים של חלק מחברי הקבוצה בשל קשיים פיננסיים או בשל שיקולים אחרים, פוגעת בתזרים המזומנים של הפרויקט ויוצרת חשש לפגיעה מהותית באשראי ובמוניטין הבנקים", כתב בשבוע האחרון המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, את מה שאנחנו טוענים כבר הרבה זמן בנוגע לקבוצות מרובות החברים.

בנוסף, בשבוע האחרון גילינו שזכייתה של "קבוצת סוהו" - הכוללת את שיכון ובינוי, יורוקום, קנדה ישראל, אמות ואביב, בניהול "מו"מ בלעדי" לרכישת הקרקע האטרקטיבית שעליה ישב בעבר השוק הסיטונאי - הנמצא בבעלות תנובה, עיריית ת"א, שרגא בירן ועוד סוחרים, פקעה ואיננה.

יותר מדי אנשים ישבו סביב שולחן אחד ולא הגיעו להסכמה על מחיר.

גם הקושי להוציא לדרך פרויקטים של פינוי בינוי נובעת בראש ובראשונה מהקושי להגיע להסכמות בין עשרות או מאות דיירים ותיקים, בשילוב מכלול האינטרסים של היזם, העירייה והמדינה. כשליהודי אחד יש שתי דעות, וכל שלושה יהודים מקימים שני בתי כנסת, היכולת להגיע לעמק השווה היא משימה כמעט בלתי אפשרית.